אלפי מטופלים בישראל נפגעים מדי שנה מרשלנות רפואית של רופאים וצוות רפואי בבתי חולים ובמרפאות. חלק מהפגיעות, הנובעות מרשלנות, גורמות למרבה הצער לנכויות קשות ואף למות החולה.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום רשלנות רפואית
ייאמר מיד, כי רשלנות רפואית אינה נמדדת במבחן התוצאה: לא כל מקרה של נכות, או חלילה פטירת מטופל, מקורם ברשלנות רפואית. עם כל הצער על התוצאה העגומה, אפילו זו נראתה בלתי צפוייה, הרי המבחן לרשלנות רפואית לא נבדק רק על-פי התוצאה.
בטרם הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית יש לבדוק האם המעשה או המחדל המדוברים מהווים רשלנות רפואית. האם כאשר רופא אינו מאבחן בדיוק את המחלה, מוגדר הוא כרופא רשלן? האם טעות בהמלצה לטיפול רפואי עולה לכדי רשלנות? האם אי-גילוי מידע, די בו בכדי לבסס תביעה?
סוגיות אלו ואחרות ממחישות את הצורך בקו ברור שיסייע בתחימת המקרים שאינם מגלים עילת תביעה.
בתי המשפט קבעו את המבחן אשר בהתקיימו, ניתן יהא לדעת האם עסקינן במקרה הגובל ברשלנות רפואית. על-פי המבחן יש לבדוק האם בנסיבות העניין, בעת התרחשות האירוע הנטען, הרופא/איש הצוות הרפואי פעל בהתאם לפרקטיקה הרפואית והנורמות המקובלות והסבירות בקרב בעלי המקצוע עימם הוא נמנה? האם נהג הוא כבעל מקצוע סביר ומקצועי, בשים לב לנסיבות האירוע ולפרקטיקה הנוהגת באותה העת?
בתי המשפט פסקו כי "חוכמה בדיעבד" אינה עילה לרשלנות רפואית. אם רופא מטפל בחולה על-פי הפרקטיקה הנהוגה והמקובלת באותו מועד וכעבור שנים - נניח בעקבות מחקרים כאלה ואחרים- מסתבר כי הטיפול בחולה היה שגוי והזיק לחולה, לא ניתן יהיה לטעון כלפי הרופא כי התרשל, רק בשל העובדה כי בחוכמה שלאחר מעשה נסתבר כי שגה.
כן נפסק, כי רופא בשר ודם עלול לטעות, אולם לא כל טעות מהווה בהכרח רשלנות רפואית.
להלן מספר דוגמאות /מבחנים למקרי רשלנות רפואית:
1) אי-הפנייה לבדיקה רפואית - אי-הפנייה לביופסיה, לבדיקות דם או לסי.טי, אם אי-ההפניה גרמה לאי-גילוי, או לגילוי מאוחר של המחלה ובכך נגרם נזק לחולה.
2) פענוח שגוי של בדיקה רפואית.
3) טעות בקביעת האבחנה הרפואית - על הרופא מוטלת החובה לאבחן בכל מקרה בו הוא מטפל את האבחנה הרפואית הנכונה. רופא לא יוצא ידי חובתו רק בכך שהוא מסיק את המסקנה הנכונה מן העובדות, אלא מוטלת עליו חובה להשיג את מיטב המידע הדרוש לצורך האבחנה, ובמידת הצורך, להיוועץ ברופאים מומחים.
4) אי-מתן טיפול תרופתי הולם, או מתן טיפול תרופתי שגוי.
5) ביצוע ניתוחים מיותרים או שגויים שגרמו לנזק לחולה, או למותו.
6) בעניין זה נציין כי טיפול רפואי שניתן בהעדר הסכמת החולה עלול להוות כעוולת תקיפה. מגמה זו נתחזקה לאחר קבלת חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (להלן-"חוק זכויות החולה").
החוק קובע, כי לא יינתן טיפול רפואי "אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת".
עוד בנושא:
רשלנות רפואית בישראל: המדריך שלכם
7 עו"ד מייעצים לכם רגע לפני תביעת רשלנות רפואית
רשלנות רפואית בקופות חולים – השיקולים שמאחורי הקלעים
שאלות גולשים ותשובות מפורום רשלנות רפואית
רשלנות רפואית: מתי זו טעות ולא רשלנות?
*המאמר נכתב ע"י עוה"ד אבישי בוגן ושלמה הרדי שתחומי עיסוקם הינו רשלנות רפואית.
**דוא"ל: Office@hblaw.co.il
