ביהמ"ש לתביעות קטנות בבאר-שבע דן לאחרונה בתביעה של תושב מודיעין שביקש לפצותו על עגמת הנפש שנגרמה לו ע"י הנתבעת בעניין העברת רישום דירה על שמה בעיריית באר-שבע.
התובע טען, כי אלמלא הגיש את התביעה ב-28 באפריל 2010, עניין רישום דירתה של הנתבעת על שמה, והסרת שמו מהנכס, לא היה מסתיים עד עצם היום הזה. לדבריו, רק התביעה המריצה את הנתבעת לעשות מעשה ולהעביר את רישום הדירה על שמה בעיריית באר שבע.
הנתבעת טענה מנגד, כי היא החלה בפעולות שונות הן לכיסוי חובות הארנונה והן לרישום הדירה על שמה לפני הגשת התביעה וגם אחריה.
לדבריה, בשל קשיים בירוקרטיים שמקורם בעיריית באר שבע, עניין רישום הדירה על שמה התנהל בעצלתיים, ונגרר עד עצם ימים אלה.
הנתבעת גם הציגה מכתבים ששלחה לתובע ולבית המשפט לתביעות קטנות, ובהם הסבה את תשומת לב התובע ותשומת ליבו של בית המשפט לפעולות שעל התובע לנקוט כדי לאפשר רישום הדירה על שמה בעירייה.
פעולות הרישום נמשכו זמן רב מעבר לטעם הטוב
השופט ישעיהו טישלר קבע, כי על אף שהנתבעת פעלה לרישום הנכס על שמה, אי אפשר להתעלם מכך שפעולותיה נמשכו זמן רב מעבר לטעם הטוב.
" גם אם לא הייתה כוונת זדון מצידה של הנתבעת וגם אם באמת רצתה לפתור את הנושא לשביעות רצונו של התובע, חוששני שהייתה מידה מסוימת של אי יעילות בפעולותיה. רק ביום 5/8/10 נמסרה הודעה לבית המשפט ולפיה הרישום של הנכס על שם הנתבעת בעיריית באר שבע כבר הושלם", כתב השופט בפסק הדין.
השופט קבע, כי התובע בא על סיפוקו בעניין הרשמי שבגינו תבע, ציין כי התובע היה צריך להגיע לדיון ממודיעין, ופסק לו פיצוי של 500 שקלים.
לקבלת סיוע משפטי בתחום הנדל"ן פנה אל עורך דין מקרקעין!
רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין
(ת"ק 33011-04-10 שמש נ' זורניצר)
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום מקרקעין
