בעידן הגלובלי לעתים נדמה, כי העולם נעדר גבולות. מפגש בין אנשים מתרבויות שונות וממדינות זרות מתרחש בקלות ולא פעם נוצרות מערכות יחסים חוצות גבולות ודתות. במרבית ממדינות העולם סיפורי אהבה כנים ואמתיים שוברים את מחסום האזרחות ומאפשרים לבן/בת הזוג לזכות במעמד חוקי של בן הזוג איתו בחרו להתאחד לנצח. אך לא כך פני הדברים בישראל, המדינה בה חל על ענייני נישואים הדין הדתי. יהודים שמצאו את אהוב/ת ליבם שאינו/ה בן/בת דתם עומדים בפני קשיים בלתי אפשריים.
אזרח ישראלי שנישא או שחי (ידועים בציבור) עם בת זוג שאיננה ישראלית ואיננה יהודיה (ונכונים הדברים גם לבנות ישראל שרוצות לקשור גורלן באזרח זר ושאינו יהודי) עובר תהליך ארוך, מפרך, קשה ורב שלבים עד שאשתו תזכה למעמד חוקי בישראל.
מה מצפה לאזרח ישראלי שנישא לאזרחית זרה ולא יהודייה, והוא שואף לבנות אתה חיים בישראל?
בני זוג, שאחד מהם לא יהודי, ששואפים לחיות בישראל, כנשואים או כידועים בציבור, זקוקים מעבר להרבה אורך רוח, סבלנות ולא מעט אנרגיה, זמן, משאבים וכסף. מרגע נישואיהם ועד לרגע בו בן/בת הזוג הזר/ה זוכה למעמד בישראל חולף זמן ארוך – כמה שנים – במהלכו יש בירוקרטיה רבה ומכשולים רבים.
ההתנהלות מול הרשויות דורשת זמן והבנה, היא מורכבת, מתישה ולא קלה. היא כוללת ראיונות, איסוף ראיות תומכות, איתור מסמכים ועוד.
בישראל לא ניתן להינשא בנישואים אזרחיים, אלא על פי הדין הדתי/ האישי של בני זוג, יהודי נוצרי מוסלמי וכדומה. אם שני בני הזוג היו יהודים ונישאים לפי דת משה וישראל, בת הזוג הזרה הייתה זוכה למעמד חוקי בארץ הרבה יותר מהר ובקלות רבה יותר על פי חוק השבות. אולם כאשר בת הזוג לא יהודייה המעמד מוסדר על פי חוק האזרחות ונהלי משרד הפנים כללי המשחק שונים לגמרי. המעמד החוקי ממתין רק בסופה של מנהרה ארוכה ומלאת מכשלות מתישות. תהליך הסדרת המעמד הוא ארוך, מתיש מדובר בהליך מדורג ובסופו לא בטוח שיתאפשר לבני הזוג לחיות יחד, ואף ייתכן שבן הזוג הזר יגורש ולא יזכה למעמד חוקי המאפשר לו לשהות ולעבוד בישראל.
מה כולל תהליך הסדרת מעמד של בת זוג זרה הנשואה לאזרח ישראלי
התהליך כולל את השלבים הבאים:
פנייה לעורך דין: מומלץ לפנות לקבל ייעוץ מעורך דין המתמחה בתחום אזרחות והגירה בטרם הזמנת בן /בת הזוג, שיסייע בהתנהלות מול הרשויות, באיסוף המסמכים ובנקיטת הפעולות הנחוצות.
שלב ראשון - נישואים: לבני זוג המתכננים לחיות בישראל כשאחד מהם אזרח זר שאינו יהודי, מוטב להינשא בטרם יתחילו את הסדרת המעמד של בן הזוג. מדובר בנישואים אזרחיים בחו"ל, דוגמת נישואי קפריסין, משום שבישראל אין אפשרות חוקית להינשא בנישואים אזרחיים. ישנה אפשרות נוספת של הסדרת מעמד ללא נישואין וזאת בדרך של הוכחת חיים משותפים לבני זוג ידועים בציבור, אולם הסדרת מעמד בהתאם לנוהל זה מאריכה את משך הליך הסדר המעמד הארוך ממילא, קשה יותר להוכחה מבחינת הראיות להוכחת הקשר ולכן מערימה קשיים נוספים על אלה שקיימים בהליך הסדרת מעמד לבני זוג נשואים.
שלב שני - פנייה למשרד הפנים והתחלת תהליך הסדרת המעמד של בת הזוג: במקרה שבני הזוג נמצאים בארץ עליהם לגשת יחד למשרד הפנים להגיש בקשה להסדרת המעמד ולצרף לה מספר תעודות על בת/ בן הזוג המעידות על מקום הולדתו מצבו האישי בעבר ובהווה ועל העדר עבר פלילי וכן מסמכים המעידים על כנות הקשר בין בני הזוג וחיים משותפים.
