דיונים בנושאי סכסוכים בין שכנים נפוצים מאוד בבתי המשפט. הדוגמאות לנושאים בגינם ניתן להסתכסך ולהגיש תביעה הן רבות ומגוונות, כך למשל: שכנים יכולים לריב על רעש, לכלוך, שימוש ברכוש המשותף, ניצול זכויות בניה שלא כדין ועוד. העץ של השכן לכלך את החצר שלך בשל פירות שנפלו לתוכה? בקשת ממנו כמה וכמה פעמים לנקות ולגזום את העץ, אך הוא לא עשה דבר? ייתכן שימצא עצמו בקרוב נאלץ להתגונן מפני תביעה שתגיש נגדו... ובמקרה אחר- השכן השתלט על המחסן בבניין המשותף שבו אתם גרים? ייתכן שגם זו תהיה עילה לתביעה.
עוד בנושא:
סכסוכי שכנים: האמנם טוב שכן קרוב מאח רחוק?
השכנה תבעה את השכן, וחויבה להתקין מרזב
הטרדה מאיימת - איך להוציא צו מניעה?/ מדריך
לפניכם דוגמאות לפסקי דין מעניינים שנדונו בבתי המשפט, כאשר מקורם הוא סכסוך בין שכנים.
הטרדה וגרימת נזקים
בית המשפט לתביעות קטנות בבית שאן דן בתביעה שהגישה אשה כנגד שכנתה, אשר הטרידה אותה ואת בני משפחתה במשך תקופה וגרמה להם לנזקים.
התובעת טענה, כי ההטרדות כללו את המעשים הבאים: השכנה שפכה כלור על בגדי ומצעי הבית של המשפחה לאחר שהתובעת כיבסה אותם ותלתה לייבוש. כמו-כן השכנה זרקה ביצים על הרכב המשפחתי וקירות הבית והטרידה אותם טלפונית. על-כן, ביקשה התובעת כי ביהמ"ש יורה לשכנה לפצות אותה.
השכנה נחקרה במשטרה, וטענה בביהמ"ש כי היא התנצלה, עוד בחקירתה במשטרה וכי היא עברה תקופה קשה באותו מועד, אשר העבירה אותה, במידה מסוימת "על דעתה".
הטרדה מאיימת
השופטת עיריה מרדכי קיבלה את התביעה, וקבעה כי מעשי השכנה הם מעשי הטרדה מאיימת של ממש, ולא קשה לדמיין את מידת החרדה והחשש הנוצר אצל אדם הנחשף להטרדות מגוונות שכאלה, בשעה שאינו יכול לדעתו כלל מי מבצע את אותם המעשים, במשך תקופה.
התובעת הציגה בפני ביהמ"ש שקית עמוסה של בגדים מוכתמים בכתמי כלור גדולים ומפוזרים, וציינה כי יש עוד בגדים ובדים כאלה בביתה ובתחנת המשטרה. השופטת קבעה, כי טענות אלו אמינות עליה.
נקבע, כי התובעת לא הביאה ראיות להיקף הנזק הכספי שנגרם לבגדי המשפחה, למצעים ועלות שטיפת הרכב, ועל כן הפיצוי יפסק על דרך האומדן. השופטת העריכה את הנזק ב- 6,000 שקלים. בנוסף, השופטת קבעה כי יש מקום לפסוק פיצוי בשל הטרדה ועוגמת נפש, וחייבה את השכנה לשלם 6,000 שקלים נוספים.
בסיכום, השכנה חויבה לפצות את התובעת ב-12,000 שקלים וכן לשלם לה הוצאות משפט של 600 שקלים.
(ת"ק 4869-09-09 באבאי נ' דוד סימנה).
פיצוי חלקי - כתב תביעה פוגעני
במקרה אחר, ביהמ"ש לתביעות קטנות בחדרה דן בתביעה במסגרתה בקשה התובעת לחייב את הנתבע לפצותה בגין נזקים שנגרמו לאביזרים שונים שאוכסנו במחסן הממוקם בחצר ביתה ולגג המבנה, בשל שבירת גג האספלט הישן של המבנה על ידי הנתבע.
