בחודש יוני 2014 החל לפעול בישראל לראשונה בית דין לעררים, אשר נקרא גם בית הדין למעמד ותושבות. בית הדין הוקם לפי תיקון 22 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 מיום 3 באוגוסט 2011, והוא פועל כבית דין עצמאי, חיצוני ובלתי תלוי במשרד הפנים, אשר מהווה ערכאה שיפוטית על החלטות הרשות המבצעת, ובעיקר על החלטות רשות ההגירה והאוכלוסין של שר הפנים, ומעניק סעד על החלטות בתחום המעמד והאזרחות, כפי שיפורט להלן.
מהן סמכויות בית הדין?
סמכויותיו של בית הדין הינן למעשה כסמכויות בית משפט לעניינים מנהליים, וכוח סמכותו נשאב מחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, כאשר בית הדין דן בערר בהתאם לעילות והסמכויות ולסעדים לפיהם דן בית משפט לעניינים מנהליים בעתירה מנהלית.
הנהלים וסדרי הדין הנהוגים בבית הדין מוסדרים בתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), התשע"ד-2014, ובתקנות הכניסה לישראל (אגרות בבית הדין לעררים) (הוראת שעה), תשע"ד-2014, והם קובעים את האופן בו יוגש הערר, את האופן בו ינהג בית הדין בפן הפרוצודראלי והראייתי, את רשימת המסמכים הנדרשת, את סדרי הטיעון, את סדרי המינהל, דרכי הפרסום, את גובה האגרה והמקרים בהם יינתן ממנה פטור, פרטים נוספים הדרושים לצורך הגשת הערר, וכן את מועדי פגרות בית המשפט. בעניין הסמכות המקומית יודגש, כי הערר יוגש לבית הדין שבאיזור שיפוטו ניתנה החלטת הרשות שלגביה מוגש הערר. יצוין, כי בית הדין רשאי שלא לקבל כתב ערר, למוחקו, או להחזירו לעורר לשם תיקונו, ככל שלא נתקיימו הוראות סעיפים 4 - 7 לתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים).
באילו נושאים דן בית הדין?
תחת סמכותו של בית הדין מצויים נושאים רבים ומגוונים, לרבות ענייני הכניסה לישראל, שהייה וישיבה בישראל או יציאה ממנה, ענייני אזרחות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות, עניינים לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), עניינם של בני זוג של בעל רישיון לישיבת קבע בישראל או של בן זוג של אזרח ישראלי, ביקורת משמורת, עניינו של קטין שנולד בישראל ולא חל עליו חוק השבות, עניינים מסוימים המנויים בחוק למניעת הסתננות, וכן עניינים נוספים הקשורים באזרחות המפורטים בתוספת של חוק הכניסה לישראל. בית הדין לעררים לא יוכל לדון בערר על החלטות הממשלה, התקנות תקנות וחוקים.
דרך נוחה לערער על החלטות רשות האוכלוסין ושר הפנים
לאחרונה הציג בית הדין לעררים את מבנהו על ידי נשיאת בית הדין, הגב' יעל ורדי רוטשילד, במסגרת כנס שערכה לשכת עורכי דין ב"בית הפרקליט". הקמתו של בית דין המתמחה בתחום המעמד והאזרחות הינה אקוטית ומשמעותית, שכן היא מאפשרת דרך אחידה, נוחה וראויה לערעור על החלטות רשות האוכלוסין ושר הפנים, החלטות אשר כיום דרך הערעור עליהן הינה מסורבלת ומסובכת, והיו נדונות עד כה במסגרת ועדת ההשגה לזרים ובגופים שיפוטיים אחרים, אולם לא בצורה אחידה, סדורה וברורה.
ביקורת שיפוטית על החלטת הרשות המנהלית
הקמתו של בית דין ייחודי זה מהווה מתווה לפיו זכאי מי שבקשתו בעניינים המנויים נדונה ונדחתה על ידי רשות ההגירה והאוכלוסין או שר הפנים בהחלטות מסוימות, לערור לבית הדין. בכך למעשה משמש בית הדין כגוף המהווה ביקורת שיפוטית על החלטת הרשות המנהלית וכגוף המבקר את החלטתה בהתאם לכללי המשפט המנהלי, דהיינו: על ידי בחינת סבירותה של ההחלטה, והוא אינו אמור לבוא עצמו בנעלי הרשות המוסמכת לעניין זה ולהחליף את שיקול דעתה. עם הקמתו מציג בית הדין ערכאה מקצועית ספציפית נוספת במשפט הישראלי, ובכך מסייע בהקטנת העומסים בבית המשפט, צמצום הליכי ביניים וקבלת החלטה סופית, אשר מהווה ודאות מהירה למצב העורר.
כמה בתי דין הוקמו והיכן?
בית הדין לעררים הוקם בתחילה בשתי ערים בישראל – תל אביב וירושלים, כאשר בשנים הקרובות צפויים להיפתח בתי דין נוספים בחיפה ובבאר שבע, ובתוך 3 שנים יוקמו בתי דין בפריסה ארצית. בית הדין הינו עצמאי עם דיינים משלו ונשיא בית דין עצמאי משלו, והינו דן בערר על פי הראיות שיוצגו בפניו.
