עובד שנפגע במסגרת עבודתו יכול לקבל פיצוי משני גורמים שונים. ראשית, במידה שהאירוע שהתרחש יוכר כתאונת עבודה על ידי הביטוח הלאומי, העובד יהיה זכאי לדמי פגיעה מעבודה או אפילו לקצבת נכות. שנית, יהיו מקרים בהם תקום לעובד זכות תביעה גם נגד מקום העבודה, וזאת מכוח דיני הנזיקין.
הפיצוי והקצבה שמתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי אינם מכסים את כל הנזקים שנגרמים לעובד בגין התאונה, ולכן תביעה נגד המעסיק שהתרשל וברשלנותו נגרם הנזק היא דרך נוספת לקבל פיצוי בגין האירוע.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורם תאונות עבודה
החובה לדאוג לביטחון העובדים
על המעביד מוטלת החובה, הן מתוקף הפסיקה והן על פי דיני עבודה, לדאוג לביטחונם ובטיחותם של עובדיו תוך כדי ועקב עבודתם עבורו. גם במקרים של תאונות עבודה שלכאורה אירעו "באשמת העובד", קבע בית המשפט לעיתים קרובות כי למעביד הייתה תרומה נכבדה לגרימת הנזק כתוצאה מהתרשלותו בגיוס עובדים מיומנים, בפיקוח על כללי בטיחות נאותים ובקביעת נהלי עבודה ראויים.
ביטוח חבות מעבידים נועד לכסות את חבות המעביד כלפי עובדיו בשל נזק גוף בלבד, ולא בגין נזק לרכוש עובדים, אשר נגרם לעובד תוך כדי ועקב עבודתו אצל המעביד, בשל רשלנות המעביד, במשך תקופת הביטוח, כתוצאה מתאונה או ממחלה.
ביטוח חבות מעבידים מוגבל לסכומים שהמעביד יימצא חייב על פי דין לפצות את העובד מעל ובנוסף לפיצוי המגיע לעובד לפי חוק הביטוח הלאומי. לכן, ביטוח חבות מעבידים אינו בא במקום ביטוח לאומי אלא בנוסף.
פוליסת חבות מעבידים יכולה להירכש כמוצר עצמאי או להיות משולבת, ככיסוי נוסף, במסגרת פוליסות אחרות, כגון פוליסות לביטוח בתי עסק, פוליסות לביטוח דירה ופוליסות לביטוח קבלנים.
יש לשים לב לכך כי גבולות האחריות, תנאי הביטוח והסייגים לו אינם אחידים. קיים הבדל ניכר בין תוכניות הביטוח וחברות הביטוח השונות, לכן חשוב לקרוא את התנאים של הפוליסה.
מה מכסה הפוליסה?
הפוליסה מכסה חבותו של המעביד כלפי עובדיו בשל מקרה ביטוח שארע בבית העסק וגם מחוצה לו , בדרך לעבודה וממנה, בגבולות המדינה והשטחים המוחזקים (הפוליסה הסטנדרטית ללא הרחבה אינה מכסה חבות מעבר לגבולות המדינה והשטחים המוחזקים).
כאשר בכוונת המעביד לשלוח את עובדיו לביצוע עבודה מטעמו מחץ לגבולות המדינה, עליו לדאוג להרחבת הפוליסה לכיסוי חבות בחו"ל.
אחריות מעביד
המעביד חייב לדאוג לבטיחותו ושלמותו הגופנית של העובד. חובה על המעביד להנהיג שיטות עבודה בטוחות, ולפקח כי העבודה מתבצעת בצורה בטוחה.
כאשר מדובר בסיכונים הברורים שידועים לכל, נראה כי אזהרה בלבד יכולה לפטור את המעביד מחבות.
יש סיכונים שהם נסתרים ומיוחדים לעיסוק המיוחד של המעביד. במקרים אלו גוברת חובתו של המעביד להכשיר את העובד בצורה ספציפית, ולהדריך אותו לגבי הסכנות הצפויות. חשוב לדעת, כי האחריות של המעביד אינה מוחלטת, אלא היא נגזרת מסטנדרט ההתנהגות הראוי. המעביד לא נדרש לנקוט את אמצעי הזהירות המקסימאליים אלא עליו לנקוט את כל אמצעי הזהירות הסבירות.
האשם התורם של העובד
כלל ידוע בדיני הנזיקין הוא "אשם תורם". לפי כלל זה, גם אם בסופו של דבר נקבע כי המעביד התרשל, ניתן לחלק את האחריות במידה שהעובד עצמו התרשל גם כן. השאלה היא מה מידת האחריות שיש להטיל על העובד, בכל הקשור לנקיטת אמצעי זהירות מיוזמתו. בתי המשפט פסקו מספר פעמים שמבחינת המדיניות השיפוטית הראויה, אין לייחס "אשם תורם" לעובד אלא במקרים חריגים.
המקרים החריגים הינם כאשר רשלנותו של העובד הינה ברורה וחמורה. הציפייה של בתי המשפט היא שהמעביד הוא זה שאחראי על שלום העובדים, והעובדים אינם מסוגלים במסגרת עבודתם לנקוט אמצעי זהירות מרביים. בין אם הדבר נובע מחוסר ניסיון, ובין אם הדבר נובע מכך שלעובד יש ראייה צרה בניגוד למעביד, לו יש את הניסיון והראייה המערכתית הדרושים.
דוגמאות מהפסיקה
במקרה שהגיע לבית המשפט, עובד תבע את המעביד בשל נזק שנגרם לו כתוצאה מכך שמברג גלש ופצע את העובד בידו. בית המשפט קבע, כי מדובר היה בפעולה פשוטה שאינה דורשת מיומנות, והעובד היה צריך להיות מודע לסכנה שבמעשה. לכן, במקרה זה נדחתה תביעתו של העובד.
במקרה נוסף, מורה עסקה בהעברת שולחנות וכסאות, ותוך כדי פעולה זו נתפס לה הגב. בית המשפט קבע, כי העברת כסאות אינה פעולה בלתי רגילה, אלא אחת מפעולות היום יום שאין בה סיכון מיותר. מכל המקרים הללו ניתן לראות כי בתי המשפט יטו לדחות תביעות נגד מעסיקים, כאשר הנזק נגרם כתוצאה מסכנה ברורה וידועה.
סיכום - מתי תוטל אחריות?
במקרה של תאונה בעבודה, העובד יכול לתבוע את המעביד בשל הנזק שנגרם לו. שאלת אחריותו של המעביד תיבחן לפי עוולת הרשלנות ובעיקר לאור השאלה, האם נקט אמצעי זהירות סבירים. אחריותו של המעביד כוללת את החובה לדאוג לתנאי עבודה ושיטות עבודה בטוחות. כמו כן, נדרש כי המעביד יתדרך את העובד על מנת שזה יבצע את עבודתו כהלכה.
ברור כי יש עבודות שמעצם טבען יש בהם סכנה טבועה, אולם גם במקרים אלו יש לבחון האם המעביד נקט אמצעי זהירות סבירים.
בתי המשפט מטילים סטנדרט זהירות גבוהה יותר על המעבידים מאשר על עובדים, ולכן רק במקרים נדירים מכירים באשמתו התורמת של העובד.
עוד בנושא:
