הכל מתחיל בסיפור אהבה. שני אנשים מתאהבים, מבקשים לקשור את גורלם זה בזה ומתעלמים ממכשולי זמן, גיל או מעמד וחוצים אוקיינוסים ויבשות זה לזרועות זו. אלא שבחיים, שלא כמו בסרטים, ישנם חוקים, קשיים והרבה ביורוקרטיה בדרך למימוש סיפורי אהבה חוצי גבולות. אם בחיר או בחירת ליבכם אינו אזרח ישראלי, ייתכן שכבר נתקלתם בצידו הזוהר פחות של סיפור אהבה כזה - הצד הכרוך בהסדרת המעמד האזרחי של בן הזוג.
בדומה למרבית מדינות המערב, קבלת אזרחות ישראלית דרך נישואין אינה מתרחשת "אוטומטית" עם החתונה או עם הסדרת מעמד הידוע בציבור. החוק מחייב לעמוד בתנאים מסוימים למשך מספר שנים לצורך קבלת האזרחות/תושבות קבע, בהליך הכרוך בבירוקרטיה לא מועטה, מסמכים, בירורים וראיונות. על אף הקשיים, ההליך בהחלט אפשרי, ודורש סבלנות והיערכות. בכתבה הבאה נסקור את כל מה שחשוב לדעת על הדרך הארוכה אל עבר האזרחות הישראלית על בסיס נישואין.
חוק האזרחות בישראל נחקק בשנת 1952. לפי חוק האזרחות ישנם חמישה מסלולים עיקריים לקבלת אזרחות ישראלית
כיצד קובעת המדינה מי זכאי לאזרחות ישראלית?
כל מדינה קובעת ומגדירה בחוק את מסלולי האזרחות, שהם למעשה דרכים ותנאים לקבלת אזרחות. החוק שעוסק בכך בישראל מכונה חוק האזרחות והוא נחקק בשנת 1952. לפי חוק האזרחות ישנם חמישה מסלולים עיקריים לקבלת אזרחות ישראלית:
1. דין הדם – פירושו, שכל מי שנולד לאזרח ישראלי, ולא משנה היכן הוא נולד, הופך אוטומטית לאזרח ישראלי.
2. אזרחות מכוח שבות - כל יהודי, בן זוג של יהודי או צאצא של יהודי (עד דור שלישי) זכאים לעלות לישראל ולקבל באופן אוטומטי אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות.
3. אזרחות מכוח ישיבה בארץ - זו אזרחות שניתנה לתושבים הלא יהודים שחיו בגבולות המדינה בעת הקמתה.
4. התאזרחות - בתנאים מסוימים, אנשים שהם תושבים בישראל, אך אינם אזרחים, זכאים לבקש ולקבל מעמד של אזרח באמצעות הליך התאזרחות. הליך זה מיועד, בין השאר, לבני זוג לא ישראלים של אזרח ישראלי.
5. אזרחות מתוך כבוד - אזרחות המוענקת על ידי שר הפנים לאנשים שאינם אזרחי ישראל וזאת לאות כבוד והערכה.
לא מעט מתושבי ישראל אינם נחשבים לאזרחים על אף שנולדו וגדלו פה ואפילו דורות קודמים במשפחתם חיו כאן, ביניהם ערביי מזרח ירושלים, מהגרים, מבקרים ואזרחים זרים
האם ישנם תושבים בישראל שאינם אזרחים אך מתגוררים כאן?
כן! למעשה, ישנם רבים כאלה. ראשית, לא מעט מתושבי ישראל אינם נחשבים לאזרחים על אף שנולדו וגדלו פה ואפילו דורות קודמים במשפחתם חיו כאן. כמו, למשל, ערביי מזרח ירושלים. לצידם ישנם מהגרים, מבקרים ואזרחים זרים, שהגיעו לארץ ושואפים להסדיר לעצמם מעמד כלשהו שיאפשר להם לשהות ולהתגורר בישראל בצורה חוקית.
מעמדות הישיבה של השוהים הללו מוסדרים בדרכים שונות. אמנם, הם אינם זוכים לקבל אזרחות, אך הם מקבלים אשרות שהייה בישראל ו/או מעמד ישיבה מסוים. ישנן אשרות שהייה ומעמדות שונים, לתקופות מגוונות, המזכים בשלל זכויות. וכאמור, מעמד התושבות הגבוה ביותר שאיננו אזרחות ישראלית מוענק לתושבי קבע.
שלושת השלבים המדורגים לקבלת אזרחות מנישואין מורכבים מאשרת עבודה ב/1, אשרת תושב ארעי א/5 ולסיום - תושבות קבע או אזרחות ישראלית
מהו ההליך המדורג לקבלת אזרחות דרך נישואין?
