חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט – 1959 אוסר תעמולת בחירות באמצעים שונים, ומטיל הגבלות על אמצעים אחרים. החוק חל על הבחירות לכנסת וכן - אם אין בו הוראה מפורשת אחרת – על הבחירות לעיריות ולמועצות המקומיות.
הופעות אמן: על פי החוק, לא תהא תעמולת בחירות מלווה תוכניות בידור, לרבות הופעות של אומנים, נגינה, זימרה, הצגת סרטים ונשיאת לפידים.
חלוקת מתנות, מזון או משקאות: על פי חוק, תעמולת בחירות לא תהיה קשורה במתן מתנות, ואף לא תהיה קשורה בהגשת מאכלים או משקאות משכרים, למעט במסיבות בבתים פרטיים. האיסור הוא על הענקת מתנות בין בכסף ובין בשווה כסף, מתן שירות כלשהו או טובת הנאה. מותר לחלק סיכות, סטיקרים וחפצים המהווים פלטפורמה "פיזית" לתעמולה, כל עוד אין להם ערך כלכלי כשלעצמם (בנבדל למשל מחלוקת מכשירי כתיבה או אביזרי רכב, שיש להם ערך כלכלי עצמאי).
האיסור חל גם על מתן הטבה שיש בה כדי להשפיע על מקבל ההטבה או על אחרים. למשל – מתן הטבה לשחקן כדורסל, לרב או לשחקן טלויזיה, כדי שאלה ישפיעו על הציבור לתמוך במועמד מסויים. אסורה גם הענקת הטבה למועמד שפרש ממרוץ הבחירות כדי שיביע תמיכה במועמד אחר.
הבטחת ברכות למצביעים: לפי הנחיות היועמ"ש, נאסרה השפעה "חיובית" על מצביעים באמצעות ברכות וקמיעות של רבנים, מקובלים וכדו'.
הבטחה להקצות תקציב עבור מגזר מסויים: אסור להבטיח להקצות מתקציב הרשות המקומית לאחר הבחירות עבור בוחרים מסויימים. גם אם הקצאת הכספים כשלעצמה אינה אסורה - עדיין אין להציג הבטחות תקציביות במסגרת תעמולת הבחירות.
שימוש במקרקעין או מטלטלין של העירייה: לפי חוק, אין לעשות שימוש בקשר עם תעמולת בחירות בכספים של גוף מבוקר או של תאגיד ממשלתי או עירוני, ואין לעשות שימוש במקרקעין או במטלטלין המוחזקים על ידם. זאת, למעט השכרתם של אולמות ומקומות פומביים העומדים באופן רגיל להשכרה, ולמעט נכסים שהועמדו על ידי הרשות המקומית לרשותו של ראש הרשות. אסור להשתמש בטלפונים, דואר או ציוד משרדי של גופים ציבוריים בקשר עם תעמולת בחירות.
תעמולת בחירות בבית ספר: אסור לקיים תעמולת בחירות בבית ספר, ואין להזמין לבית הספר לצורך הרצאה או שיחה כל אדם, אשר יש יסוד לחשוב שבדבריו תהיה משום תעמולת בחירות.
שימוש בתעמולת בחירות בצה"ל או איש כוחות הביטחון: נאסר שימוש תעמולתי המזהה את צה"ל עם הרשימה או המועמדים. נאסר שימוש בשמו או דמותו של איש כוחות הביטחון שנפצע או נהרג עקב תפקידו, או בשמו או דמותו של נפגע בפגיעת איבה, בלי הסכמתם בכתב, ואם אינם בחיים – בלי הסכמת בני משפחתם.
שימוש בילדים לתעמולת הבחירות: נאסר שיתוף של ילד מתחת לגיל 15 בתעמולת בחירות. האיסור לא חל על צילום או הקלטה שבהם מופיע הילד בפעילות שגרתית.
תליית שלטים על מטוס המרחף על העיר: אין לבצע תעמולת בחירות באמצעות שימוש בכלי טיס או בכלי שיט.
מכונית הנוסעת ברחבי העיר ומפיצה דברי תעמולה ברמקול : נאסרה תעמולת בחירות באמצעות רמקול, פרט לשימוש ברמקול כדי להגביר קולו של נואם באסיפה המתקיימת כדין.
