תופעת הזכיינות בישראל התפשטה מאוד וקיימים אלפי בתי עסק בישראל הפועלים בצורה זו.
הלקוח הרגיל אשר מגיע לחנות או לבית העסק לא מודע כלל, כי עסק זה או אחר אינו בבעלות הרשת המזכה אלא פועל בזכיינות כיחידת רווח נקודתית על פי חוזה ו/או הסכם המכונה "הסכם זכיינות" או "חוזה הרשאה" מול החברה המזכה.
חנויות הזכיינים משתמשות במותג של המזכה כאשר אחת ממטרות הזכיינות הינה, כי לא יהיה כל הבדל בין חנות שבבעלות הרשת לבין חנות המופעלת על ידי זכיין בזכיינות.
למציאת עורך דין בתחום זכיינות באתר משפטי
"הסכם זכיינות" במימד המשפטי:
הסכם זכיינות הינו מבנה משפטי בעל שני "בסיסים".
הבסיס הראשון הוא דיני החוזים: הסכם זכיינות הינו הסכם חוזי לכל דבר ועניין ומכיל את כל העקרונות הבסיסיים המוכרים בישראל לצורכי הסכם. ראוי כי ההסכם יהיה בכתב, וכי ייחתם על ידי החברה המזכה מחד ועל ידי הזכיין מאידך. ההסכם הוא בעל אופי חוזי רגיל הכולל תניות בדבר ההסכמות המסחריות, הסכמות על גובה התמלוגים ומועדי התשלומים וכיוצ"ב הוראות חוזיות רגילות.
הבסיס השני הוא תניות ייחודיות לחוזה זכיינות. מדובר באסופה של הוראות הייחודיות לחוזה הזכיינות והנובעות מרצון המזכה להעניק שימוש מוגבל במותג ובסימני המסחר על פי נהלים שהוא קבע בכדי לשמור על המותג, הרשת ו/או הרווחיות שהוא מצפה לה.
מדובר בהוראות מיוחדות ולרוב קשיחות מאוד המותירות את השליטה בנעשה בעסקו של הזכיין בידי המזכה. כך, אנו מכירים הוראות חוזיות המחייבות את הזכיין להכניס לעסקו רק מוצרים או ספקים אשר קיבלו את אישורו של המזכה (אשר לרוב גובה לעצמו עמלה מיצרני מוצרים אלו), הוראות בדבר עיצוב העסק וההשקעה הנדרשת כתנאי להפעלת הזיכיון, ועד סמכות מלאה למזכה לבטל את הזיכיון אם לדעתו המזכה לא עומד בציפיות הרשת המזכה.
השתחררות מחוזה זיכיון
לאחרונה בתי המשפט נאלצים לעסוק לא מעט בפרשנות לחוזי הזכיינות. זאת במסגרת תביעות שבין רשתות מזכות לזכיינים אשר חלומם להצלחה עסקית התנפץ, והם נותרו עם הוראות חוזיות בהסכם הזכיינות אשר מקשות עליהם וגורמות להוצאות כספיות ניכרות.
בנקודה זו יש לזכור מספר הלכות משפטיות. הראשונה שבהן היא עיקרון "תום הלב". עיקרון משפטי זה הוכר בישראל כ"עיקרון על", ובמהותו קובע כי חובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת גם בשלב הטרום חוזי וניהול המשא ומתן וגם בשלב החוזי.
כלומר, גם אם יש לרשת המזכה הוראות רבות בחוזה המתירות לה פעולה על פי שיקול דעתה הרי עדיין חובה עליה לעשות זאת בתום לב תוך התחשבות בזכויות הזכיין ולא לפעול בשרירותיות ובכוונה לפגוע.
לא אחת אנו נתקלים בסכסוכים משפטיים בהם נטען על ידי הזכיין "החלש" כי המזכה "החזק" הפעיל סמכויות חוזיות בחוסר תום לב במטרה לגרום נזקים לזכיין ולאלץ אותו להיכנע לדרישותיו של המזכה.
לסיכום, חוזה זכיינות הוא חוזה בעל מאפיינים ייחודיים וקיימת חשיבות רבה לבחון את הוראותיו בעין מקצועית ולבדוק את ההוראות בדבר סיום הקשר עוד טרם החתימה על החוזה.
עוד בנושא
