מדי שנה בשנה, עם בוא החורף ותחילת הגשמים, מבשרות לנו כותרות העיתונים על עשרות מקרים של הצפות בכל רחבי הארץ. גם בתחילת החורף הנוכחי, התמונות חזרו על עצמן כבכל שנה: כבישים שמזכירים את תעלות ונציה, אזרחים לכודים הממתינים לחילוץ באמצע הרחוב ודירות קרקע מוצפות.
מדי שנה בשנה אנחנו שואלים את עצמנו מדוע כך הם פני הדברים. מדוע ההצפות חוזרות על עצמן? מדוע מסעדנים שגם כך מתמודדים עם משבר הקורונה, צריכים להתמודד כעת עם מסעדות מוצפות ונזקים של מאות אלפי שקלים? מדוע בעלי רכבים צריכים לחשוש מהגשמים ומדוע שנה אחרי שנה מרתפים רבים כל כך מוצפים?
התשובות לכל השאלות הנ"ל ועוד רבות אחרות אינן פשוטות כלל וכלל. החדשות הטובות הן, שאזרחים ובעלי עסקים שספגו נזקים בשל הגשמים וההצפות, זכאים לקבל פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו להם. אם גם אתם סובלים מנזקים כלכליים שמקורם בגשמי החורף, הכתבה הזו מוקדשת לכם.
הודות לשירות המטאורולוגי, סערות וסופות הן עניין צפוי ולפיכך לגופים הרלוונטיים יש מספיק זמן להתכונן אליהן
מדוע בעצם תאגידי המים, העיריות והמועצות מחויבים לפצות את התושבים?
החובה המשפטית והחוקית של עיריות, מועצות ותאגידי מים לדאוג לניקוז תקין ומתפקד, נובעת מסעיף 235 בפקודת העיריות. סעיף זה קובע שהגופים הנ"ל מחויבים לדאוג לניקוז התיקון של רחוב שאינו רכוש הפרט. הדאגה לניקוז כוללת תכנון נכון של מערכת הניקוז המקומית, תחזוקה שוטפת של מערכת הניקוז והיערכות נכונה ומתאימה לקראת אירועי סערה צפויים.
במילים פשוטות, הודות לשירות המטאורולוגי, סערות וסופות הן עניין צפוי ולפיכך לגופים הרלוונטיים יש מספיק זמן להתכונן אליהן. בין השאר הגופים השונים צריכים לדאוג לנקות מבעוד מועד את פתחי הניקוז שנסתמו על ידי סחף ופסולת, להכין תכנית שנתית לניקוי מערכת הניקוז ולוודא שכל מערכות הניקוז המקומיות תקינות לחלוטין וערוכות למערכה החורפית.
כל עוד האזרח שספג נזקי רכוש בנכס שלו מבוטח הן בביטוח מבנה והן בביטוח תכולה, הכל טוב ויפה שכן באפשרותו לפנות לסוכן הביטוח שלו בקרות הנזק ולאפשר לו להמשיך את התהליך עבורו
אילו סוגי ביטוח מכסים אותנו מפני נזקי הגשמים?
נכון להיום במדינת ישראל יש שני סוגים של ביטוח דירה: ביטוח מבנה וביטוח תכולה. ישראלים רבים רוכשים ביטוח מבנה, במסגרת ביטוחי המשכנתה הנדרשים מצד הגורמים המלווים. ביטוח תכולה, לעומת זאת, הוא ביטוח הרבה פחות נפוץ. כל עוד האזרח שספג נזקי רכוש בנכס שלו מבוטח הן בביטוח מבנה והן בביטוח תכולה, הכל טוב ויפה שכן באפשרותו לפנות לסוכן הביטוח שלו בקרות הנזק ולאפשר לו להמשיך את התהליך עבורו. זהו הדין גם בנוגע לאלה שהרכב שלהם ניזוק בעקבות הסופה, שדאגו לרכוש מבעוד מועד ביטוח מקיף. השאלה הנשאלת היא, מה צריכים לעשות כל אלה שלא השכילו לרכוש את הביטוח הרלוונטי.
גם אלה שלא השכילו לרכוש פוליסת ביטוח מתאימה זכאים אף הם לפיצוי מהגורמים השונים שאחראים למחדל ולא מנעו את הנזקים: המועצה האזורית, תאגיד המים והעירייה
הכלל הבסיסי הוא פשוט – נגרם לכם נזק? מגיע לכם פיצוי
באופן כללי ביותר ניתן לחלק את אוכלוסיית "נפגעי ההצפות" לשתי קבוצות מרכזיות: אלה שמחזיקים בביטוח המעניק להם פיצוי במקרה של נזקי סופה והצפה, ואלה שלא מחזיקים בביטוח המתאים. מובן וברור שאלה שמחזיקים בביטוח מקיף לרכב, ביטוח מבנה וביטוח תכולה, זכאים לפיצוי מחברת הביטוח. אך חשוב להבין שגם אלה שלא השכילו לרכוש פוליסת ביטוח מתאימה זכאים אף הם לפיצוי מהגורמים השונים שאחראים למחדל. הכוונה היא לכל אותם גורמים שלא מנעו את הנזקים ובכלל זה המועצה האזורית, תאגיד המים והעירייה.