בין המסמכים השונים יש לצרף תעודת לידה, תיעוד על מצב האישי קודם, תעודת נישואין, תעודת יושר הכוללת את כל השמות של בן הזוג, שם הנעורים ושינויי שמות לאחר נישואין (תצלומים, פלטי שיחות טלפון, תצהירים, תלושי שכר, מכתבים, תכתובת מיילים, תיאורים מפי שכנים ומכרים, חוזה שכירות של דירה שבני הזוג חיים בה יחד ועוד). התעודות הרשמיות אשר מובאות מחו"ל חייבות לשאת אישור אימות על ידי משרדי החוץ המשפטים של מדינתם הקובע, כי התעודות אותנטיות והונפקו כדין במדינת מוצאם, הנקרא " אפוסטיל".
במקרה שבו לאחר הנישואים בן הזוג הזר נמצא בחו"ל, על הבעל או האישה להזמין את בן הזוג להגיע ארצה. ההזמנה נעשית במשרד הפנים תוך צירוף מסמכים וראיות המוכיחות את כנות הקשר ביניהם בהתאם לנוהל. בן הזוג לא יוכל להיכנס לארץ ללא אישור משרד הפנים וניסיון להגיע לארץ ללא אישור עלול לגרום למעצרו וגירושו מהארץ. לעתים אישור הכניסה לארץ מותנה בהפקדת ערבות.
בהתאם לנוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר הנישא לאזרח ישראלי, אם יומצאו כל המסמכים והראיות בשלב הגשת הבקשה יקבל בן הזוג מעמד מסוג ב/1 שהינו אשרת שהייה ועבודה לתקופה של ששה חודשים עד לעריכת הראיון לשדרוג המעמד למעמד ארעי (א/5).
שלב שלישי - תשאול/ ראיון לבני הזוג: בני הזוג מוזמנים לפגישה במשרד הפנים, במהלכה יעברו חקירה דווקנית ומדוקדקת, עד כדי כך, כי ניתן לומר שזוגות שחיים יחד מתקשים לעמוד בה. אי דיוקים קלים יכולים להוביל למסקנה שהקשר לא כן, ומשם הדרך לדחיית הבקשה ולפירוד כפוי בין בני הזוג קצרה.
שלב רביעי - המתנה: לאחר החקירה ייתכן שיועלו דרישות שונות ממשרד הפנים. למשל, הצגת אישור נוספים על כנות הקשר, הצגת אישורים נוספים מחו"ל שפג תוקפם בשל חלוף זמן רב מהוצאת האישור הקודם, כמו למשל תעודת יושר עם שם הנעורים, תעודת גירושין או הוכחות על מצב אישי קודם טרם הנישואין ועוד הפתעות. רבות מהדרישות הן דרישות קשות אשר עשויות לעכב את הטיפול בבקשה עד למילואן. כאשר עוברים בהצלחה שלב זה, בני הזוג כבר יכולים לנשום לרווחה ולראות את האור בקצה מנהרה, אך עד אז בקשתם נבחנת מספר פעמים על ידי הרשויות.
שלב חמישי - אישור הבקשה: במידה שבקשת בת הזוג תאושר, היא תזכה לקבל רישיון לישיבת ארעי (א/5) לתקופה של שנה. בסיומה של כל שנה יחודש האישור בכפוף לבדיקות, תשאולים וחקירות של בני הזוג. אם הקשר עדין יראה כן, יחודש האישור לשנה אחת עד שיחלפו ארבע שנים.
שלב שישי - התאזרחות: אם חלפו ארבע שנים כאשר בן הזוג נמצא במעמד ארעי ( א/5) ובני הזוג עברו בהצלחה את כל מבחני כנות הקשר, על בני הזוג להגיש בקשה לקבלת אזרחות ובהעדר מניעה פלילית וביטחונית להודיע על רצונו לקבל אזרחות ישראלית או מעמד קבע. או אז, בן הזוג יזכה קבלת המעמד המיוחל. סך הכל תהליך זה אורך כ- 4.5-5 שנים לכל הפחות.
מה קורה אם בני הזוג לא נישאים?
אם בני הזוג מוותרים על נישואים אזרחיים, ונשארים ידועים בציבור, התהליך אורך כ- -7-7.5 שנים לפחות, ובסיום התהליך בן הזוג הזר יזכה למעמד תושב קבע, ולא יזכה לאזרחות ישראלית.
מדוע חשוב לפנות לעורך דין שמתמחה בהגירה ובאזרחות זרה?
ראשית, בגלל חשיבות העניין: טעות קטנה או נקיטת צעד שגוי עשויות להוביל לגירוש בן הזוג הזר מהארץ, מחיר ששני בני הזוג יתקשו מאד לשלם.
