בספר משלי כ"ז י' נכתב הפסוק " רֵעֲךָ ורעה [וְרֵעַ] אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב וּבֵית אָחִיךָ אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק" ואכן, שכן טוב הוא מתנה אמיתית.
למרבה הצער, יודעים זאת על בשרם אנשים רבים אשר שכניהם, איך נאמר, עדיף שיהיו רחוקים. לא רק בבניינים משותפים, אלא גם בבתים פרטיים שכנים יכולים להפוך לצרה צרורה ולהשפיע רבות על שלוות החיים שלנו. לא חסרות דוגמאות לסכסוכי שכנים - ריבים על רעש, לכלוך, חיות מחמד, שימוש ו/או השתלטות על הרכוש המשותף (מחסן, חניה, גג, מדרגות, מעלית...), ניצול זכויות בנייה שלא כדין, עבירות תכנון ובנייה לרבות הקמת עסק בבניין מגורים ועוד. זאת ועוד, לא אחת, נפסקים פיצויים בבית המשפט לטובת שכנים שספגו השפלות וגידופים אשר נפלו תחת הגדרת לשון הרע והוצאת דיבה. לעיתים, סכסוכים כאלה מסתיימים גם באלימות.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום מקרקעין
לקבלת ייעוץ משפטי בתחום הנדל"ן פנו אל עורכי דין מקרקעין
פעולות מניעה
ניתן לבצע כמה פעולות מנע על מנת לחסוך ככל הניתן את היווצרות הסכסוך. כדאי לערוך כמה בדיקות קצרות בבניין ובסביבתו על מנת לברר את מצב התחזוקה השוטפת ורמת הניקיון והסדר. אפשר לעיין בתקנון הבית המשותף ואף להשוות את תוכנית הבית המשותף לתוכנית שנמצאת בגנזך העירייה, אם נמצא חריגות בנייה, קרוב לוודאי שתהוונה כר נוח ופורה להיווצרות סכסוכים. אפשרי גם לנסות להכיר את השכנים ולעמוד על טיבם. מומלץ אף לערוך בירור לגבי התחייבויות שניתנו מאת ועד הבית לגורמים חיצוניים ולבדוק האם גם לכם יהיה חלק במילוי התחייבויות אלו. יחד עם זאת, לעיתים גם כשהבדיקות הללו מלמדות כי אין כל בעיה פוטנציאלית, יכולות להתעורר מחלוקות בשלב מאוחר יותר.
פיתרונות מוצעים
1. למשטרה כבר פניתם? במקרה של סכסוך, ניתן להסתייע ברשות האוכפת, הלא היא המשטרה, על מנת לנסות להשיג פיתרון מהיר (אך במקרים רבים , זמני – מירב הסיכויים הוא שתופנו לפתור את הסכסוך בביהמ"ש או מול מפקח המקרקעין) במקרה של השתלטות פולש, כדאי לפנות מיידית למשטרה על מנת שתוכל לסייע לכם לפנותו. בחלוף 30 ימים מהפלישה, שוב לא תהיה למשטרה סמכות לעשות זאת.
2. החוק למניעת הטרדה מאיימת - כדאי להכיר: מה קורה כאשר אנו מעירים לשכן מסוים ובעקבות כך הוא מתחיל לאיים עלינו ו/או לגדף ולהקניט אותנו? החוק למניעת הטרדה מאיימת חוקק על מנת לסייע במקרים בהם אנו מוצאים את עצמנו תחת הטרדה מאיימת כפי שמגדיר סעיף 2(א) לחוק – "הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו" ביהמ"ש יבחן האם מתקיימים שני תנאים מצטברים: האחד - שהאדם איים או ביצע הטרדה בעבר. והשני - שקיים בסיס סביר להניח שאותו אדם יטריד או יאיים שוב בעתיד. כמובן שהחוק חל לגבי כל אדם ולא רק בסכסוכי שכנים.
