בפסק דין שניתן לאחרונה בעניין פלוני נ' מדינת ישראל נפסק לתובע, בן 18 במועד האירוע נשוא התביעה, פיצוי בסך 271,000 ₪ בגין אי איבחון תסביב אשך בבית החולים שיבא, מה שגרם לאובדן של האשך הימני שלו.
הצעיר, שעבר עשרה ימים קודם לכן ניתוח לקשירת ורידים באשך שמאל, פנה לחדר המיון בבית החולים שיבא בשל כאב עז באשך הימני. תחילה נבדק הצעיר על ידי כירורג, שמצא כי האשך הימני כהה, תפוח ונוקשה.
הוא הפנה אותו לבדיקה של אורולוג, אלא שהרופא שבדק את התובע בחדר המיון על תקן אורולוג כלל לא הוסמך כאורולוג במדינת ישראל. הוא הסתפק בבדיקה ידנית בלבד ולא טרח להפנות את התובע לבדיקות נוספות כמו אולטרא סאונד או מיפוי של האשכים. הוא החליט, כי התובע סובל מדלקת ושלח אותו לביתו עם אנטיביוטיקה, מבלי שטרח להתייעץ קודם לכן עם רופא בכיר. כעבור מספר ימים התברר כי התובע סבל מתסביב של האשך, אשר מאחר שלא אובחן ולא טופל בזמן, הביא לכך שהאשך עבר נמק.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום רשלנות רפואית בקופות ובתי חולים
תסביב של האשך הינו מצב חירום רפואי הדורש איבחון וטיפול מהיר. במצב זה האשך מסתובב סביב צינור הזרע, באופן שנגרמת עקב כך חסימה מלאה של אספקת הדם שלו. ככל שהבעיה לא מאובחנת במהירות, עד 6 שעות לכל היותר, נפגעת באופן בלתי הפיך אספקת הדם לאשך והוא עובר נמק ונדון לאבדון. כך למרבה הצער אירע לתובע.
רשלנות בטיפול בחדר המיון
במקרה זה הגיש התובע, באמצעות עוה"ד דר' (לרפואה) שלהב קמחי תביעה בעילה של רשלנות רפואית לבימ"ש השלום בתל אביב. בפסק הדין שניתן בימים האחרונים קבעה כב' השופטת יעל הניג, בפסק דין ארוך ומנומק, כי היתה רשלנות בטיפול בתובע בחדר המיון בבית החולים שיבא.
בפסק הדין קבעה השופטת כי צריך וניתן היה להציל את האשך, וכי אילו היו מתבצעות בדיקות נוספות והיה נערך ניתוח בזמן, ניתן היה למנוע את אובדן האשך. השופטת הסבירה, כי היה על הרופא בחדר המיון להעלות אבחנה מבדלת של תסביב אשך, ולא לפטור את התובע באבחנה של דלקת מבלי שבירר את הסיבה לתלונות ולממצאים עד תום. השופטת קבעה, כי במצב זה אסור היה לרופא להסתפק בבדיקה ידנית בלבד, והיה עליו לערוך לתובע בדיקות נוספות כמו בדיקת שתן, אולטרא סאונד של האשכים או מיפוי אשכים, שהיו מובילות לאבחנה הנכונה בסבירות גבוהה.
השופטת אף קבעה, כי אסור היה לרופא שבדק את התובע בחדר המיון לשחרר אותו לביתו ללא קבלת אישור מרופא בכיר או ממנהל המחלקה. כאמור, המדובר היה ברופא שאין לו מומחיות מוכרת כאורולוג במדינת ישראל, ולכן אסור היה לו לשחרר את התובע לביתו לפני שהתייעץ עם בכיר ממנו. לו היה הרופא מתייעץ עם הכונן, סביר היה, כך קבעה השופטת, כי היו מתבצעות בדיקות נוספות לפני שהיה משוחרר לביתו, ואז ניתן היה לאבחן את התסביב ולמנוע את אובדן האשך.
פיצוי בגין ראשי נזק שונים
השופטת פסקה לתובע פיצוי בסך 271,000 ₪ בגין כאב וסבל, הפסדי השתכרות, הוצאות השתלת תותב ועזרת צד ג'. בנוסף נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 75,000 ₪ בצירוף מע"מ.
רצוי - הפקת לקחים ושינוי נהלים
למרבה הצער, פעמים רבות כשאדם פונה לחדר מיון הוא אינו נבדק על ידי הרופא המומחה בתחום, אלא על ידי רופא שאין לו מומחיות כלל, סטאז'ר או מתמחה זוטר. חמור הוא, שרופא כזה מציג את עצמו כאילו הוא מומחה בתחומו, ונוטל לידיו את הסמכות לשחרר את החולה מבית החולים מבלי שקיבל לכך אישור של רופא בכיר. מי יתן ופסק דין זה, בנוסף לכך שיגביר את מודעות הצוות הרפואי בחדר המיון למצבי חירום כמו תסביב של אשך, גם יביא לשינוי נהלים באשר לאופן בדיקת ושחרור חולים מחדר המיון.
עוד בנושא:
רשלנות רפואית בישראל: המדריך שלכם
7 עו"ד מייעצים לכם רגע לפני תביעת רשלנות רפואית
רשלנות רפואית בקופות חולים – השיקולים שמאחורי הקלעים
שאלות גולשים ותשובות מפורום רשלנות רפואית
רשלנות רפואית: מתי זו טעות ולא רשלנות?
* הכותבת מייצגת נפגעי רשלנות רפואית.
