ביהמ"ש לענייני משפחה בקריות דן לאחרונה בתביעה של אב למשמורת בלעדית על בנותיו הקטינות, תאומות בנות 4. לחלופין, עתר האב למשמורת משותפת עם האם, אשר שימשה כמשמורנית זמנית, כאשר לאב ניתנו הסדרי ביקור רחבים מאוד.
השופט ניצן סילמן, בפסק דין מקיף ומפורט אודות משמורת משותפת - משמעותה, חשיבותה, הדין הרצוי ותנאיה, קבע כי לגישתו, מקום בו קיימת מסוגלות נאותה, מקום בו ניסיון העבר מלמד על חלוקת נטל הגידול והטיפול, ומקום בו קיים רצון להמשיך לחלוק בעול הטיפול, המשמורת המשותפת תהיה "דרך המלך".
לדבריו, מדובר במקרים אשר בהם ממילא הסדרי הביקור יהיו רחבים וחלוקת הזמן תהיה חציונית או קרובה לכך; "לטעמי", כתב השופט בפסק הדין, "בברירה בין 'כותרת' כזו או אחרת, יש להעדיף את ברירת המשמורת המשותפת, על מנת למנוע את תחושת ה"הפקעה" או תחושת ה"הפסד". ".
משמורת משותפת קרובה לדגם המשפחתי השלם
השופט הוסיף, כי משמורת משותפת מהווה מעין "ביצוע בקירוב" לדגם המשפחתי השלם; אמנם, עיקרון הזהות הביתית נפגם, אך חשיבות הקרבה לדגם להתפתחות הקטין, גוברת על היתרונות הגלומים בהורה היחיד ומסוגלותו האינדיבידואלית.
השופט ציין, כי בהתאם לפסיקה, לצורך קביעת משמורת משותפת יש צורך בהתקיימותם של מספר תנאים: א. מסוגלות הורית טובה דומה או שווה של שני ההורים. ב. רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים ג. רצון הילד.
נקבע, כי במקרה הנדון, בחינת התנאים ויישומם מעלה תוצאה מובהקת- ראשית, אין חולק כי מסוגלותם ההורית של שני הצדדים טובה. שנית, אין חולק כי ההורים מעורבים בחיי הקטינות. שלישית, אין חולק כי הקשר של ההורים עם הקטינות תקין. באשר ליחסים בין ההורים, המכשול האפשרי במקרה הנדון, נקבע כי יש ללמוד מהתנהגות הצדדים בעבר (ובעיקר לפני הסכסוך) , אך גם להעריך את העובדה כי בהיעדר סכסוך יפחת גם המתח והמדון.
לאור האמור, נקבע כי הוכח שטובת הבנות להיות במשמורת שני ההורים, המשותפת.
"נעלה מספק כי האב לכל הפחות היה הורה דומיננטי מהלך גידול הבנות וטרם פרוץ ההליך", כתב השופט.
בהתאם לכך נפסק, כי משמורת הקטינות תהיה משותפת לשני ההורים.
(תמ"ש 17120/07 פלונית נ' אלמוני)
• ב"כ התובעת: עוה"ד ליאורה אוחנה
• ב"כ הנתבע: עוה"ד מירב כהן
