בית המשפט הגבוה לצדק קבע לאחרונה כי לא ניתן לחייב מעסיקים באופן גורף בתשלום ימי מחלה לעובדים ששהו בבידוד עקב הקורונה. ההחלטה מתייחסת לעובדים שנאלצו לשהות בבידוד רק בשל החשש שהם עלולים להדביק אחרים, אף שאינם חולים בפועל.
בית המשפט קבע כי פסק הדין לא ייכנס לתוקף באופן מיידי, אלא רק החל מ-30 בספטמבר. עם זאת, עדיין לא ברור מי יצטרך לספוג את שכרם של אותם עובדים אשר שהו בבידוד מבלי שהיו חולים בפועל – האם תהיה זו המדינה או אולי העובדים עצמם.
משרד הבריאות החליט שכל הישראלים שנמצאים בבידוד יקבלו ימי מחלה, בלי קשר לשאלה אם הם חולים בפועל. ההחלטה הטילה עומס כבד על המעסיקים, שנדרשו לשאת בתשלום ימי מחלה בהיקף עצום
"החלטה שהתקבלה בחוסר סמכות"
בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, חייב משרד הבריאות לא רק חולים מאומתים לשהות בבידוד אלא גם את כל מי שקיים חשש שהוא נגוע בנגיף, מה שעלול לגרום לו להדביק אחרים. כתוצאה מכך נאלצו אלפי ישראלים שנכנסו לבידוד להיעדר מעבודתם.
המשרד החליט שכל הישראלים שנמצאים בבידוד יקבלו ימי מחלה, בלי קשר לשאלה אם הם חולים בפועל. בתחילת פברואר חתמה ראש שירותי בריאות הציבור לשעבר במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי, על תעודת מחלה גורפת לכל אותם אנשים בבידוד, ללא צורך לגשת לרופא.
ההחלטה הטילה עומס כבד על המעסיקים, שנדרשו לשאת בתשלום ימי מחלה בהיקף עצום ובעקבותיה הוגשו מספר עתירות לבג"ץ, שדרשו לבטל את תעודת המחלה הגורפת על ידי חברת שירותי הסיעוד סל, התאחדות התעשיינים וארגון חברות הניקיון.
במסגרת העתירות טענו העותרים כי עובד חולה, על פי חוק דמי מחלה, הוא רק עובד שסובל ממחלה קונקרטית כלשהי. חוק דמי מחלה, הוסיפו, מגדיר "מחלה" כ"אי כשרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע על פי ממצאים רפואיים ממצב בריאות לקוי".
בעתירה דרשו העותרים לקבוע כי תעודת המחלה הגורפת הוצאה בחוסר סמכות ולהכריז שהיא בטלה או להגביל את תחולתה לחולים מאומתים. עוד ביקשו העותרים לחייב את המדינה לפצות את המעסיקים שספגו הפסדים עקב תשלום לעובדים שאינם חולים.
לטענת המדינה, המציאות הקשה של הקורונה חייבה להוציא תעודת מחלה גורפת לכל "חולה סטטיסטי", ואם כל אדם כזה יידרש להוציא תעודת מחלה באופן אישי בביקור אצל רופא, הדבר יעצים את סכנת ההידבקות בנגיף
המדינה ביקשה פרשנות תכליתית
בתשובה לעתירה, טענה המדינה כי תעודת המחלה הגורפת היא כמו כל תעודת מחלה אחרת הניתנת במסגרת חוק דמי מחלה, וכי היא מחייבת את המעסיק של העובד המחזיק בתעודה. לטענת המדינה, התעודה הותאמה לצורכי השעה, שחייבו כל אדם שקיים לגביו חשש של הדבקה להיכנס לבידוד. על פי הנטען, שיקולים רפואיים מובהקים חייבו להכניס תחת הגדרת "חולה" גם את כל מי שעלול להיות נגוע בנגיף ולהדביק אחרים (וכונה כאן "חולה סטטיסטי").