עד שנת 1996 הליך קבלת אזרחות ישראלית דרך נישואין לבן או בת זוג ישראלים היה כמעט אוטומטי. החל משנה זו קבע משרד הפנים הליך בעל מספר שלבים קבועים, המכונה גם "המבחן המדורג" או "ההליך המדורג". בכל שלב בהליך מקבל האזרח הזר, בכפוף לעמידה בבדיקות שונות ובפרקי זמן שונים, מעמד אזרחי מבוסס ונוח יותר עד להשלמת התהליך המלא. שלושת השלבים המדורגים מורכבים מאשרת עבודה ב/1, אשרת תושב ארעי א/5 ולסיום - תושבות קבע או אזרחות ישראלית. מדובר בתהליך מובנה במידה מסוימת, אך יחד עם זאת, כזה נתון לשיקול דעתן של הרשויות המטפלות. על כן משך ההליך ועצם השלמתו אינם קבועים או מובטחים מראש.
אל טופס הבקשה תצטרכו לצרף מסמכים שונים של שניכם, תעודות מאומתות מארץ המוצא של בן הזוג הזר, וכן ראיות המעידות על הקשר הזוגי והחיים המשותפים שלכם
כיצד נפתח הליך מדורג לקבלת אזרחות באמצעות נישואין?
הצעד הראשון בדרך המפותלת לקבלת האזרחות מתוקף נישואין הוא הגשת בקשה לרשות האוכלוסין וההגירה ופתיחת תיק. אל טופס הבקשה תצטרכו לצרף מסמכים שונים של שניכם, תעודות מאומתות מארץ המוצא של בן הזוג הזר, וכן ראיות המעידות על הקשר הזוגי והחיים המשותפים שלכם.
אם הבקשה אינה מעוררת חשד לפיקטיביות, ואין על פניו מניעה ביטחונית או פלילית לבחון אותה, ייקבע לכם תור ראיון ברשות האוכלוסין וההגירה. עד למועד הראיון, בן הזוג הזר יקבל אשרת עבודה ושהייה מסוג ב/1, המאפשרת לו לעבוד ולשהות בישראל למשך שישה חודשים. במהלך תקופה זו מתבררת הזכאות שלו למדרגה הבאה - מעמד של תושב ארעי.
בראיון ברשות האוכלוסין וההגירה נשאלים הזוגות על אופן ומשך ההיכרות, החתונה, בילויים משותפים, שגרת היום כבני זוג, תכניות לעתיד, היכרות עם בני המשפחהג, פרטים אישיים על בן הזוג כדומה
מהי מטרת הראיון ברשות האוכלוסין וההגירה?
בראיון ייבחנו כנות הקשר הזוגי שלכם, כמו גם קיומו של מרכז חיים משותף בישראל והיעדר מניעה ביטחונית או פלילית להסדרת המעמד של בן הזוג הלא ישראלי. הראיון נועד בראש ובראשונה לצורך איתור של מערכות יחסים פיקטיביות ו"כובד המשקל" מושם בעיקר על בחינת הקשר הזוגי. לצורך כך תצטרכו להציג בפני הפקיד את הראיות השונות שבידיכם לאמיתות הקשר וכן לענות על שאלות לגביו. בין היתר, נשאלים הזוגות על אופן ומשך ההיכרות, פרטים על החתונה, טיולים ובילויים משותפים, שגרת היום כבני זוג, תכניות לעתיד, היכרות עם בני המשפחה של בן הזוג, פרטים אישיים אודות בן הזוג השני וכדומה.
לא מדובר בפרוטוקול מובנה, אלא יותר בשיחה, שנושאיה נתונים לשיקול דעתו של הפקיד המנהל את הראיון. אם עברתם את הראיון בשלום ובקשתכם אושרה, בן הזוג הזר יקבל מעמד של תושב ארעי א/5 למשך תקופה של שנה.
לאחר כמה שנים של מעמד תושב ארעי מתקבל מעמד תושב הקבע או האזרח?
מעמד תושב ארעי א/5 מוארך מדי שנה במשך ארבע שנים, בכפוף לפגישות נוספות של בני הזוג עם פקיד רשות האוכלוסין וההגירה, ולהגשת מסמכים נוספים על פי דרישה. בתום תקופה זו, ככל שימולאו כלל הדרישות ובהיעדר מניעה פלילית או ביטחונית - בן הזוג הזר יהיה זכאי לקבל אזרחות ישראלית או תושבות קבע, על פי בחירתו.
כל מי שנולד לאזרח ישראלי בישראל הופך אוטומטית לאזרח ישראלי. ילדים של תושבי קבע שנולדים בישראל, לעומת זאת, לא מקבלים באופן אוטומטי את מעמד תושב הקבע של הוריהם
מה ההבדל בין אזרחים לתושבי קבע?
