עליית מחירי השכירות – מהו הדין ומה הן זכויות השוכרים?

עיקרי הכתבה:

• לפי הערכות, ציבורי שוכרי הדירות בישראל מונה כשני מיליון איש, שנדרשים להתמודד עם עליית מחירי השכירות החדה בחודשים האחרונים.
• עליית מחירי הדירות ב-16% בשנה האחרונה הציפה את שוק השכירות בצעירים ובמשפחות שלא הצליחו לקנות לעצמם קורת גג.
• כדי להתמודד עם עליית מחירי השכירות ניתן להסתייע בסעיף אופציה להארכת חוזה במידה שהוא קיים, או לבדוק את זכאותכם לסיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון.
  __________________________________________________________________

עליית המחירים עקב האינפלציה, מגיפת הקורונה ומלחמת רוסיה-אוקראינה מורגשת בכל הסקטורים, כולל בשוק הנדל״ן הרותח של ישראל, מה שמתבטא בעליית מחירי השכירות, שהופכת לנטל כבד על משפחות וצעירים ישראלים שכורעים תחת יוקר המחיה. לפי הערכות, ציבור שוכרי הדירות בישראל מונה כשני מיליון איש. על פי הלמ״ס, דיירים שחידשו חוזה בחודש יוני 2022 חויבו לשלם 3% בממוצע יותר מהחוזה הקודם. שוכרים חדשים שילמו מחיר גבוה ב-6.5% מהשוכרים הקודמים שלהם.

מי שמבקשים לחדש את חוזי השכירות שלהם נתקלים בהודעות מצד בעלי הדירות על כך שהם מתכוונים להעלות את שכר הדירה – עליות שמגיעות עד לעשרות אחוזים. מי שמתקשים לעמוד בתשלום החדש מוצאים את עצמם עם זמן מוגבל וקצר למצוא דירה אחרת בסכום שהם יוכלו לעמוד בו, על מנת להתפנות מהדירה.  

עם עשרות מתעניינים לכל דירה, כמו גם התייקרות המשכנתאות והאינפלציה שגורמת לשחיקת הכסף, אין פלא שבעלי הדירות מעלים את מחירי השכירות

מהי הסיבה לעליית מחירי השכירות?

על פי נתוני הלמ״ס, מחירי הדירות בישראל עלו ב-16% בשנה האחרונה, ובחודשים אפריל-מאי 2022 בשיעור ממוצע של 1.4%. את עליית מחירי השכירות אפשר להחיל על הבעיה המרכזית: היעדר היצע זמין של דירות למכירה ולהשכרה מול ביקוש אדיר של דירות לשכירות. משפחות וצעירים שלא מוצאים את דרכם לקניית דירה משלהם פונים לשוק השכירות ונתקלים במחירים גבוהים עקב ההיצע הנמוך. עם עשרות מתעניינים לכל דירה, כמו גם התייקרות המשכנתאות והאינפלציה שגורמת לשחיקת הכסף, אין פלא שבעלי הדירות מעלים את מחירי השכירות.

העלאת שכר דירה במהלך תקופת החוזה היא אסורה, לא על פי חוק השכירות אלא על פי הדין לגבי חוזים ומימושם הנכון

העלאת שכר הדירה – למה לשים לב בחוזה?

אופציה להארכת חוזה - במקרים מסוימים נקבע בחוזה שכירות סעיף שנותן לאחד הצדדים לבחור האם להאריך את תקופת השכירות באותם תנאים, לפי החוזה המקורי, או בתנאים אחרים שנקבעו מראש. במקרה שבו הזכות ניתנה לכם, השוכרים, תוכלו לבחור להאריך את חוזה השכירות הנוכחי שלכם ולהימנע מהעלייה בשכר הדירה לשנה נוספת. תצטרכו להודיע למשכיר (בעל הדירה) כ-60 ימים לפני מועד סיום החוזה שאתם מעוניינים לממש את האופציה.

חוק השכירות והשאילה (תיקון) 2017 – החוק לא מגביל את בעלי הדירות בגובה שכר הדירה שהם יכולים לגבות אלא מגביל את גובה הערבות לסכום נמוך מבין השניים: סכום של שלושה חודשי שכירות, או שליש מסכום דמי השכירות.

העלאת שכר דירה – העלאת שכר דירה במהלך תקופת החוזה היא אסורה, לא על פי חוק השכירות אלא על פי הדין לגבי חוזים ומימושם הנכון.

תעודת זכאות לסיוע בשכר דירה ניתנת לחסרי דירה המתגוררים בשכירות ושייכים לאוכלוסיות מסוימות

קבלת סיוע בשכר דירה

משרד הבינוי והשיכון מעניק סיוע במימון שכר דירה לחסרי דירה מאוכלוסיות מסוימות ששוכרים דירה בשוק הפרטי. ניתן לקבל סיוע עבור דירות על פי התנאים הבאים:

• הדירה נמצאת ביישוב שכר דירה. ישוב שכר דירה מוגדר כאחד משניים: ישוב גדול שהוא אינו עיר, או כזה שמספר תושביו גדול מ-1,000 ועל פי מפקד האוכלוסין האחרון היו בו לפחות 5% שוכרי דירות פרטיות – בתנאי שהמספר שלהם הוא לפחות 30.

ישוב שכר דירה קטן הוא ישוב עם פחות מ-1,000 תושבים, או שמספר התושבים בו גדול מ-1,000, ועל פי מפקד האוכלוסין האחרון היו בו פחות מ-5% משקי בית ששכרו דירה מבעל בית פרטי או שמספר השוכרים היה פחות מ-30 משקי בית.

• הדירה אינה מושכרת מקרובים של מבקשי הסיוע: בני זוגם, בני זוגם לשעבר, הוריהם, ילדיהם, אחיהם ואחיותיהם.

על מנת לקבל סיוע בשכר דירה, יש להוציא תעודת זכאות לסיוע, שתוקפה הוא עד שנה מיום הגשת הבקשה. תעודת זכאות תינתן לחסרי דירה המתגוררים בשכירות ושייכים לאוכלוסיות הבאות:

• מקבלי קצבת זיקנה עם השלמת הכנסה.
• מקבלתי קצבת שאירים עם השלמת הכנסה.
• מקבלי קצבת נכות בשיעור של 75% ומעלה.
• מקבלי קצבת זיקנה לנכה.
• נכי המלחמה בנאצים עם נכות בשיעור 49%.
• מקבלי גמלת הבטחת הכנסה - יחידים מגיל 55 ועד לגיל פרישה, זוגות, זוגות עם ילדים או משפחות חד הוריות.
• מקבלי קצבת מזונות - תקף רק עבור יחיד מגיל 55 ומעלה או הורה יחיד.
• יחידה בהריון בחודש חמישי ומעלה המתקיימת מקצבת קיום.
• משפחות שאינן מתקיימות מקצבת קיום, ממצות כושר השתכרות ועומדות במבחן הכנסות.
• נשים וגברים שנמצאים בהליכי גירושין ומתקיימים מקצבה של הביטוח הלאומי, או לא מתקיימים מקצבה של ביטוח לאומי אך סך הכנסותיהם לא עולה על 10,311 ברוטו.
• זכאים לדיור ציבורי שממתינים לדירה.
• עולים חדשים.
• דרי רחוב.
• נשים נפגעות אלימות.
• אסירים משוחררים בטיפול רכז שיקום או עובד/ת סוציאלי.
• גברים שהורחקו מביתם על פי צו בית משפט.
• ניצולי שואה שמקבלים קצבה מהרשות לזכויות ניצול שואה, עם נכות בשיעור של עד 49%.