מודעות מודפסות: על פי חוק אין להדביק, לכתוב, לצבוע או לזרוק אור על מבנים, גדרות, כבישים, מדרכות או שטחים אחרים המיועדים להליכת או נסיעת הציבור, וניתן להדביק מודעות מודפסות ברבים רק בהגבלות הנקובות בחוק. (הגבלת גודל המודעה, הפרטים המופיעים בה, והדבקתה על לוחות מודעות המיועדים לכך).
בכלל כך, חל איסור לתלות שלטי תעמולה על עמודי חשמל, טלפון, תאורה, תמרורי תנועה, עצים ושלטי הכוונה.
על פי החוק – גודל המודעה המותר הוא 50 על 70 ס"מ, ואולם פרשנות הסעיף צומצמה למודעות הנתלות על לוחות מודעות עירוניים, ולא על השלטים הנתלים על דירות מגורים ומטות בחירות של המתמודדים.
על פי חוק, מותר להשתמש באותיות המייצגות את הסיעה רק החל מ- 42 יום לפני יום הבחירות, ולפני כן חובה להשתמש רק בשם הסיעה ושם המועמד לראש הרשות המקומית.
שלטים על דירות ובתים פרטיים: מותר להציג מודעה על גבי דירת מגורים, וכן על גבי המשרד או המועדון של הרשימה. זאת, בתנאי שהצבת המודעה אינה אסורה לפי חוק הדרכים (שילוט), תשכ"ו – 1966 (האוסר למשל על תליית מודעות בדרכים בין עירוניות), ואם נקבעו תנאים והגבלות בחוק עזר עירוני – בכפוף לאותם תנאים והגבלות. רשות מקומית רשאית לקבוע בחוק עזר תנאים והגבלות להצגת מודעה (גודל המודעה, החומר ממנו היא עשויה, אופן הצגתה) לשם הבטחת בטיחות הציבור ואיכות הסביבה. יש לשים לב שההיתר הינו על דירות מגורים ומשרד הרשימה המתמודדת, ואינו חל על בנין משרדים, מרכזי קניות, ביתו הפרטי של עובד ציבור וכן הלאה.
כמובן, לא ניתן לתלות שילוט על בתים אלא באישור בעל הזכות בקירות. בבית משותף – אם קירות הבית הם בגדר רכוש משותף (ולא הוצמדו ממניעים שונים לאחת הדירות), ואם תקנון הבית המשותף לא אוסר תליית שלטים או מודעות (כמקובל בבנייני יוקרה למשל), מותר לתלות שלט על קירות הבית רק אם הדבר הינו בגדר שימוש סביר ברכוש המשותף, ואינו מונע שימוש דומה מדיירים אחרים. הכל בכפוף, כמובן, למגבלות החוק לעניין השילוט.
מודעות בעיתונים: ניתן לפרסם מודעות בהגבלות החוקיות, כדוגמת גודל המודעה, היקף הפרסום, ציון פרטים מסויימים ועוד.
מודעות על גבי מתקני חוצות, שילוט על גבי אוטובוסים : החוק קובע הסדרים מפורטים בכל הקשור לפרסום חוצות, חלוקת משאבי הפרסום בין המתמודדים, והעדר אפליה על ידי משווק פרסום בין מתמודדים (לרבות במחיר, מועדי פרסום ועוד).
אינטרנט: בחוק התעמולה אין הוראה האוסרת תעמולת בחירות באינטרנט. החוק אינו עוסק במדיה החדשה, ואינו מתייחס כלל לתעמולה באמצעות האינטרנט, אשר מהווה זירת תעמולה זמינה, זולה ומרכזית. כמו לעניין שינויים טכנולוגיים רבים, יש פער ניכר בין יחס החברה לאינטרנט והשימוש בו לבין יחסו השותק של המחוקק. בכל מקרה של תלונה על פרסום אסור באינטרנט (כדוגמת פרסומי גזענות, שימוש העירייה באתר האינטרנט שלה לשם תעמולת בחירות ועוד) יכריע יו"ר ועדת הבחירות, והדברים מתבצעים כיום "תוך כדי תנועה".
סנקציות: המפר הוראה מהוראות החוק דינו מאסר ששה חודשים או הקנס הנקוב בחוק העונשין, התשל"ז – 1977. לצורך מניעת הפרת החוק או הפסקת הפרתו ניתן להגיש בקשה למתן צו מניעה ליו"ר ועדת הבחירות, וכן ניתן להגיש תלונה למשטרת ישראל.
יודגש, כי אין בהנחיות הכלליות האמורות לעיל משום "סוף פסוק", ומעבר לכללים יש לבדוק כל מקרה לנסיבותיו.