התובעת והנתבע הם בעלי נכסים שכנים, אשר להם גבול משותף. באזור הגבול ממוקם מחסן השייך לתובעת ולבעלה, ואשר לשיטתם היה ממוקם במקום זה וכפי מתכונתו ערב האירוע עוד בטרם רכשו את הבית מקדמיהם במקום לפני שנים רבות. הנתבע, אשר ביקש לבנות מחסן בצמוד למחסנם של התובעת ובעלה, ואף קיבל היתר לכך, פירק את גגו של מחסן התובעת, אשר היה עשוי לוחות אסבסט, הלוחות נשברו ופירורים של אסבסט התפזרו ברחבי המחסן על גבי הרכוש שהיה במקום.
הרשמת הבכירה קרן מרגולין – פלדמן קבלה חלקית את התביעה, וקבעה כי נזקיה של התובעת בגין התנהלות הנתבע בפינוי הלוחות בדרך בה נעשתה הפעולה עומדים על סך של 5,500 ₪ בלבד. הרשמת הוסיפה, היא לא יכולה שלא להעיר בנוגע לניסוח כתב התביעה. "כתב התביעה מכיל הערות פוגעניות, משתלחות ועולבות שלא נועדו לקדם פתרון הסכסוך, ונדמה כי כל תפקידן להלהיט הסכסוך, להעצימו וללבותו לשווא. צר לי על שהתובעת מצאה לנכון לפעול בדרך זו, תחת ניסיון למצוא פתרון בדרכי נועם לסכסוך שנוצר בין השכנים כאן, בין היתר בגין העדר תקשורת נאותה, ומסרים סותרים שניתנו על ידה ועל ידי בעלה בכל הנוגע לסלע המחלוקת". (תק (חד') 26733-03-13 יהודית תוהמי נ' אסף שחר)
זהות המזיק לא וודאית - התביעה נדחתה
מקרה נוסף, הקשור לסכסוכי שכנים, נדון לאחרונה בביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים.
התובעים הגישו תביעת כספית- נזיקית על סך 8,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לטענתה ל- 17 פרטי לבוש של התובעים שנתלו לייבוש על חבל הכביסה במרפסת חצר ביתם.
לטענת התובעים, הנתבעת שפכה ממרפסת דירתה דלי מלא באקונומיקה על הכביסה של התובעים וכתוצאה מכך גרמה לנזקים לפרטי הלבוש של התובעים עד כדי אובדנם המלא. לטענתם, עלות הפריטים הנ"ל נאמדת בכ- 6,000 ₪ וכן, נתבע סכום נוסף בסך 2,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
מנגד, הנתבעת הכחישה טענות התובעת וטענה בכתב הגנתה, כי מקורה של התביעה היא מערכת יחסים עכורה, השוררת בין הצדדים תקופה ארוכה, במסגרת סכסוך שכנים, המתבטא, בין היתר, בהגשת מספר תביעות משפטיות שהוגשו על ידי התובעים נגדה ונגד בעלה. הליכים משפטיים אלה הסתיימו בהטלת הוצאות על התובעים.
הרשם הבכיר ניר נחשון דחה את התביעה. השופט קבע, כי מלבד חשדות בעלמא של התובעים לא הוגשה כל ראייה פוזיטיבית התומכת בטענותיהם. "אומנם, עיון בראיות ובחוות דעת המומחה תומך בטענת התובעים לשפיכת חומר הלבנה על פרטי הלבוש אולם, לא הוברר די הצורך זהות המזיק. הגם ועסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובעת החובה להוכיח את תביעתה...", כתב השופט בפסק הדין ודחה את התביעה, תוך חיוב התובעים בהוצאות של 500 ₪.(ת"ק 4569-08-12 בר ואח' נ' ישראל)
בסיכום - יש להוכיח בראיות מתאימות
ניתן לראות כי כאשר התובע מוכיח את תביעתו ומראה כי נגרם לו נזק בשל התנהגות השכן, הוא יקבל פיצוי. עם זאת, כבכל דיון משפטי וכאשר לא מוכח כי הנזק שנגרם נבע מהתנהגות השכן, התביעה תידחה, והתובע אשר מגיש תביעה כזו מסתכן בחיובו בהוצאות.
