קרקע חקלאית ניתנת בחכירה על ידי המדינה לאדם פרטי במטרה לשמש לייצור ולעיבוד של תוצרת חקלאית וכן לשמש כפתרון מגורים לחקלאי. ככלל, הקרקע נחלקת לשלושה חלקים: מגורים, תעסוקה (חלקת העיבוד החקלאי) והחלקה משותפת. בעלי קרקעות רבים, שמתקשים להתפרנס מחקלאות ולא מסדירים את השימוש החורג בקרקע, נאלצים לשאת בדמי שימוש לא מידתיים המושתים על הקרקע החקלאית, כאשר לא פעם השימושים הללו נועדו לתמוך בתהליך ייצור ועיבוד התוצרת כמו הקמת מחסן, מפעל או מתקן קירור, כמו גם כמענה לדור הממשיך בהקמת מבנה מגורים.
חקלאים שעובדים עם רשתות השיווק נדרשים להקצות חלק משטח הקרקע החקלאית למתקני הקירור והאחסון של תוצרתם, אך רשות מקרקעי ישראל רואה בכך עבירה
מהי הבעייתיות בקנס על שימוש חורג בקרקע חקלאית?
על פניו, שימוש חורג בקרקע הוא עבירה שנוגדת את חוק ההתיישבות. עם זאת, חוק ההתיישבות הוא חוק שנוצר בתקופה שבה בעלי הקרקעות יכלו להתפרנס מחקלאות בלבד, ואילו כיום, כשעלות הייצור כבר לא משתלמת (עקב התייקרות משאבים: כוח עבודה, מים) והשוק נפתח לייבוא, הרי שמקורות ההכנסה של החקלאים הצמצמו לחלוטין ורבים מהם (בעיקר במשקים הקטנים) נאלצו לוותר על הייצור או לשווק תוצרת חקלאית בשווקים תחרותיים מאוד. במקביל, עליהם לשאת בהוצאות כבדות על הקרקע, לרבות קנסות לא מידתיים, כל שכן כאשר השימוש החורג נועד לתמוך בהסדרים מנהלתיים ובדרישות הלקוחות.
כך למשל, חקלאים שעובדים עם רשתות השיווק נדרשים לאחסן את הסחורה בשטחם, לעבד אותה, לארוז אותה ולקרר אותה. כדי לעמוד בדרישות הלקוח, הם נדרשים להקצות חלק משטח הקרקע החקלאית למתקני הקירור והאחסון, אך רשות מקרקעי ישראל רואה במעשה זה עבירה, ולכן תובעת את בעל הקרקע, שלא דאג להסדיר מבעוד מועד את החריגה.
שימוש בקרקע חקלאית לצורך פרנסה שאינה חקלאית
תופעה נוספת שמתרחשת היום היא שימוש חורג לצורך הקמת עסק זעיר. עוסקים זעירים (בעיקר בעלי מלאכת כפיים) משתמשים בחלק מהקרקע החקלאית לצורך הקמת עסק קטן כמו נגריה, מרפדיה או מצבעה. לצורך תפעול העסק, הם מקימים מבנה קטן על הקרקע החקלאית שעליה הם משלמים מס, במקום לשכור שטח מסחרי רחב היקף בהתאם להיצע שקיים בשוק. בעלי עסקים אלה, שהמחזור החודשי שלהם נאמד בטווח של 30-20 אלף שקל, לא יכולים להרשות לעצמם לשכור שטח מסחרי גדול, וזו הפשרה שהם מוצאים כדי לפרנס את משפחותיהם.
כאשר תביעה מוגשת מטעם המדינה הרי שחובת ההגינות חלה עליה, וחובה זו נשמטה אל מול החקלאים
צמצום תביעות לשימוש החורג בקרקע החקלאית
בשונה מעבירות תביעה שמוסדרות באמצעות כתב אישום פלילי, הרי שעבירת בנייה על קרקע חקלאית מוסדרת באמצעות תביעה כספית, כאשר רוב רובם של הנתבעים הם אנשים מבוגרים שהתפרנסו בדוחק מחקלאות לאורך חייהם ושילמו מיסים במשך שנים.
חקלאים שלא הסדירו את השימוש החורג בקרקע מסיבות שונות חשופים לתביעה מטעם המדינה. לא פעם מדובר על תביעות רחבות היקף על סך של מיליוני שקלים. רק לאחרונה משרדי ייצג חקלאי ותיק, שנחשף לתביעה של 1.4 מיליון שקל, כאשר בתום המשפט רשות מקרקעי ישראל זכתה בסכום של 1.1 מיליון שקל, ולאחר שהגענו להסכמות עם המדינה הצלחנו להפחית את הסכום בכ-50%.
כאשר תביעה מוגשת מטעם המדינה הרי שחובת ההגינות חלה עליה, וחובה זו נשמטה אל מול החקלאים. אני פועל במישור זו כבר מספר שנים והובלתי מספר תקדימים משמעותיים שחייבו את מקרקעי ישראל לחשוף דו"חות פיקוח עוד בשלבים המוקדמים של הגשת כתב התביעה. תוצאות מהלכים אלה הביאו להכרה בכך שלא ניתן לחשב תאי שטח שלמים, אלא רק להשית את הקנס על המקום שבו מבוצעת הפעילות בפועל.
חקלאים בעלי קרקעות חקלאיות מוזמנים לפנות למשרדי לצורך ביצוע הסדרה בקרקע ולקבל פתרונו למצב הקיים בהתאם להחלטות החדשות של רשות למקרקעי ישראל.
אם נפגעתם מראשות מקרקעי ישראל, התקשרו למוקד החירום שלנו, טל': 054-9804990
* עורך הדין אוהד חן מתמחה בהסדרת נחלות ופועל בתחום הבנייה והמקרקעין מזה שני עשורים. משרדו מטפל בכתבי אישום רבים ונותן מענה רוחבי לחקלאים ולבעלי קרקעות
