ביום 03.09.12 ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בו התקבלו טענות התובעות, שתי חברות אחיות בקבוצת "למטייל", כי הנתבעים, חברת כ.כ.א.ש בע"מ ומר אליהו ברנס, הבעלים של החברה, ביצעו עוולות של גניבת עין, התערבות בלתי הוגנת, תיאור כוזב והפרת סימן מסחר של התובעות.
קבוצת למטייל היא הבעלים של רשת "למטייל", הכוללת 17 חנויות ברחבי הארץ, ובתוכן חנויות "למטייל עודפים" אשר מוכרות ציוד למטיילים. כמו כן, בבעלות הקבוצה אתר האינטרנט "למטייל": www.lametayel.co.il , אשר מכיל תכנים בנושאי טיולים, תיירות ועוד. לזכותה של הקבוצה נרשמו שני סימני מסחר, עבור המילים "למטייל" ו-"Lametayel", וכן עבור הלוגו שלהן.
חברת כ.כ.א.ש בע"מ הינה חברה פרטית אשר נמצאת בבעלות התובע, ומפעילה את החנות "כ.כ.א.ש – המרכז למטייל ולחייל" בראשון לציון, וכן אתר אינטרנט, אשר באמצעותו היא שיווקה את מוצריה, (להלן: "האתר המפר").
שיהוי טענת השיהוי נדחתה
על אף שהתובעות היו מודעות לפעילותם העסקית של הנתבעים כבר ב-2007, רק ב-2011 הוגשה התביעה עקב העלאתו לאוויר של האתר המפר. הנתבעים טענו כי בשל כך חל שיהוי בהגשת התביעה, אולם בית המשפט פסק כי מדובר בשני אירועים נפרדים ומובחנים (פרסום מצומצם של החנות במקומונים ובשלטי חוצות בראשון לציון מול העלאת אתר אינטרנט), ולכן דחה את טענתם הנתבעים.
הפרת סימן מסחר רשום
טענה זו נחלקת לשני מישורים: השימוש במילה "Lametayel" בשם האתר, ורכישת קישורים ממומנים מחברת "גוגל".
השימוש במילה "Lametayel"
סימני המסחר של התובעות נרשמו בכפוף להודעות הסתלקות. בית המשפט התייחס רק לסימן המסחר אשר היה מורכב ממילים (ולא ללוגו אשר לגביו לא נטען כי נעשה שימוש), לגביו נרשמה הודעת ההסתלקות הבאה: "רישום סימן זה לא ימנע מאחרים שימוש מתאר בתום לב במהלך הרגיל של המסחר במלה מטייל".
הנתבעים טענו, כי המילה "למטייל" היא מילה תיאורית, כך שגם אם רכשה אופי מבחין, יספיק שינוי מזערי (כפי שעשו ושילבו אותה יחד עם המילה "עודפים") כדי שהגנת סימן המסחר לא תחול עליה, תוך שימש דגש על חשיבות התחרות וחופש העיסוק.
בית המשפט קבע, כי הוספת המילה "עודפים" אינה מקנה אופי מבחין לשם, וכי קיים חשש להטעיית הלקוחות עקב הימצאות שני האתרים באותה "משפחה מסחרית" בתחום התיירות והטיולים, קהל לקוחות משותף וצינורות שיווק דומים. מעבר לכך, הנתבעים פעלו בחוסר תום לב, במיוחד לאור העובדה כי התובעות הן בעלות מוניטין יציב וידוע בתחום התיירות והטיולים.
לאור כל זאת, המסקנה המתבקשת היא שהנתבעים פעלו בחוסר תום לב על מנת לנצל את מוניטין התובעות במטרה להגדיל את חשיפתם ופרסומם, ולכן הם אינם יכולים לחסות תחת הגנת הודעת ההסתלקות, אשר קובעת כי הרישום לא ימנע מאחרים שימוש מתאר בתום לב.