שנית, בשל הקשיים האובייקטיביים שמטילות הרשויות בישראל: נקודת המוצא של הרשויות היא תמיד שהקשר המוצג הוא פיקטיבי /או למטרת השתקעות בארץ. הרשויות עשויות להערים קשיים ולעשות הכול כדי שהתהליך ייעצר, ופעמים רבות פקידי משרד הפנים פועלים בשרירות לב, באטימות ובחוסר מקצועיות. אותו תהליך ארוך הנמשך על פני מספר שנים כולל לא מעט בדיקות קשות לבני הזוג. שוב ושוב נבדקת ונחקרת לעומק כנות הקשר שביניהם; וגם אם היא אותנטית לחלוטין, בני הזוג עשויים בשל מתח, חוסר שקט או בלבול בשל גודל המעמד ו/או יחסם הקשוח והעוין של החוקרים, להיכשל בלשונם ולטעות.
בני זוג רבים מדווחים על עוינות, על שכחה, על אבדן הריכוז והזיכרון. על כן הכנה מתאימה, הכוונה וייעוץ של עורך דין המתמחה בתחום זה לפני ראיונות כאלה, מונעת מצבים מסוכנים כאמור לעיל, אשר עלול להינתן להם משקל רב מדי בהחלטת המשיב לאשר את הבקשה ולהשפיע על הכרעת ההליך כולו לרעת בני הזוג. ייעוץ והכוונה של עורך דין בעל ניסיון בתחום עדיפים עשרות מונים על פני ניסיון של בני הזוג לפעול לבד.
שלישית, סיועו של עורך הדין חוסך לא מעט משאבים: עורך דין מסייע באיתור ואישור מסמכים זרים, בהתקשרות מול הרשויות בארץ ובחו"ל ובהכנת בני הזוג לבדיקות, לזימונים ולראיונות. סיוע וליווי אלה חוסכים זמן רב, אנרגיה רבה ולא מעט קשיים. בני זוג שמתמודדים לבד מול משרד הפנים ולא מכירים את הזכויות שלהם, את התהליך ואת החוק, פעמים רבות נופלים בין הכיסאות, מטורטרים ומוצאים עצמם נמסים להשיג שוב ושוב המסמכים שונים תוך בזבוז של זמן וכסף ומשאבים רבים. עורך דין אשר מרכז את הטיפול, מנהל את הדברים וניצב איתן ומתמצא בחומר ובחוקים הרלבנטיים מול הרשויות, חוסך את כל המכשולים הללו.
דוגמא טובה למצב כזה היא מסמך חסר. רבים מבני הזוג מגיעים למשרד הפנים ומבקשים להגיש בקשה להסדרת מעמד. הם מצרפים מסמכים רבים, אך מגלים שחסר מסמך בהתאם לדרישות הרבות של משרד הפנים. במקרים כאלו, אנשי משרד הפנים מודיעים לבני הזוג שבשל היעדר המסמך לא ניתן להגיש את הבקשה בקשה אלא לאחר המצאת המסמך החסר, ויש לקבוע תור נוסף בעוד כחצי שנה לערך להגשת הבקשה. עיכוב שכזה עשוי לגרום לבני הזוג להמציא שוב מסמכים עדכניים מחו"ל ולבזבוז מיותר של זמן משאבים וכסף הנדרשים לכך. עורך דין מעורב יבהיר לרשויות כי על פי חוק, מסמך חסר לא חייב להוביל לסגירת התיק, ולבני הזוג יש ארכה להמציאו על ידי בקשת ארכה להמצאת המסמכים החסרים.
לסיכום, הסדרת מעמד לבן זוג לאזרח ישראלי מהווה הליך ארוך, מסורבל, קשה ורב שלבי. הקשיים שעורמות הרשויות, המסמכים הנדרשים, הידע הנחוץ והמכשולים בדרך למעמד הנכסף, מקימים צורך בסיוע משפטי של עורך דין מומחה בתחומי הגירה ואזרחות, שלא רק יקצר את התהליך ויקל על יישומו, אלא גם ימנע תוצאה בלתי נסבלת של פרידה אשר תיכפה על בני הזוג.
עוד בנושא:
זכאות לאזרחות ישראלית - מדריך
* עו"ד עופר אקשטיין, מתמחה במשפט הגירה ואזרחות זרה
השתתפה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג
__________________________________________________________________
אקטואליה בנושא:
- רשות האוכלוסין סירבה לרשום עובד זר מקולומביה כאזרח ישראלי, על אף שבנו בן ה- 4 נולד בישראל
(ynet, 03.15) - שני מוזיקאים מרוסיה, בעלי שם עולמי, קיבלו אזרחות ישראלית
(nrg, 03.15)
__________________________________________________________________
