"זו לא את, זה אנחנו"; "את עובדת נפלאה, אבל את יודעת..."; "קיצוצים"; הי, רגע, עיצרו! אני בהריון, מי יקבל אותי היום לעבודה אחרת? מה עושים? ממה אתפרנס? אני כבר הרבה שנים עובדת כאן...
הריונית יקרה, קחי נשימה ארוכה והרגעי. המחוקק כבר חשב על מצבים מעין אלה ולשם כך חוקק את 'חוק עבודת נשים' המסדיר את זכויותיך כאשר המעביד מבקש לפטרך כשאת בהריון.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום זכויות נשים
למציאת עו"ד מומחה בזכויות נשים באינדקס משפטי
כך לדוגמא, עובדת המועסקת אצל אותו מעביד למעלה ממחצית השנה, חל על המעביד האיסור לפטרה מעבודתה בלא היתר מאת שר העבודה והרווחה, כאשר היתר כזה לא יינתן אם יסתבר כי מדובר בפיטורים מחמת ההריון. כדי לקבל את ההיתר, על המעביד להגיש למשרד התמ"ת בקשה מסודרת, עם העתק לעובדת, כאשר כל בקשה תיבחן לגופה. במידה ויסתבר בסופו של יום, כי הפיטורים הינם על רקע ההריון, תידחה הבקשה ועל המעביד יהיה להמשיך ולהעסיק את העובדת עד מועד הלידה, ובמשך 60 יום ממועד שובה לעבודה מחופשת הלידה.
החוק אינו מעגן את זכויותיהן של עובדות המועסקות פחות מחצי שנה אצל אותו מעביד, אולם על המעביד לדעת שהדבר אינו פוטר אותו מחובת תום הלב, שכן על עובדות אלה מגן חוק 'שוויון הזדמנויות בעבודה', האוסר על מעביד להפלות בין עובדיו, בין היתר מחמת הריון.
בתי הדין לעבודה נוקטים כיום יד קשה כנגד מעבידים אשר פיטרו עובדות המועסקות אצלם פחות מחצי שנה ומסתבר כי הדבר נעשה בחוסר תום לב, תוך הפרה בוטה של החוק ואך מחמת הריונן. בתי הדין לעבודה פוסקים כי על מעבידים אלה לפצות את העובדות בעשרות אלפי, ולעיתים מאות אלפי שקלים.
רק לאחרונה נדון בבית הדין לעבודה פסק הדין של "שרית אוסקר נ' פוקס ויזל בע"מ", שם דובר על עובדת שפוטרה מעבדותה בהיותה בהריון, אחרי חודש וחצי בלבד שעבדה במקום.
בתביעתה טענה העובדת, בין היתר, כי פוטרה מחמת הריונה, תוך הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בית הדין קיבל את מירב התביעה ופסק לעובדת סך של 86,000 שקלים.
העדרות מהעבודה על רקע ההריון
עובדת בהריון זכאית להעדר ממקום העבודה לצורך בדיקות רפואיות הקשורות להריון, כאשר מנין שעות ההעדרות נקבע בהתאם להיקף המשרה. מי שעובדת שבוע עבודה מלא, למעלה מארבע שעות ביום, זכאית ל- 40 שעות העדרות במהלך הריונה. מי שעובדת עד ארבע שעות ביום, שבוע עבודה מלא, זכאית ל 20- שעות העדרות. שעות אלה אינן מנוכות ממשכורתה של העובדת.
לסיכום - המחוקק, כמו גם החתומה מעלה, סבר כי אל לה לאישה לחשוש מהריון בשל האפשרות לאבד את מקום עבודתה. תמו ימי המחשכים בהם נהגו מעסיקים לעשות בנשים אלה כבחפצם ולפטרן במחי יד ביודעם, כי את המעבידים אשר יקבלו אישה בהריון אל בין שרותיהם ניתן לספור על כף יד אחת, אם בכלל.
• עו"ד גלית סולומונוב-פוגל הינה שותפה במשרד עו"ד ונוטריון סולומונוב ושות'. מתמחה, בין היתר, בדיני עבודה ובדיני משפחה.
