משפטי– זאפ
משפטידיני נזיקין ופיצוייםרשלנות רפואיתתביעות רשלנות רפואית - מהי המגמה האמיתית בישראל?

תביעות רשלנות רפואית - מהי המגמה האמיתית בישראל?

בישראל, בעיקר בגלל המדיניות הנוקשה של חברות הביטוח שמבטחות את הרופאים ובתי החולים, לא קיימים נתוני אמת

29.08.13
תאריך עדכון: 29.08.13
4 דק'
תביעות רשלנות רפואית - מהי המגמה האמיתית בישראל?

מהו היקף התביעות בגין רשלנות רפואית בארצות המערב, מהן התקלות העיקריות ומהו שיעור התביעות שמתקבלות - על שאלות אלה ואחרות ניסה להשיב מאמר שהתפרסם בעיתון הרפואי BMJ.

במאמר נסקרו 34 מחקרים מהארצות הבאות: 15 מארה"ב, 9 מבריטניה, 7 מאוסטרליה, 1 מקנדה ועוד 2 מצרפת. הסיבה לפירוט המדינות נעוצה בכך ששיטת המשפט בארה"ב, בבריטניה, ובאוסטרליה היא שיטת המשפט המקובל שמקורה באנגליה, והיא גם השיטה המתקיימת בישראל, ולכן יש היגיון להשוות, מבחינה משפטית, היבטים של תביעות אלה, הגם שכמובן בישראל לא נהוגה שיטת המושבעים.

מבחינה תהליכית, כשל לבצע אבחון, או איחור באבחון, היו שני העניינים העיקריים שהובילו לתביעות רשלנות רפואית. במקביל, כשל לבצע אבחון או עיכוב באבחון גרמו למות המטופלים בשיעורים שנעו בין 15% לבין 48% בהתאם לסקירה. הסיבה השנייה בשכיחותה להגשת תביעות רשלנות רפואית נעוצה בטיפול תרופתי שגוי.

כשל בתהליכי אבחון

חשוב להבין כי כשל בתהליכי אבחון, מערב על פי רוב כמה רופאים ולעיתים גם כמה מוסדות רפואיים, ולכן ניתוח מקרים אלה חיוני ביותר כדי להצביע על התקשורת בין הרופאים לבין עצמם, בין קופות חולים לבין בתי חולים, וכן על תהליכים של ביצוע בדיקות מעבדה, ובדיקות הדמיה, בפרט כאלה שעולות כסף רב ולנסות לשפר עניינים אלה.
לעומת זאת, טעויות בתרופות, שנחשבות שנים רבות כטעות הכי נפוצה בתעשיית הבריאות, הינן סוגיה שאליה חשוף כל אחד ואחד בציבור, וכאן נדרשת פעולת הסברה על החשיבות העצומה של מתן הסברים למשתמשים בתרופות על הסכנות שבנטילתן, על תופעות הלוואי שלהן ועל האינטראקציות עם תרופות אחרות.
בעוד שמספר התביעות שבגינן משולמים פיצויים לתובעים בארה"ב עומד על פחות מ- 33% ולפי מחקרים אחרים בארה"ב עומד על כ- 20%, הרי שבבריטניה המחקר מצביע על שיעור של כ- 50% מהתביעות שבהן יוצא התובע עם תשלום (בפשרה או בפסק דין).

פיצוי לתובעים בישראל

ומה שיעור התביעות שבגינן משלמים פיצויים לתובעים בישראל? הדבר הראשון והעיקרי שיש לקבוע, בצער, הוא כי בניגוד למדינות העולם המערבי בהן יש מידע על אודות תביעות רשלנות רפואית, הרי שבישראל, בעיקר בגלל המדיניות הנוקשה של חברות הביטוח שמבטחות את הרופאים ובתי החולים ואשר מכניסות להסכמי הפשרה שלהן סעיפים האוסרים על התובע ובאי כוחו פרסום מידע כלשהו בתיקים אלה, לא קיימים נתוני אמת.

יודגש, כי בהסכמי הפשרה עליהם חותמים התובעים מצוין מפורשות, כי אם יתברר שהתובע או מי מטעמו, פרסמו נתונים הקשורים לתביעה המשפטית או לכספים ששולמו לו, חברת הביטוח תהא זכאית לתבוע את התובע ולקבל בחזרה את כספי הפשרה ששולמו לו. מעטים האנשים שמוכנים לסכן את הכספים עבור פרסום נתונים, אבל ברור כי המדיניות השיפוטית והמדיניות הציבורית בעניין כה חשוב חייבת להשתנות כדי שהציבור יידע את היקף התופעה ואת משמעויותיה.

היעדר נתונים פועל לטובת חברות הביטוח

אין סיבה להניח כי מבחינה רפואית, הנתונים שפורסמו ביחס לסיבות המובילות להגשת תביעות משפטיות בעולם הן שונות בישראל, ואולם יש סיבה גדולה לציבור בישראל לדאוג מכך שאין נתונים על כמות התביעות, על גובה הפיצויים, ועל שיעור התביעות הנדחות. היעדר הנתונים בשוק הישראלי פועל לטובת חברות הביטוח ולטובת הנתבעים שכן בהיעדר נתונים, התובע לא יוכל לדעת אם הסכום שקיבל משקף את הפיצויים הראויים בתביעה שלו, או שחברת הביטוח שילמה לו סכום פעוט כדי לסגור תביעה, שבעצם שווה הרבה יותר, ולכן יש חשיבות בפנייה לעורך דין ש מכיר את הפסיקה ומקרים רבים של תיקים ויודע כיצד הסתיימו.

עוד בנושא:

רשלנות רפואית בישראל: המדריך שלכם

7 עו"ד מייעצים לכם רגע לפני תביעת רשלנות רפואית

רשלנות רפואית בקופות חולים – השיקולים שמאחורי הקלעים

שאלות גולשים ותשובות מפורום רשלנות רפואית 

רשלנות רפואית: מתי זו טעות ולא רשלנות?

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?