אזרח הוא מעמד ישיבה רם, המבטא את הקשר ההדוק ביותר שניתן לקיים בין המדינה לבין אדם. תושב קבע הוא אדם שמרכז חייו נמצא בישראל אך הוא איננו אזרח. לתושב קבע יש זכות להתגורר במדינה לכל תקופה שירצה ולמעשה, רבות מהזכויות הניתנות לאזרחים מגיעות גם לתושבי קבע אולם לא כולן. מכאן, שההבדל העיקרי בין שני המעמדות הוא בהיקף ובטיב הזכויות הניתנות למי שמחזיק בהם. יחד עם טיב הזכויות קיים גם הבדל בטיב החובות של אזרח למדינה לעומת אלה של תושב קבע.
תושב קבע שרוצה לצאת מישראל ולבקר במדינה זרה ועדיין לשמור על מעמדו וזכותו לחזור להתגורר בישראל, זקוק לאישור מעבר, אותו הוא צריך לבקש מהשגרירות של המדינה המיועדת
אילו זכויות מגיעות אך ורק לאזרחים ולא לתושבי קבע?
1. זכות לכל החיים - מעמד האזרחות חזק מאין כמותו ולא ניתן לשלול אזרחות, אלא במקרים חריגים, הדורשים הליך מפרך. אזרחות בישראל ניתנת לאדם לכל החיים והיא איננה תלויה במקום מגוריו של האזרח. כל אלה אינם מנת חלקו של תושב הקבע - עליו להתגורר בישראל כדי לממש את זכויותיו והמדינה יכולה לשלול את מעמדו בקלות רבה יותר, יחסית.
2. זכות השיבה לארץ - לאזרחים ישראלים שמורה הזכות האוטומטית לחזור ולהתגורר בישראל, על כל הזכויות הנלוות לכך, גם לאחר שהייה ממושכת של שנים בחו"ל. תושבי קבע, לעומת זאת, מאבדים את מעמדם לאחר שהייה ממושכת מחוץ למדינה וכדי לזכות בה מחדש עליהם לעבור תהליך מעט מורכב; כלומר, זכות התושבות לא נשמרת ולא מוענקת אוטומטית.
4-3. זכות ההצבעה לכנסת והזכות להיבחר לכנסת - הן שתי זכויות הניתנות לאזרחים בלבד.
5. הזכות לדרכון ישראלי, על כל המשתמע מכך, לרבות מעבר חופשי לכל מדינה, היא זכות הניתנת לאזרחי המדינה בלבד. תושב קבע שרוצה לצאת מישראל ולבקר במדינה זרה ועדיין לשמור על מעמדו וזכותו לחזור להתגורר בישראל, זקוק לאישור מעבר, אותו הוא צריך לבקש מהשגרירות של המדינה המיועדת.
6. זכויות הדור הבא - כל מי שנולד לאזרח ישראלי בישראל הופך אוטומטית לאזרח ישראלי. גם מי שנולד לאזרח ישראלי מחוץ לישראל זכאי באופן אוטומטי לאזרחות, בתנאי שמדובר בדור ראשון. ילדים של תושבי קבע שנולדים בישראל, לעומת זאת, לא מקבלים באופן אוטומטי את מעמד תושב הקבע של הוריהם.
למי שמקיימים קשר זוגי ומשפחתי אמיתי עם אזרח או אזרחית ישראלית, והוכיחו זאת באמצעות ההליך הפורמלי, יהיו זכאים למעמד קבע בישראל מתוקף האזרחות של בן או בת הזוג
מהן הזכויות המגיעות גם לאזרחים וגם לתושבי קבע?
1. זכויות סוציאליות מכוח חוק הביטוח הלאומי, כגון, הזכות לקצבאות בעת הצורך (דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, קצבת נכות וזקנה), הן זכויות המובטחות לאזרח ולתושב קבע כאחת.
2. כך, גם זכויות הניתנות מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
3. בניגוד לבחירות הארציות, לתושבי קבע יש זכות הצבעה בבחירות המוניציפליות, ממש כמו לאזרחים.
4. זכות עבודה בישראל.
5. הקלות בתשלום מיסים.
לסיכום, הליך של אזרוח באמצעות נישואין הוא הליך מדורג המיועד רק למי שמקיימים קשר זוגי ומשפחתי אמיתי ולאורך זמן. מי שמצויים בקשרים כאלה עם אזרח או אזרחית ישראלית, והוכיחו זאת באמצעות ההליך הפורמלי, יהיו זכאים למעמד קבע בישראל מתוקף האזרחות של בן או בת הזוג.
* משרד עו"ד אלה שינפלד
** המאמר אינו מחליף יעוץ אישי ובכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מקצועי.
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.
