ככלל, תפקידה של הועדה הרפואית הוא לקבוע את אחוזי הנכות שיש להעניק לפונה אליה בגין הנזק-הפגימה שבגינה הוא נבדק ע"י הועדה.
כאשר מדובר בועדה רפואית, הבודקת אדם שנפגע בתאונת עבודה, הועדה מוסמכת לקבוע האם הנכות בגין הפגימה שהוכרה כתאונת עבודה, נובעת מתאונת העבודה.
לפני שניגשים לועדה הרפואית, החורצת את גורלו של הנבדק, כדאי להתכונן היטב ולהתייעץ עם אנשי מקצוע. לפניכם מספר עצות שימושיות:
להגיע לועדה עם עו"ד
לועדות הרפואיות הנבדק יכול ללכת, באופן עצמאי, או לבחור להיות מיוצג ע"י עו"ד, אשר ילווה אותו בכל התהליך ואף יהיה נוכח עימו במועד הבדיקה ע"י הועדה. מנסיון הח"מ, ייצוג הנבדק ע"י עו"ד, המתמחה בהופעות בועדות הרפואיות השונות, בדרך כלל יועיל לנבדק, אם כי הנבדק יכול להחליט לייצג את עצמו ולהשיג תוצאות.
מסמכים רפואיים
רצוי, כי אדם הסובל מנכות המופיע בפני ועדה רפואית, יגיש מבעוד מועד את כל המסמכים הרפואיים והאחרים הרלבנטיים, המתארים את מצבו התפקודי בגין הפגיעה, כולל בדיקות הדמיה שונות (רנטגן, MRI, CT וכדומה).
מה מתרחש בדיון בועדה?
הנכה שיזומן לועדה הרפואית, ישאל שאלות ע"י הועדה. עליו לענות על השאלות בכנות מירבית. תשובותיו ירשמו בפרוטוקול ע"י מזכיר הועדה והנכה יידרש לחתום על כך.
אל תתביישו לקרוא את האמור, ובמידת הצורך לתקן או להוסיף דבר מה החשוב בעיניכם.
בתום התשאול, יבדק הנכה ע"י רופא, שהפגימה היא בתחום מומחיותו.
רצוי לוודא, כי החומר שהוגש לועדה, אכן מצוי בפני הועדה. לעיתים, מסמכים רפואיים לא מתויקים בתיק והועדה תעיין בתיק חסר. במקרה כזה, כדאי שהנבדק יצטייד בהעתקים של המסמכים, שעליהם הוא מסתמך.
מספר פגימות שונות
ישנם מקרים, בהם אדם הוסבל מנכות מבקש להיבדק בגין מספר פגימות שונות, אזי יתכן שיופנה ליועץ רפואי שיבדוק אותו בפגימה שהיא מתחום מומחיותו, את מסקנותיו יעביר לועדה הרפואית ולבסוף, הועדה היא זאת שתקבע את אחוזי נכותו של אותו אדם.
הועדה מהדרג הראשון, בדרך כלל, מורכבת מרופא אחד או שניים. כאמור, אם יש מספר רב של פגימות, יופנה הנבדק ליועץ רפואי.
הגשת ערר
על החלטה של ועדה מדרג ראשון, ניתן להגיש ערר לועדה לעררים, לאחר שהנבדק מקבל את ההחלטה בדבר תוצאות הועדה, בצירוף פרוטוקול הועדה הרפואית, שבה, בין היתר, ירשמו תוצאות הבדיקה, הפגימה והנכות שנקבעה בגינה, והאם הנכות נקבעה באופן זמני/צמיתות.
הועדה לעררים מורכבת, בדרך כלל, משלושה רופאים (יתכן שבמקרים מסוימים אף יותר).
קבלת ייעוץ משפטי
בשלב של ערעור ואם הנכה החליט שלא להיות מיוצג, מומלץ מאוד לאותו אדם לקבל ייעוץ משפטי מעו"ד המתמחה בהופעה בפני ועדות רפואיות.
יתכן מאוד שעוה"ד יחליט להפנות את הנכה לרופא מומחה, שיתן את חוות דעתו על מצבו התפקודי של הנבדק, בצירוף אחוזי הנכות בגין אותה הפגימה, ואף שתתייחס לאמור בפרוטוקול של הועדה ותסתור את ממצאיה או מסקנותיה.
במקרים לא מבוטלים, עורכי הדין אף מוצאים עילה נוספת, משפטית, לערעור - כגון: שימוש בסעיף שאינו תואם את הפגימה ועוד.
גם במקרה זה, יזומן האדם הסובל מנכות להיבדק ע"י הועדה הרפואית, וגם כאן ישאל שאלות שעליהן יענה ואף יחתום כדי לאשר את דבריו שנרשמו בפרוטוקול. עוה"ד המייצג, יופיע ביחד עם הנכה במועד בדיקתו ויוסיף טיעונים במידת הצורך, ואף יפנה את הועדה למסמכים חשובים.
מהן האפשרויות העומדות בפני הועדה לעררים?
הועדה לעררים תצטרך להתייחס לכל החומר שהוגש בפניה, לטעונים שנטענו בפניה וכן לחוות הדעת הרפואית, אם הוגשה, מטעם הנבדק.
הועדה יכולה לקבל את הערר באופן מלא/חלקי או לדחות אותו ועליה לנמק את החלטתה.
בנוסף, הועדה אף יכולה להפחית את אחוזי הנכות שנקבעו לנבדק, אולם עליה להודיע לנכה על כוונתה לעשות כן, מראש.
כמו כן, הועדה אף יכולה לדון בפגימה עליה לא הוגש הערר, אולם גם כאן עליה להודיע על כך לנבדק מבעוד מועד.
על החלטת ועדה לעררים ניתן להגיש ערעור לביה"ד, בשאלות משפטיות בלבד.
לסיכום: קביעות הועדה הרפואית – הרות גורל
עינינו הרואות, כי הועדה הרפואית חורצת את גורלו של אדם הסובל מנכות, וקביעותיה הינן הרות גורל מבחינתו.
לפיכך, רצוי שהנבדק יגיע לועדה הרפואית מוכן ככל האפשר מבחינת כל החומר הרפואי הנדרש כדי לשכנע ולהוכיח לועדה על קיומה של ההפרעה התפקודית, לה הוא טוען.
בייעוץ והכוונה נכונים, ניתן לצלוח את המשימה, שתשיג את התוצאה הראויה והתואמת את מצבו של הנכה.
עוד בנושא:
