בעידן המודרני, העבודה הפכה להיות חלק מרכזי מחיינו, ורבים מאיתנו אף מבלים יותר זמן במקום העבודה מאשר בבית. מקום העבודה יוצר סיכונים העלולים לגרום לפגיעות קשות, בין אם הינכם עובדים במשרד (כולנו מכירים את האמרה הידועה, כי "רוב התאונות מתרחשות בבית"), ובין אם אתם עובדים כפחחים, כורים, או בכל מקצוע אחר בו תבוע סיכון אימננטי. אם נפגעתם בתאונת עבודה המדריך הזה הוא בשבילכם - אלו הן הפעולות הראשונות שחשוב או רצוי לבצע.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום אובדן כושר עבודה
מתי ניתן לקבל פיצוי? הגדרות וסיכויים
החוק בישראל קובע, כי תאונת עבודה היא: "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו" (סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי). בכדי להצליח בהוכחת התביעה, יש להראות שהתאונה קרתה במהלך העבודה של הנפגע, וכן כי קיים קשר בין תנאי העבודה לבין הנזק. חשוב לציין, כי יום עבודה מלא כולל את דרכי ההגעה לעבודה ובחזרה ממנה.
כיום, בתי המשפט מכירים בתתי סוגים נוספים של תאונות עבודה, למשל: מחלות מקצוע. מחלת מקצוע הינה מחלה שנגרמת עקב תנאי העבודה, ועל הנפגע להוכיח קשר בין תנאי העבודה לבין התגבשותה של מחלה בגוף. על-כן, יש קושי מסוים בהוכחת תביעות אלו למול תאונת עבודה רגילה. עם זאת, תקנות המוסד לביטוח לאומי מכירות בסרטן ריאות הנגרם כתוצאה מסיבי אסבסט, למשל. (רשימה מלאה של מחלות ידועות ניתן למצוא בתקנות הביטוח הלאומי). מחלות נוספות שאינן מוכרות באופן רשמי ע''י המוסד לביטוח לאומי, הוכרו בפסיקה, וכיום ניתן לתבוע פיצויים בגינן (פגיעה בשמיעה כתוצאה מעבודה באזורי רעש לדוגמא).
פגיעות נפשיות
חוויות קשות עלולות להשאיר צלקת נפשית, שלרוב מוכרת במונח "פגיעת הלם" או "מאורע פוסט טראומתי". פגיעות נפשיות, לרוב לא נראות לעין באופן מיידי, אלא עשויות להופיע שבועות ואפילו חודשים ושנים לאחר התרחשות האירוע. התסמינים מתבטאים בחרדה, דיכאון, קושי בביצוע פעולות יומיומיות כתוצאה מנדידת מחשבות חזרה לאירוע הטראומטי וכד'. במצב זה יש לגשת לקבלת עזרה, ואף ייתכן כי ניתן להיפרע בפיצויים מביטוח לאומי, בהתאם לעיסוק של הנפגע. לאור האמור, מומלץ לערוך רישום מדויק של האירוע והבעיות שנגרמו בעקבותיו כהוכחה לפגיעה.
כיצד יש לפעול כאשר מתרחשת תאונה?
בשלב הראשון, באופן טריוויאלי למדי, יש לפנות לקבלת טיפול רפואי ראוי באחד ממוסדות הרפואה הידועים כגון: בית חולים או קופת חולים. אם אתם עובדים של חברה גדולה, ייתכן כי קיימת מרפאה פנימית של מקום העבודה. רצוי לתאר בפני הרופא את הכאבים באופן מפורט ככל האפשר, וכן לדייק במסירת פרטי הנסיבות שהובילו לתאונה.
שימו לב! וודאו כי כל מה שמסרתם נרשם בדו"ח של הרופא. מתוך נסיון, מקום העבודה או גופים נתבעים אחרים עשויים להכחיש את קרות התאונה או את דרך התרחשותה, לכן וודאו כי בידכם עותק של המסמך, שעשוי בעתיד להוות ראיה לכך. רצוי גם לתעד בעצמכם ובכתב את השתלשלות האירועים.
לעיתים, פגיעות מסוימות יצוצו רק אחרי ימים, שבועות או חודשים. לכן, גם אם שוחררתם מהטיפול הראשוני בו נראה שהמצב הוא תקין, אל תהססו לפנות שנית אם הינכם חשים ברע. דאגו להציג בפני הרופא את הסיכום הקודם, משום שבעבר רופאים כבר כשלו במתן טיפול כאשר התעלמו מהעבר הרפואי של המטופל, או בהעברת המידע ביניהם. מתן טיפול שגוי עשוי להיות קריטי להתעצמותו של הנזק. וודאו, כי גם הפעם בידיכם כל המסמכים הנדרשים, ובכללם, תוצאות בדיקות כגון CT,MRI וכד'.
שנית, אם המעסיק מאפשר זאת, נסו לבקש מהמעסיק טופס ב.ל. 250, בו הוא חותם כי הוא מודע לכך שהתאונה ארעה במקום עבודתו, מציין את פרטיו ומפרט את התאונה ככל שידוע לו. טופס זה יש להעביר לרופא המטפל, ולאחר מכן להפיק בעזרתו "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה" מהביטוח הלאומי. בשלב הבא יש להגיש תביעה לביטוח הלאומי.
כיצד מכינים תביעה למוסד לביטוח לאומי?
יש לתבוע בשני מישורים: ראשית, תשלום עבור היעדרות מעבודה בגין אובדן כושר עבודה לחלוטין (ולכן יש צורך בטופס "תעודות רפואיות לנפגע בעבודה", שצויין לעיל). לפעמים אפשרי לקבל פיצויים גם עבור הוצאות רפואיות, נסיעות וכד', אולם אין זה מתפקידו של המוסד לביטוח לאומי להחזיר ולשלם את מלוא הנזק הנגרם (פרט לאמור בפסקה זו).
