"'לערער או לא לערער?' - זאת השאלה שאני שומעת שוב ושוב מנכי צה"ל הפונים אלי לייעוץ", אומרת עו"ד תמר סיון, שותפה במשרד עורכי דין צדקוני-סיון, מהמשרדים המובילים בישראל בייצוג אנשי כוחות הביטחון. לדבריה, ברוב המקרים אין תשובה אחת, נכונה ופשוטה לשאלת הערעור על גובה אחוזי הנכות שנקבעו בוועדה הרפואית של משרד הביטחון ויש לבחון כל מקרה באופן ספציפי ולגופו של עניין.
"ההחלטה, אם לערער או לא מושפעת ממגוון רחב של נתונים ושיקולים ומה שנכון למקרה אחד לא בהכרח נכון למקרה אחר, גם אם על פניו הדברים נראים דומים ומדובר באותו סוג של פגיעה", מסבירה עו"ד סיון. "כמה מהבדיקות לצורך ההחלטה על ערעור הן פשוטות ואחרות מחייבות הבנה וידע מעמיק בתחום של קביעת נכות וזכויות נכי צה"ל".
על טנטון קבוע למשל, הנכות היא 10%. הנפגע אולי מרגיש שמגיע לו יותר, אבל זו הדרגה שקבועה בתקנות ואין טעם לערער
עו"ד סיון מציגה כמה דוגמאות לנתונים שיש לבדוק בשיקול לגבי ערעור על החלטת ועדה רפואית:
מהי דרגת הנכות שקבועה לפגיעה על פי התקנות?
"לפעמים התחושה הסובייקטיבית של הנפגע היא שהבעיה שלו מצדיקה נכות גבוהה, אבל בתקנות נקבעה נכות נמוכה יותר. למשל, על טנטון קבוע, הנכות היא 10%. הנפגע אולי מרגיש שמגיע לו יותר, אבל זו הדרגה שקבועה בתקנות ואין טעם לערער".
האם הנכות שנקבעה אכן מקיפה את כל הבעיות?
"לדוגמה, אדם שנפגע ברגלו, עבר ניתוח אורטופדי נרחב ומסובך ונקבעה לו נכות אורטופדית. ייתכן שהנכות האורטופדית מתאימה ונכונה למצבו, אבל אם לא נקבעה נכות נפרדת על הצלקת, יש מקום לערעור".
האם הנכות זמנית או צמיתה?
"כשהנכות זמנית ונקבעת לתקופה קצרה, התועלת שבערעור עשויה להיות מעטה, כך שכדאי לשקול אם יש טעם בהליך".
האם צפוי בעתיד הקרוב שינוי במצב הנפגע בקשר לנכות שנקבעה?
"למשל, אם נקבעה נכות על הגבלה בתנועות הגב והנפגע עומד בפני ניתוח קיבוע, הוא עשוי להגיע לבדיקה בפני הוועדה הרפואית העליונה כשמצבו כבר שונה לחלוטין בשל הניתוח. במצב כזה, אין טעם בערעור ועדיף לנקוט בהליך החמרת מצב בסמוך לניתוח".
במקרים מהותיים, יש הצדקה לנסות ולערער גם אם הסיכויים נמוכים, בעוד שבמקרים אחרים, גם כשהסיכויים טובים יותר, לא בהכרח מוצדק להשקיע
מהו השינוי בדרגת הנכות שעשוי להתקבל בעקבות הערעור ומהי תרומתו לזכויות הנפגע?
"אצל נכה אחד תוספת של 1% נכות עשויה להשפיע בצורה משמעותית על הזכויות, הרבה יותר ממה שתשפיע תוספת של 10% אצל נכה אחר. לדוגמה, אם נקבעו לנפגע 19% והוספנו לו 1% בגין צלקת, הרי שבזכות התוספת הזו הוא יעבור ממעמד של נכה הזכאי למענק חד פעמי, למעמד של נכה הזכאי לתגמולים חודשיים. ההבדל בזכויות משמעותי ביותר. לעומת זאת, אצל נכה אחר שהיו לו 71% נכות והוספנו לו 10% בגין צלקת, הנכות תעלה ל-74% (לאחר שקלול). ההבדל בזכויות במקרה זה אינו כה משמעותי".
עו"ד סיון מסבירה כי "בדרך כלל, אין חשיבות מהותית לתובע אם הנכות היא 34% או 36% והתוספת של 2% לא בהכרח מצדיקה השקעת משאבים בערעור. יחד עם זאת, אצל מי שפרש משירות קבע, פרישה רפואית מוקדמת, בשל אותה נכות, עשוי להיות הבדל מהותי אם הנכות היא פחות מ-35% או 35% ומעלה. במקרה כזה מוצדק להשקיע מאמץ וכסף בהעלאת הנכות בשני אחוזים".
האם יש דרך לדעת מראש האם שווה להשקיע משאבים בערעור על אחוזי נכות?
"כדי לדעת האם תוספת האחוזים תביא לנפגע שינוי מהותי בזכויות או שהשינוי יהיה זניח, צריך לבדוק את פרטי המקרה הספציפי אל מול ההוראות השונות והקריטריונים לזכאויות וכך להעריך עד כמה הערעור חשוב. אם לא נדע שדרגת נכות מסוימת מקנה זכאות מהותית, אנחנו עלולים לפספס הטבות וזכויות, דוגמת זכאות לרכב רפואי.
"במקרים מהותיים, יש הצדקה לנסות ולערער גם אם הסיכויים נמוכים, בעוד שבמקרים אחרים, גם כשהסיכויים טובים יותר, לא בהכרח מוצדק להשקיע", מסכמת עו"ד סיון. "העצה הכי טובה שלי למי ששואל אם כדאי לו לערער על החלטה של ועדה רפואית היא: בוא ונבדוק את העניין לעומק".
