ביהמ"ש לענייני משפחה בת"א דן בשתי תובענות לפי חוק איסור לשון הרע ופגיעה בפרטיות, לפי חוק הגנת הפרטיות.
הצדדים להליכים הם אשה, בעלה לשעבר, ואביו של הנתבע 1.
חיי הנישואין של בני הזוג עלו על שרטון, והתובעת והנתבע 1 התגרשו זה מזו. במסגרת תיק המשפחה הגישו הצדדים תביעות הדדיות רבות אחד כנגד השני בעניינים כגון: משמורת, מזונות, רכוש, פירוק שיתוף, דמי שימוש.
לטענת התובעת, במהלך ההליכים המשפטיים שהתנהלו בין הצדדים המשיבים נקטו פעולות שתכליתן פגיעה בה ובצנעת הפרט שלה, בשמה הטוב ובזכותה לפרטיות. כמו כן נטען, כי מעשי המשיבים מהווים הפרה בוטה ומכוונת של חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת הפרטיות, חוק האזנות סתר ופרסום הליכים שהתנהלו בביהמ"ש לענייני משפחה בדלתיים סגורות.
החמרה בגובה הפיצויים
השופט יחזקאל אליהו קבע, כי במקרה הנדון יש להחמיר בפסיקת הפיצויים מהסיבות הבאות:
1• הפרסומים לא נעשו בתום לב אלא מתוך זדון ורשעות לשמם. הפרסומים כולם נעשו כחלק ממסע נקם ותוכנית מוקדמת ומתוכננת מראש ובקפידה לפגוע בתובעת ובשמה הטוב בקרב בני משפחתה, חברים וכן מעבידה. הנתבעים פתחו במסע רדיפה ופגיעה קשים ואנושים בתובעת בכל המעגלים הקרובים לה: משפחה, חברים ומקום עבודתה.
2• לא מדובר במעשה בודד אלא במספר רב ומצטבר של מעשים.
3• לא מדובר במעשים ו/או אמירות אשר נאמרו ו/או נעשו בעת התפרצות רגעית ו/או התלהטות רוחות, אלא בסדרה של מעשים מתוכננת ומחושבת מראש שנועדה לשתק ממש את התובעת, לפגוע בה ולמנוע ממנה כל יכולת להתפנות ולנהל ההליכים המשפטיים. הנתבעים ניסו להביא לבידודה וניתוקה של התובעת מבני משפחתה, למנוע ממנה כל תמיכה כספית ו/או אחרת לרבות סיוע בהשגחה על הקטינים וחמור מכל ניסיון נפסד לפגוע במקום עבודתה של התובעת ו/או מקום עבודתו של אביה ובכך לפגוע במטה לחמה ולהותירה ללא הכנסה.
4• הנתבעים פעלו כדי לטשטש את עקבותיהם ולהרחיק עצמם מביצוע העוולה. חלק מן הפעולות חייבו את התובעת במינוי מומחה והניהול הליך ארוך כדי להוכיח זהות המעוול בנוסף למקובל בהליכים לפי חוק לשון הרע של הוכחות העוולה.
5• מלבד הפגיעה בשם הטוב, בזכות לשם טוב וזכות היסוד לפרטיות יכולה היתה להיפגע גם זכות הקניין של התובעת ו/או אביה. למותר לציין, כי המדובר בפגיעה שתוצאתה האפשרית פגיעה קשה ואנושה - והדבר עולה כדי התנהלות חסרת רחמים ונטולת כל עכבות מוסריים.
6• במהלך שמיעת העדויות לא חסכו הנתבעים מהתובעת הערות קשות ומשפילות. כך למשל לא בחל הנתבע מס' 1 במהלך עדותו לדון בהרגליה המיניים של התובעת ולחשוף פרטים אינטימיים מחדר המיטות.
בסופו של ההליך, פסק השופט כך:
1• על הנתבעים לשלם פיצויים בסך של 300,000 ₪ בגין הוצאת לשון הרע והפגיעה האסורה בפרטיותה של התובעת;
2• הנתבעים חויבו בהוצאות התובעת בסך של 15,422 ₪ ;
3• הנתבעים חויבו בשכ"ט עו"ד בשיעור של 60,000 ₪ בצרוף מע"מ.
4• השופט נתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים:
א. לפנות, במישרין או בעקיפין, לבני משפחה, חברים וידידים ולכל אדם הקשור בעבודתה של המבקשת, בעניינים הקשורים למבקשת, לרבות הנזכר בכתב התביעה והליכים משפטיים בין הצדדים;
ב. צו האוסר על הנתבעים לשוחח עם הקטינים על כל הקשור והנזכר בכתב התביעה והליכים משפטיים בין הצדדים;
ג. צו האוסר על הנתבעים לשוחח עם מי מצוות הגן וביה"ס בהם מתחנכים ו/או יתחנכו הקטינים על מערכת היחסים בין הצדדים, הסיבות שהביאו לפירוד, מצבה הרפואי של התובעת;
ד. צו האוסר על עשיית שימוש במסמכים שונים (תמונות, כתבי בי"ד, פרוטוקולים וכיו"ב) וכל מסמך השייך לתובעת.
(תמש 54856-11-11)