רכזו את המסמכים הרפואיים שיש בידיכם עד כה מהטיפול הראשוני. אליהם יש לצרף מילוי טופס "הודעה על פגיעה בעבודה".
מרגע הגשת התביעה, אפשר להמשיך להזרים טפסים לביטוח לאומי בגין אי כושר לעבודה מלאה (אם ניתן ע''י רופא טופס "תעודה רפואית נוספת לנפגע בעבודה" יש להעבירו בכדי לקבל את התשלום).
שימו לב! תקופת אי כושר מלאה יכולה להגיע למקסימום של שלושה חודשים. במידה שאתם ממשיכים לחוות בעיות רפואיות לאחר תקופה זו, ייתכן שתקבע לכם נכות קבועה ועליכם לתבוע פיצויים מביטוח לאומי בשנית. מישור תביעתי זה יעניק לנפגע תשלום מענק חודשי קבוע בגין נכותו. לתביעה זו כדאי לצרף חוות דעת רפואיות מרופאים מומחים, ואישור בגין פסילת מקצוע הניתן ע''י רופא תעסוקתי, ומצהיר כי אינכם יכולים לעבוד במצב הרפואי הנוכחי.
בועדה הרפואית הראשונה רופא יבדוק את מצבו של הנפגע, ויחליט האם קיימת נכות או לאו. הרופא יציין בנוסף את כל הבעיות שצצו במהלך הדיון בפרוטוקול שעותק ממנו ישלח ללקוח. בשלב זה, כבר רצוי להצטייד בעו"ד, משום שטעויות למול הוודעה הרפואית הן נפוצות.
ניתן לערער על החלטת הועדה (במידה שנפסקו אחוזי נכות נמוכים ממה שהנפגע מעריך לעצמו) תוך 30 יום מקבלת ההחלטה הראשונה. יש לדעת, כי ערעור עשוי להגדיל את המענק הניתן לנפגע אך גם להפחיתו. הערעור צריך להיות בצמוד לנאמר בפרוטוקול הועדה- על המערער לנמק מה במסקנות שגוי לטעמו. לאחר מכן, הנפגע מזומן לועדה רפואית נוספת במבנה מורחב של 3 רופאים מומחים. כמוצא אחרון, במידה שגם מסקנות אלו מוטלות בספק, ניתן לערער לבית הדין לעבודה.
המענקים והקצבות נאמדים לפי משכורותו החודשית של הנפגע בשלושת החודשים שקודמים לתאונה. במידה שנקבעו לכם אחוזי נכות של 9-19%, תקבלו מענק חד-פעמי. אולם, במקרים בהם נקבעים אחוזי נכות גבוהים מ-20%, הקצבה תחולק באופן חודשי, למשך כל חייו של הנפגע, עד לגיל הפרישה (65), או אז הקצבה תקוצץ ותופחת ממנה קצבת זקנה.
תביעת רשלנות כנגד המעסיק
פרט לתביעה בביטוח לאומי, העובד יוכל לתבוע את המזיק, כלומר: המעסיק או גורם אחר שיצר את הסיכון לקרות התאונה. לשם הגברת סיכויי התביעה, עורך דין יצטייד בחוות דעת מומחה על מנת להוכיח את הקשר בין ההתרשלות לנזק. לרוב, ביהמ''ש ימנה גם מומחה רפואי מטעמו שיחווה את דעתו. יש להיזהר - רבים הם המקרים בהם מומחים רפואיים נוטים לצד זה או אחר בתביעות מסוג זה, משום שהם מועסקים במקביל ע''י חברת הביטוח בתיקים אחרים.
לכן, כדאי להשתמש בשירותיו של עורך דין מנוסה, שיקשר את הלקוח למומחה המתאים ולחוות דעת שתתמוך בגרסתו. במרבית המקרים המעסיק או נציג מטעמו (חברות הביטוח) ינסו לטעון, כי התאונה נגרמה באשמתו של הנפגע, אולם יש צורך להוכיח בפני בית המשפט שרשלנותו של העובד גרמה לנזק. מקרים אלו הם נדירים בנופו של ביהמ''ש.
מומלץ להפנות עדי ראייה לתאונה לעורך הדין המנהל את התביעה - אלו עשויים להיות משמעותיים לסיכויי ההצלחה של התיק. אין צורך לפנות לעורך דין מיד ברגע קרות התאונה, שכן תביעה נזיקית מתיישנת בישראל תוך 7 שנים, אולם רצוי להגיש את המסמכים והעדות במהירות המירבית, משום שכאשר האירוע טרי, הפרטים נמסרים באופן חד יותר.
ניתן אף לקבל פיצויים מצד ג' אשר גרם לתאונה.
עוד בנושא:
תאונות עבודה - המדריך (חלק א')
תאונות עבודה - המדריך (חלק ב'- עירעורים)
אובדן כושר עבודה: מדריך מקוצר לתביעה
*יודגש, כי מדריך זה אינו מחליף ייעוץ משפטי - מומלץ לפנות לעורך דין מומחה בכדי לקבל ייעוץ מקצועי. הליכי תביעה אל מול חברות הביטוח והמוסד לביטוח לאומי הם מסובכים וכוללים בירוקרטיה מערכתית מעייפת, ועו"ד מנוסה יידע להתמודד עמה היטב. כמו כן, חברות הביטוח והמוסד לביטוח לאומי משתמשים במשפטנים מנוסים, שמנסים בכל כוחם להפחית את הפיצוי המגיע לנפגע, ולכן לא מומלץ לנהל תביעה מסוג זה באופן עצמאי.