לטענת המדינה, המציאות הקשה של הקורונה חייבה להוציא תעודת מחלה גורפת לכל "חולה סטטיסטי", ואם כל אדם כזה יידרש להוציא תעודת מחלה באופן אישי באמצעות ביקור אצל רופא, הדבר יעצים את סכנת ההידבקות בנגיף.
לעומת הפרשנות המילולית של חוק דמי מחלה, שאליה ביקשו להיצמד העותרים, טענה המדינה כי יש לפרש את החוק באופן תכליתי ככזה המעניק זכות להיעדר מעבודה גם ל"חולה סטטיסטי", שלו נתונה הזכות הסוציאלית למצות את מכסת ימי המחלה שלו.
שופטי בג"ץ פסקו לטובת המעסיקים וקבעו: חוק דמי מחלה מקנה זכאות לדמי מחלה רק למי שנעדר מעבודתו עקב מחלה. "חולה סטטיסטי" שבגופו לא התהוותה מחלה והוא לא נושא את הנגיף איננו זכאי לדמי מחלה
"מציאות שטרם ידענו כמותה"
הרכב שופטי בג"ץ, שכלל את אלכס שטיין, עוזי פוגלמן והנשיאה אסתר חיות, פסק לטובת העותרים וקבעו כי חוק דמי מחלה מקנה זכאות לדמי מחלה רק למי שנעדר מעבודתו עקב מחלה. כלומר, "חולה סטטיסטי" שבגופו לא התהוותה מחלה והוא לא נושא את הנגיף איננו זכאי לדמי מחלה.
השופט שטיין קבע כי קיים קושי מובנה ב"הוצאת תעודת מחלה להמונים" גם עקב תקנות דמי מחלה, שדורשות "התייחסות מפורטת למצבו הגופני של העובד הספציפי אשר מקבל לידיו תעודת מחלה – ובלעדיה אין". שטיין דחה את הפרשנות התכליתית של חוק דמי מחלה, חרף "המציאות החדשה של נגיף הקורונה שטרם ידענו כמותה" וקבע באופן חד משמעי כי חוק דמי מחלה לא אפשר להוציא את תעודת המחלה הגורפת גם לעובדים שאינם חולים בפועל.
"אנו מצויים במצב חירום לאומי חסר תקדים. כולנו דואגים, כולנו נזהרים וכולנו עוטים את המסיכה כדי למנוע הדבקוֹת", כתב שטיין בהחלטתו. עם זאת, הוא הדגיש, "אנחנו ממשיכים לדבר באותה שפה ולעשות שימוש באותם עקרונות משפטיים ששימשונו בהצלחה מקדמת דנא".
לדבריו, "שפה זו ועקרונות אלה אומרים לנו כי 'חולים סטטיסטיים' השוהים בבידוד מניעתי, בעודם נקיים מתסמיני מחלה ומהנגיף, אינם חולים בשום מחלה אשר שוללת את יכולתם לעבוד; כי אי כושרם לבצע את עבודתם נכפה עליהם על ידי צו בידוד שלטוני, ולא על ידי מחלה; וכי תעודת המחלה הגורפת, אשר ניתנה בעניינם, איננה בגדר 'תעודת מחלה' שהצגתה מזכה את העובד בדמי מחלה בהתאם לחוק דמי מחלה".
הנשיאה חיות הוסיפה כי הפרשנות התכליתית המרחיבה של לשון החוק היא "פרשנות גורפת מדי ואין לקבלה. פרשנות כזו מתנגשת חזיתית עם לשון החוק ומותחת את התכלית הנוגעת לשמירה על בריאות הציבור למחוזות החורגים מיחסי עובד-מעביד". לדבריה, פרשנות זו "משנה באופן משמעותי את תמונת הסיכונים הכלכליים הנשקפת הן לעובדים והן למעסיקים באשר לדמי המחלה שלהם זכאים העובדים".
* הכותב, המתמחה בתחום דיני העבודה, לא ייצג את אף אחד מהצדדים במסגרת הליך זה
