תאונת עבודה, מחלת מקצוע ומיקרוטראומה
נראה, כי התאונות השכיחות ביותר (שאינן תאונות דרכים), הן אלה המהוות תאונות עבודה, כלומר: תאונות המתרחשות במהלך שעות עבודתו של הנפגע ועקב ביצוע העבודה.
חשוב להדגיש, כי יום עבודתו של העובד מתחיל עוד בצאתו מביתו לכיוון עבודתו ומסתיים עם הגעתו לביתו. לפיכך, גם תאונה המתרחשת בדרך מהבית לעבודה או מהעבודה לבית (גם במקרה של תאונת דרכים) תיחשב כתאונת עבודה, והניזוק במקרה זה זכאי למצות את זכויותיו בביטוח הלאומי.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום תאונות עבודה
ואולם, לא רק אירוע תאונתי חד פעמי עשוי להקים זכאות בביטוח הלאומי למי שנפגע בעבודתו. גם מחלות מסוימות, המוכרות בחוק כמחלות מקצוע, מזכות את הנפגע בזכאות למענק חד פעמי או אף גמלה חודשית, במידה שיוכיח כי פרוץ המחלה קשור לתנאי עבודתו.
בנוסף על כך, גם פגימות זעירות שכל אחת מהן כשלעצמן אינה מהווה תאונה, אולם ההשפעה הגופנית המצטברת שלהן גורמת לנזק, עשויות להקים הכרה בנפגע כ"נפגע עבודה". תופעה זו מכונה בפסיקת בתי המשפט "מיקרוטראומה".
עובדים נפגעי מיקרוטראומה, הם כאלה אשר בדרך כלל מבצעים פעולות מסוימות באופן קבוע ודומה. הפעולות כשלעצמן אינן גורמות לנזק משמעותי, אולם הסדירות שלהן וההמשכיות, הם הפרמטרים שמביאים בסופו של יום להיווצרות נזק. לדוגמא- מי שעוסק/ת בהקלדה ממושכת יומיומית עשוי/ה לפתח תסמונת נוירולוגית המכונה "תסמונת התעלה הקרפלית" (CTS). במקרה זה, פעולות ההקלדה כשלעצמן אינן גורמות לנזק, אלא השפעתה המצטברת של מנח היד בתנוחה זו לאורך זמן, היא הגורם.
במקרים רבים , תביעות המוגשות על בסיס תורת המיקרוטראומה נידחות על ידי המוסד לביטוח לאומי מנימוקים שונים, אלא שבכך לא נסתם הגולל על תביעתו של נפגע העבודה. ניתן, ובמקרים מסוימים אף רצוי להגיש ערעור לבית הדין לעבודה על החלטת המוסד. ערעור כאמור נתמך בדרך כלל בחוות דעת רפואית שאותה עורך רופא מומחה בתחום הרלוונטי למקרה, אשר מחווה את דעתו בין היתר על הקשר הסיבתי בין עבודת הנפגע והפעולות שאותן הוא נוהג לבצע ובין הפגיעה שבגינה הוגשה התביעה להכרה בו כנפגע עבודה.
במאמר זה נסקור את ההליך המתנהל לאחר תאונות עבודה. יחד עם זאת, בשינויים המחויבים, דברים אלה נכונים גם במקרים של מחלות מקצוע ומיקרו טראומה.
מה לעשות לאחר תאונת עבודה?
מיד לאחר קרות אירוע תאונת העבודה, על הנפגע לפנות לטיפול רפואי, בין אם על ידי בית חולים, רופא מקופת חולים או מרפאה במקום העבודה.
יש לוודא, כי סיפור המקרה המתאר את אופן הפגיעה ומועדה מפורט היטב בסיכום הביקור או בגיליון חדר המיון. במקרים רבים, פירוט כאמור עשוי לחסוך בהמשך טרטור בירוקרטי מצד המוסד לצורך הכרתו באירוע כתאונת עבודה.
חשוב מאוד לשמור כל מסמך רפואי, ממצאי בדיקה, סיכומי ביקור וכיו"ב על מנת לחסוך בהמשך את הצורך באיסוף המתיש והיקר של מסמכים אלה מהמוסדות הרפואיים.
בנוסף, יש לאסוף את פרטי העדים לתאונה, שכן במקרים מסוימים אלה יכולים לסייע רבות לצורך הוכחתו של דבר אירוע התאונה.
עובד שכיר - על העובד לפנות למעסיקו ולבקש ממנו למלא טופס הודעה על תאונת עבודה(ב.ל. 250). בטופס זה ממלא המעביד את פרטיו ומציין מהם פרטי התאונה כפי שנמסרו לו על ידי העובד.
עובד עצמאי - במקרה זה, על הנפגע למלא טופס ב.ל. 283.
על הנפגע לתת את טפסי ההודעה הנ"ל למוסד המטפל בו או לרופא בקופ"ח. ככל שניתנו לו תעודות מחלה קודם להנפקת הטפסים, יומרו אלה במסמך המכונה "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה".
פתיחת ההליך במוסד לביטוח לאומי
ההתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי לאחר תאונת עבודה נחלקת לשני שלבים עיקריים:
• התביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה ולקבלת דמי פגיעה עבור הימים שבהם היה הנפגע באי כושר לעבוד.
• התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה.