3. תקנות לגבי מטרדי רעש, לכלוך וריח - במקרה של מטרדי רעש, לכלוך וריחות רעים, קיימות תקנות רבות אשר נועדו להיות לנו לעזר. לגבי רעש לדוגמה, קבוע כי "לא ישיר אדם, לא יצעק ולא יפעיל כלי נגינה, מקלט רדיו או טלוויזיה ולא יקים רעש באמצעות פטפון, רמקול, מגביר קול או מכשירי קול כיוצא באלה בין השעות 14:00 ל-16:00 ובין השעות 23:00 ל-07:00 למחרת. ההוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על פעולה המבוצעת אגב חגיגה או שמחה באחד המועדים האלה:
(1) ליל יום העצמאות;
(2) ליל פורים;
(3) ערב יום מנוחה ומוצאי יום מנוחה - עד חצות;
(4) ליל יום ירושלים.
המשרד לאיכות הסביבה לשירותכם
כאשר אנו סובלים ממטרד ריח רע, אשר יכול לנבוע ממקורות רבים, כגון בורות ביוב שאינם מתוחזקים כראוי, מפעלים סמוכים וכן הלאה, חשוב לדעת את זכויותינו. בראש ובראשונה ניתן להגיש תלונה רשמית באתר משרד איכות הסביבה, בנוסף, קיימים חוקים ותקנות רבים אשר נועדו לסייע לנו במקרים כאלו בדיוק, עורך דין המתמחה בתחום יכול לעשות שימוש בהוראות הקבועות בחוק ולהביא לכך שהאחרים למטרד יביאו לידי סיומו ובמקרה הצורך אף יפצו אתכם.
עבודות שיפוץ
במקרה של מטרד "רעש", אם השכן החליט לשפץ וגרם לרעש מפריע, תוכלו להיעזר בתקנה הקובעת כי "לא יבצע אדם ולא ירשה לאחר לבצע עבודות תיקון, שיפוץ או בנייה הגורמות לרעש בבניין המשמש למגורים, ולא יתקין בו מיתקנים, בין השעות 20:00 ל–7:00 למחרת בימי חול, ובין השעות 17:00 בערבי ימי מנוחה ל–7:00 למחרת יום המנוחה" ועוד... קיימות תקנות נוספות המתייחסות לסוגי מטרדים דומים אף במסגרת החקיקה המקומית.
פנייה למפקח על המקרקעין
במקרה שבו מופעל בבניין המגורים עסק והוא עושה שימוש בדירה החורג מייעודה, ניתן לפנות לרשות המקומית ולהגיש תלונה בעניין. עוד ניתן לפנות לבית משפט השלום או למפקח על המקרקעין, אשר יושב בסמוך ללשכות רישום המקרקעין שבתחום השיפוט של מקום המגורים ואשר לעיתים סמכותו היא ייחודית ולעיתים מקבילה לזו של בימ"ש השלום. למפקח מעמד וסמכות של שופט בית משפט השלום. הפניה למפקח יכולה להיות יעילה, אך משום שחרף היעדר ידע משפטי מצידם לרוב בוחרים השכנים לייצג את עצמם ולא להיעזר בעו"ד, פעמים רבות לא מושגת המטרה. לכן, מומלץ לפנות לביהמ"ש באמצעות עורך דין המכיר את התחום ולהימנע מפנייה אישית למפקח.
כאמור, קיימים כלים רבים להתמודד עם שכנים בעייתיים, ניתן ואף רצוי בהחלט לפנות לעורך דין אשר מכיר את החקיקה הרלוונטית ויוכל להבטיח את הטיפול הראוי.
* עו"ד הרשקוביץ', משרד עורכי דין ומגשרים. הכותב הוא מנהל פורום ליווי עסקי בפורטל משפטי.
**האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום. בכל מקרה, השימוש באמור במאמר זה אינו יוצר יחסי עו"ד לקוח בדרך כלשהי, בין משרד עו"ד כהן-הרשקוביץ ובין המשתמש, משרד עו"ד כהן-הרשקוביץ אינו אחראי בשום צורה ואופן לתוצאות השימוש במידע המובא באתר זה, כל עוד השימוש במידע נעשה שלא באמצעות משרד עו"ד כהן-הרשקוביץ.