אל לכם לסמוך על הזיכרון שלכם - ככל שהתיאור יהיה מפורט ומתועד יותר, כך הסיכוי שלכם לזכות בתביעה יהיה גבוה יותר בהתאם
מה חשוב לעשות ברגע שמתגלה הנזק?
בין אם מדובר באדם שמבוטח בביטוח המתאים ובין אם מדובר באדם שלא השכיל לרכוש פוליסת ביטוח, הדבר הראשון שעליו לעשות זה לתעד את הנזקים. לכל אחד מאיתנו יש בימינו מצלמה בטלפון הנייד ולכן מדובר בפעולה פשוטה מאין כמוה. שימו לב – ההמלצה הטובה ביותר היא לבצע את הפעולות הבאות ללא דיחוי:
- צלמו את הנזקים מכמה שיותר זוויות. הכוונה היא הן לתמונות סטילס והן לסרטוני וידאו המתעדים את הנזקים.
- הקפידו לצלם את מקור הנזק: בנוסף לתמונות תקריב של הנזקים ברכב למשל, צלמו מהיכן הגיעה הזרימה, את סביבת הרכב, נזקים נוספים שהסופה גרמה להם, צלמו את העצים שקרסו, צלמו רכבים נוספים שניזוקו ועוד.
- בקשו גם מאחד השכנים שלכם לתעד במצלמתו את הנזקים השונים.
- בקשו משני שכנים, חברים קרובים או בני משפחה להגיע לאזור הנזקים על מנת שיוכלו לשמש בשלב מאוחר יותר כעדי ראייה.
- העלו את ההתרחשויות על הכתב: ציינו באיזו שעה הבחנתם בנזק, היכן עמד הרכב בזמן הסופה, אילו נזקים נגרמו בדיוק לרכב או דירה, אילו פריטים ניזוקו בדיוק ומהו אופי הנזקים ועוד. אל לכם לסמוך על הזיכרון שלכם - ככל שהתיאור יהיה מפורט יותר, כך הסיכוי שלכם לזכות בתביעה יהיה גבוה יותר בהתאם. קחו זאת לתשומת ליבכם.
- אם יש לכם ביטוח מתאים, צרו קשר ללא דיחוי עם סוכן הביטוח שלכם ודווחו לו על הנזקים השונים.
לא אחת עולות טענות לפיהן סוכני הביטוח נוטים להקל ראש בנזקים על מנת שבסופו של דבר חברות הביטוח יצטרכו לשלם פיצויים מינימליים ככל האפשר
מה חשוב לדעת על הערכת שמאי?
הצעד הראשון שחברת הביטוח תעשה עם קבלת הדיווח שלכם, זה לשלוח שמאי להערכת הנזק. באופן עקרוני שמאים שעובדים מטעם חברות הביטוח מחויבים לשמור על אובייקטיביות מוחלטת ולפעול ללא משוא פנים. עם זאת, לא אחת עולות טענות מצד גורמים שונים לפיהן סוכני הביטוח נוטים להקל ראש בנזקים, על מנת שבסופו של דבר חברות הביטוח יצטרכו לשלם פיצויים מינימליים ככל האפשר.
ייתכן בהחלט שהשמאי יהיה אובייקטיבי לחלוטין. עם זאת, לא תמיד האדם שרכבו נהרס בסופה יסכים באופן מלא עם הערכת השמאי. חשוב להבין כי בכל מקרה של חילוקי דעות או אי הסכמה עם הערכת השמאי, עומדת לניזוק הזכות ליצור קשר עם איגוד השמאים ולבקש שישלחו שמאי נוסף.
לא אחת בתיקי ביטוח ונזיקין הנדונים בבתי המשפט, נוצר מצב שבו חברת הביטוח מציגה את הערכת הנזק שסופקה על ידי השמאי שפעל מטעמה, בזמן שהתובע מציג את הערכת הנזק שהתקבלה מהשמאי שפעל מטעמו. תפקידו של בית המשפט במקרים מעין אלה הוא להגיע לעמק השווה, כשבמקרים רבים בית המשפט ממנה בסופו של דבר שמאי מטעמו, שמכריע בין הצדדים.
נוכחותו של שמאי פרטי מטעם הניזוק נדרשת לא רק במקרים שבהם הניזוק לא מסכים עם הערכת הנזק של השמאי שפועל מטעם חברת הביטוח או במקרים שבהם הניזוק חושד בחוסר הגינות מצד השמאי. באופן כללי, מומלץ להזמין שמאי פרטי כל אימת שמדובר על מקרים מורכבים או על נזקים כבדים.