למי פונה בית הדין לעררים?
אוכלוסיית היעד של בית הדין כוללת קבוצות רבות ומגוונות, לרבות מהגרי עבודה, מבקשי מקלט, עובדים זרים (עם רישיון עבודה, ללא רישיון), ילדי עובדים זרים, מבקשי מעמד מכח זוגיות, איחוד משפחות, הארכת אשרות של עובדים זרים, הארכת אשרות בענף הסיעוד מטעמים הומניטריים, קטינים לא מלווים, צאצא של יהודי שלא חל עליו חוק השבות (למשל נין של יהודי) ועוד.
מהם התנאים להגשת ערעור?
העורר לבית הדין יכול לגשת לביצוע הליך רק לאחר שמיצה את ההליכים במסגרת רשות ההגירה, לרבות ערר פנימי בתוך הרשות, ואם כבר ערר פעם אחת במסגרת הרשות, עליו להוכיח, כי התקיימו נסיבות חדשות או עובדות המצדיקות פנייה לערר נוסף. הערר לבית הדין מוגש בכתב, וזאת בתוך 30 ימים מיום פרסום ההחלטה עליה עוררים, או מיום שהעורר קיבל עליה הודעה. עניין המועד הוא מהותי במיוחד ולכן על העוררים לעשות מאמץ רב ככל הניתן לקבל את המידע בדבר פרסום ההחלטות, כך שלא יחמיצו את המועד.
בכל נושא ניתן להגיש רק ערר אחד, והוא מוגש בצירוף תצהיר, תשלום אגרה בסך 655 ש"ח, והצגת ייפוי כח אם העורר מיוצג. המשיבים בדיונים בבית הדין הם כאמור שר הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה, אשר לרשותם תעמוד לצורך כך פרקליטות מקצועית שתעסוק רק בנושאים אלו, ועקרונות הפומביות והשקיפות חלות על בית הדין במלוא עוזן, עם ההחרגות המקובלות (ביטחון המדינה, הגנה על המוסר או קטין, צנעת הפרט ועוד). בהתאם לתקנה 7(ג) לתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), ביום הגשת כתב הערר יש להמציא למשרד הפנים עותק של הערר על כל צורפותיו.
המטרה: הליך מהיר, יעיל וצודק
בית הדין יעניק לשני הצדדים זכות הולמת להעלות את טיעוניהם באמצעות דיונים פרונטאליים, וינפק החלטות מנומקות אשר יומצאו לצדדים, תוך קביעת מועדים קצרים ככל הניתן. בסמכותו לאשר את ההחלטה עליה עוררים, לשנותה או לבטלה (מחוסר סבירות וחוסר מידתיות), וכן להחזירה עם הוראות לרשות שהחליטה את ההחלטה. עוד ניתן למצוא בין סמכויותיו: להחליט החלטה אחרת, לקבוע פשרה, תיקון החלטה, מתן צווי ביניים וצו ארעי, מתן פטור מאגרה בנסיבות חריגות, הארכת מועד, זימון מומחים, עיכוב ביצוע, השלמת מסמכים, מחיקה, בזיון בית משפט, דחייה ועוד. מטרתו של בית הדין היא לבצע את ההליך באופן המהיר, היעיל והצודק ביותר, כאשר יעילות וצדק הינם מן הערכים המרכזיים העומדים בבסיסו של הקמת בית הדין.
ערעור על החלטת בית הדין לעררים - כיצד?
על החלטתו של בית הדין לעררים, אשר יישב כאמור לעיל כבית משפט לעניינים מנהליים, ניתן יהיה לערער בזכות בערעור מנהלי לפני בית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים, באמצעות הגשת עתירה מנהלית תוך 45 ימים מיום מתן החלטת בית הדין לעררים, או מיום ההמצאה לעורר. על "החלטה אחרת" יש לבקש ערעור ברשות שופט בית המשפט לעניינים המנהליים. יודגש, כי לבית הדין אף סמכות לפסוק הוצאות ושכר טרחה לצדדים, עניין שלא היה בסמכות ועדות ההשגה, כאשר כל מקרה יישקל וייבחן לשיקול דעת הדיין.
הקמת בית דין ייחודי זה מהווה פריצת דרך בתחום דיני האזרחות, המעמד וההגירה בישראל, כאשר הקמתו של גוף שיפוטי עצמאי בתחום זה תעניק לסוגיות בתחום את הפורום השיפוטי בו ראוי שיתבררו. זהו נדבך נוסף בעיצובה ושיפור מקצועיותה של מערכת המשפט בישראל, ומהווה פרי מוצלח לעמל הרב שהשקיע משרד המשפטים בהקמת בית דין זה בשנים האחרונות.
* הכותבים הינם עורכי דין במשרד עורכי הדין קן-תור & עכו, המתמחה בקבלת אשרות עבודה בישראל למומחים זרים וכן ליטיגציה בתחום דיני הכניסה לישראל (העסקה לא חוקית, ערר על החלטות משרד הפנים וכו).
---------------------------------------------------------------
* למידע נוסף אודות בתי הדין לעררים
----------------------------------------------------------------