רכישת קישורים ממומנים מחברת "גוגל"
במובחן מה"פ (תא") 506/06 מתאים לי רשת אופנה למידות גדולות בע"מ נגד קרייזי ליין בע"מ (פורסם בנבו, 31.07.06) (להלן: "מתאים לי") בית המשפט הדגיש, כי: "בענייננו לא עשו שימוש הנתבעים בשם רק ככלי לאיתור גולשים, אלא השם הופיע גם באתר של הנתבעת 1, תוך הסתרת שמה של זו. משכך אין כל ערובה לכך שגולש המקיש את מילות החיפוש ב"גוגל" ידע, כי מדובר בקישור ממומן של הנתבעת ולא של התובעות", ולכן קבע כי הנתבעים הפרו את סימן המסחר גם ברכישת קישורים הממומנים מחברת "גוגל".
גניבת עין, מוניטין והטעיה
הוכחת עוולת גניבת העין מותנית בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים: קיום מוניטין בנכס או בשירות, וחשש מפני הטעיית הציבור כי הנכס או השירות המוצע שייך לנתבע בעוד שלמעשה הוא שייך לתובע.
בית המשפט השתמש במבחנים שנקבעו בפסיקה, וקבע כי על אף שהשם "למטייל" הוא בעל אופי תיאורי, הוא רכש אופי מבחין לאור "תקופת השימוש בסימן, מידת הפרסום שכה לו והמאמץ שהשקיע בעל הסימן ביצירת קשר בין המוצר ליצרן...", ולכן מתקיים התנאי הראשון- הוכחת מוניטין.
כמו כן, בית המשפט קבע כי קיים חשש סביר להטעיית הציבור בהתאם למבחני הפרת סימן המסחר (המראה והצליל, סוג הטובין, חוג הלקוחות ויתר נסיבות הענין).
התערבות בלתי הוגנת ותיאור כוזב
בית המשפט פסק, כי התקיימו יסודות עוולת ההתערבות הבלתי הוגנת (קיום שני עסקים, של התובע ושל הנתבע, הנתבע מונע או מכביד על גישת לקוחות, עובדים או סוכנים אל עסקו של התובע ושפעולת הנתבע נעשתה באופן לא הוגן), במיוחד לאור החשיבות ההולכת וגוברת של אמצעי הקשר האלקטרוני עם הלקוחות, כגון אתרי אינטרנט.
כמו כן נקבע, כי גם עוולת התיאור הכוזב מתקיימת, בשל העובדה כי הנתבעים פרסמו מידע לא נכון ביודעין על ידי כך שעשו שימוש בסימן המסחר של התובעות, והשמיטו את שם עסקיהם.
פיצויים וצו מניעה
מכיוון שהתובעות בחרו שלא להוכיח את נזקיהן, אלא עתרו לסעד של פיצויים סטטוטוריים מקסימליים ללא הוכחת נזק על פי סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות, בית המשפט פסק שהן זכאיות לסעד בגין שלוש עוולות מתוך הארבע: גניבת עין, תיאור כוזב והתערבות בלתי הוגנת. עוולת הפרת סימן המסחר אינה מקימה סעד לפי חוק עוולות מסחריות, אלא לפי פקודת סימני המסחר, אשר דורשת הוכחת נזק.
בית המשפט קבע, כי על אף שמדובר בשלוש עוולות, שלושתן מהוות מסכת אחת של מעשים,ולכן התובעות זכאיות לפיצוי אחד בסך 100,000 ש"ח, כאשר הנתבעים מחוייבים יחד ולחוד.
על כן העניק בית המשפט צו מניעה קבוע אשר אוסר על הנתבעים לעשות שימוש בשמות "למטייל" ו-"Lametayel".
עוד בנושא:
כיצד קובעים אם סימן מסחר הופר?
*הכותבת הינה עורכת דין בלוצאטו - משרד עורכי דין.