בתי המשפט נוהגים להעביר את נטל השכנוע לגורמים הנתבעים ואלה האחרונים צריכים להוכיח שלא הפרו את המחויבות שלהם כלפי האזרחים
מדוע בתי המשפט מטילים את האחריות על העיריות, המועצות ותאגידי המים?
בדרך כלל בתביעות אזרחיות, הצד התובע הוא זה שצריך להוכיח כי הצד השני חב לו את מה שהוא תובע. עם זאת, במקרה של תביעות נזיקין בגין נזקי הצפות, בתי המשפט נוטים להעביר את נטל השכנוע אל הגורם הנתבע. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שתאגידי המים, העיריות והמועצות הם אלה שמחזיקים את כל הנתונים הרלוונטיים למקרה. הם אלה שיודעים מהו סוג מערכת הניקוז שלא פעלה כראוי, מתי תיחזקו את מערכות הניקוז בפעם האחרונה, מתי ניקו אותן מלכלוך וכיו"ב.
התובע יודע בסך הכל שנאלץ לספוג נזקים. מעבר לכך, אין בידיו מידע שיוכל להסביר את הגורם למחדל. לפיכך, בתי המשפט נוהגים להעביר את נטל השכנוע לגורמים הנתבעים ואלה האחרונים צריכים להוכיח שלא הפרו את המחויבות שלהם כלפי האזרחים. במילים אחרות, כל עוד כל הנתונים הרלוונטיים למחדל מצויים בידי הגורם הנתבע, בית המשפט ידרוש מהגורם הנתבע להוכיח כי לא התרשל.
נזקי הצפות אינם גזירת גורל: יש מי שגרם להם במחדלו ובאי נקיטת האמצעים למניעתם מבעוד מועד, כשלרוב אלה הם תאגידי המים והעיריות. וכשיש גורם, יש זכאות לפיצוי על כל הנזקים שנגרמו
מדוע אזרחים רבים נמנעים מהגשת תביעות נזיקין בעקבות נזקי הגשמים?
כפי שציינו, הגורמים האחראיים למחדלים מחויבים על פי חוק לפצות את הניזוקים. ובכל זאת, אזרחים רבים, לרבות כאלה שספגו נזקים כבדים מאוד, נמנעים מלהגיש תביעות לבתי המשפט. לתופעה המצערת הזו יש מספר סיבות, כשבראש ובראשונה מדובר בחוסר ידע: אזרחים רבים פשוט לא מודעים לזכויות שלהם ומאמינים באמת ובתמים שאין שום גורם שמחויב לפצות אותם. הסיבה השנייה היא שתביעות נזיקין שכאלו הן תביעות מורכבות ביותר ולכן ייתכן שהפיצויים יתקבלו רק מספר שנים לאחר הגשת התביעה.
יש להבין כי מדובר בתיקים לא קלים כלל וכלל כיוון שכדי להוכיח רשלנות, כדי להעריך את הנזקים וכדי להוציא את האמת לאור, נדרשת מעורבות של אנשי מקצוע מומחים רבים ובכלל זה שמאים, מהנדסי מים, מטאורולוגים ועוד.
מעבר לכל זה, עובדה ידועה היא שהגורמים האחראיים נוהגים לטעון שהנזקים הם תוצאה של אירוע חריג או כוח עליון ושלא ניתן היה לצפות את חומרת הסופה שגרמה לנזקים. בנושא הזה בית המשפט העליון נוקט במדיניות ברורה מאוד. לפי הפסיקה, "רמת הזהירות מחייבת לנקוט אמצעים לא רק כלפי סיכון ידוע אלא גם כלפי סיכון לא ידוע אשר קיימת לגביו הסתברות סבירה של התרחשות".
המשמעות היא שגם אם מדובר באירוע שמתרחש אחת לשלושים שנה לצורך העניין, עדיין מדובר באירוע שעונה להגדרה של "אירוע ברמה סבירה של התרחשות". לאור כל זה, אין ספק שהגשת תביעה היא הצעד הנכון ביותר עבור כל מי שמעוניין לקבל פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו.
לכן לסיכום, נזקי הצפות אינם גזירת גורל: יש מי שגרם להם במחדלו ובאי נקיטת האמצעים למניעתם מבעוד מועד, כשלרוב אלה הם תאגידי המים והעיריות. וכשיש גורם, יש זכאות לפיצוי על כל הנזקים שנגרמו. זכות הניזוק לקבלת פיצוי על נזקו הינה בזכות ולא בחסד.
עו"ד סאמי אבו ורדה מחזיק בניסיון של מעל שניים וחצי עשורים בתחום דיני הנזיקין ובניהול תביעות רשלנות רפואית