תביעה לדמי פגיעה
לאחר תאונת העבודה, בתקופה בה שוהה הנפגע בחופשת מחלה על בסיס אישור הרופא אשר הנפיק לו תעודה ראשונה לנפגע בעבודה, הוא זכאי לתשלום מהביטוח הלאומי עבור התקופה שבה הוא אינו עובד מפאת פגיעתו.
על מנת שתקום זכאותו של הנפגע לתשלום דמי פגיעה, עליו למלא טופס הודעה על פגיעה בעבודה. על התובע לצרף לפגיעתו את התעודות הרפואיות לנפגע בעבודה וכן תיעוד רפואי רלוונטי לפגיעתו.
את הטופס בצירוף הנספחים, יש להגיש בסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגורי הנפגע. רצוי מאוד לשמור עותק מכל מסמך שמוגש.
בהמשך, רשאי הנפגע להגיש מעת לעת אישורי אי כושר עבודה עד לתקופה מקסימלית של שלושה חודשים שבגינה משולמים לו דמי הפגיעה.
על מנת לקבל את מלוא דמי הפגיעה להם הוא זכאי, על הנפגע להגיש את התביעה לדמי פגיעה בתוך תקופה שלא תעלה על 12 חודשים מיום הפגיעה. הגשה מאוחרת של התביעה עשויה לגרור הפחתה ואף ביטול של הזכאות לדמי פגיעה.
חשוב להדגיש שדמי הפגיעה אינם מפצים את התובע עבור כל הפסד השכר שנגרם לו בתקופת אי הכושר, אלא מהווים החזר של 75% מהשכר בלבד.
תביעת נכות מעבודה
ככל שנפגע סבור כי הפגיעה בעבודה הותירה בו נזק צמית, יש באפשרותו להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה.
חשוב להדגיש, כי לשלב זה מגיעים בד"כ לאחר שכבר ישנה הכרה עקרונית מצד המוסד בתובע כנפגע עבודה.
לטופס התביעה לדרגת נכות יש לצרף את מלוא התיעוד הרפואי הרלוונטי וכן חוות דעת רפואיות במידה שיש בכך צורך.
את הטופס על נספחיו יש להגיש לאותו סניף של המוסד שאליו הוגשה התביעה לדמי פגיעה.
הועדה הרפואית הראשונה
לאחר הגשת תביעת הנכות, אמור התובע לקבל הזמנה לבדיקה בפני ועדה רפואית שתפקידה הוא להעריך אם נותרה נכות ומהו שיעורה.
גובה הנכות נקבע בהתאם לסעיפי הליקוי הקבועים בתקנות הביטוח הלאומי העוסקות בכך, אשר קובעות את אחוזי הנכות המתאימים לכל ליקוי גופני.
למעט מקרים חריגים, הועדה הראשונה מורכבת מרופא אחד ומפקיד של הביטוח הלאומי. במהלך הבדיקה, רשאי התובע להיות מלווה על ידי אדם אחר, כולל עורך דין או רופא.
חשוב מאוד שכל תלונות התובע יתועדו בפרוטוקול ללא קיצורי דרך וללא השמטות. במהלך הועדה מתבקש הנפגע לחתום על הפרוטוקול, ובטרם עושים זאת, יש לוודא כי הדברים נרשמו במלואם.
עותק מהפרוטוקול מתקבל בביתו של הנפגע לאחר שהועדה מסכמת את מסקנותיה (בהיעדר התובע), וקובעת האם סובל התובע מנכות ומהו שיעורה.
לעיתים, כאשר הרופא הבודק מתרשם שמצבו הרפואי של התובע לא התייצב עד למועד הבדיקה, נקבעת נכות זמנית מוגבלת בזמן אשר פוקעת במועד שאותו קובעת הועדה. עד למועד זה אמור הנפגע לקבל זימון בשנית לבדיקה על ידי הועדה לצורך הערכת נכותו הצמיתה.
החלטת הועדה אינה סוף פסוק, וניתן לערער עליה (כפי שיוסבר בחלקו השני של המאמר).
תגמולי הביטוח הלאומי לנפגעי עבודה
התמולים המשולמים לנפגעי עבודה קשורים בקשר ישיר לאחוזי הנכות שנקבעו לו על ידי הועדות הרפואיות.
מי שנקבעה לו נכות צמיתה נמוכה מ-9% אינו זכאי לכל תשלום.
לעומת זאת, נכות בשיעור של 9% ועד 19% מזכה את הנפגע במענק חד פעמי המחושב לפי אחוזי הנכות במכפלת 75% מבסיס שכרו של הנפגע כפול 43.
נכות גבוהה מ-19% מזכה את הנפגע בקצבה חודשית, שוב בהתאם לגובה שכרו עד הגיעו לגיל 65, שאז קמה לו זכאות לקצבת זקנה.
חשוב להדגיש שמי שמקבל קצבת נכות כללית מהביטוח הלאומי אינו זכאי לקבל גם קצבת נכות מעבודה. במקרה כזה, רצוי לשקול את חידוש הדיון בתביעת הנכות הכללית.
עוד בנושא:
מדריך לנפגעי תאונות עבודה (חלק ב'- עירעורים)
המדריך להתמודדות מעשית עם תאונת עבודה
הערה: האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפט ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם.
