כואב לכם הראש כבר תקופה לא קצרה, הלכתם לרופא המשפחה והוא פטר אתכם ב:"קחו אקמול ותנוחו". בהמשך, חזרתם אליו, ובמקום לשלוח אתכם לבדיקות מקיפות ו/או להפנות אתכם לרופא מומחה, הוא אמר לכם שאתם כנראה ב"סטרס", ובשל כך הכאבים.
הכאבים לא פסקו, והחלטתם על דעת עצמכם לפנות באופן פרטי למומחה, ולערוך בדיקות מקיפות. כבר בתחילת ההליך, התברר שיש לכם גידול בגודל לא ממש זערורי.
האם רופא המשפחה התרשל? האם היה עליו להפנות אתכם כבר בביקור הראשון לבדיקות מקיפות? האם יש מקום לתבוע אותו? מה תצטרכו להוכיח בתביעה?
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום רשלנות רפואית
רופא משפחה הוא בדרך כלל הרופא הראשון אליו הולכים, כאשר סובלים מכאב כלשהו או מבעיה רפואית מסוימת. התפקיד של רופא המשפחה הוא לבדוק את התלונה של המטופל, ולבדוק האם היא מחייבת הפנייה לרופא מקצועי, הפנייה לבדיקות מסוימות או שהוא יכול לטפל בבעיה בעצמו.
רופא משפחה אמור לעקוב אחר תוצאות הבדיקות אליהן שלח את המטופל, ולבדוק מהו המשך הטיפול הנדרש. בהמשך לכך, רופא המשפחה אמור לעקוב אחרי בדיקות וטיפולים שמתנהלים אצל רופאים אחרים אליהם הופנה המטופל.
ע"פ הפסיקה, רופא משפחה חייב להתעדכן בחידושי הרפואה, כדי שיוכל לתת למטופלים שלו את שירות רפואי טוב ונכון ובסטנדרט רפואי סביר וטוב.
לא מצופה מרופא משפחה שהידע שלו יהיה ברמה של מומחה בכל תחומי הרפואה, ועל כן מוטלת עליו חובת הפנייה למומחה, במקרים של בעיות רפואיות שלא נמצאות בתחומי מומחיותו.
מתי תוגש תביעה ברשלנות רפואית?
1• כאשר רופא המשפחה לא הפנה את המטופל למומחה, ובשל כך המחלה של אותו מטופל לא אובחנה בזמן, ונגרם לו נזק.
2• כאשר רופא המשפחה לא הפנה את המטופל בזמן או בכלל לבדיקות מתאימות, המתחייבות כתוצאה מהתלונות, ובשל כך המחלה הוחמרה ולעיתים נגרם למטופל נזק בלית הפיך.
3• כאשר רופא המשפחה לא חקר בצורה מעמיקה וראויה את התלונות והסימפטומים של המטופל.
4• כאשר רופא המשפחה לא ביצע מעקב אחרי הבדיקות אליהן שלח את המטופל.
5• כאשר רופא המשפחה לא התייחס או לא התייחס בזמן לממצאים חריגים שהתגלו בבדיקות.
כדי להגיש תביעה כאמור, יש לקבל חוות-דעת רפואית, שמבססת את הטענה כי אכן נגרם נזק גופני או נפשי בשל רשלנות הרופא.
יש לדעת, כי הגשת תביעה בשל רשלנות רפואית של רופא משפחה שעובד במסגרת קופת חולים, לא מחייבת לתבוע את הרופא עצמו. ניתן להסתפק בתביעת קופת החולים, שכן היא אחראית למעשי ומחדלי הרופא שעובד אצלה.
להלן דוגמאות מהפסיקה למקרים של רשלנות רפואית בקרב רופאי משפחה:
ביהמ"ש המחוזי בירושלים דן בתביעה נגד קופת חולים מאוחדת, במסגרתה נטען כי רופאי הקופה הפרו את חובת הזהירות כלפי התובעת בכך שאיחרו לגלות את מחלת הסרטן ממנה סבלה בזמן הריונה, ובכן קטנו סיכויי החלמתה. בהמשך, לאחר הגשת כתב התביעה, התובעת נפטרה.
השופט יעקב צבן קיבל את התביעה, וקבע כי קופת החולים הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית שכתוצאה ממנה נגרם עיכוב של 5 חודשים באבחון מחלת הסרטן ממנה סבלה התובעת.
נקבע, כי רופאת המשפחה לא ערכה בירור ביחס לממצאים שנקבעו ע"י רופא מומחה לכירורג שד אליו פנתה התובעת לפי הנחייתה. לדברי השופט, על רופאת המשפחה של המנוחה, היה לוודא שהמנוחה הגיעה לרופא המומחה ולעקוב אחר מתן תשובתו. במיוחד חלה עליה חובה מוגברת מאחר שהיא זו שהפנתה את המנוחה אליו. ממצאי הבדיקה העלו נורה אדומה באשר למצב המנוחה, כך נקבע, ובכך שרופאת המשפחה לא התעדכנה בממצאי הבדיקה, היא הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה.
השופט הדגיש, כי חובה משולשת קמה במקרה זה, מקום בו מדובר בשני רופאים של אותה קופת חולים, כאשר הממצאים מופיעים בתוכנת המחשב של הקופה. במקרה זה, רשאית היתה המנוחה לסמוך על המידע המצוי במחשב הקופה, מה גם שלא הוכח כי ממצאים אלו נמסרו לה.
" רופא היודע כי אין בידו אחד הכלים העומדים לרשותו של כל רופא לצרכיו הרפואיים, אינו משתחרר מחובתו ועליו להמשיך למצוא תחליפים אחרים באמצעותם יוכל לקיים חובתו", נכתב בפסק הדין. ועוד: " חובת רופא משפחה לשקול במסגרת השיפוט הקליני, גם ממצאים שנקבעו על-ידי רופא מקצועי... רופא אינו יוצא ידי חובתו בקבלת החלטה ההולמת את הממצאים הגלויים שבפניו, אלא עליו לחקור ולברר גם אחר ממצאים נוספים הנדרשים לצורך קבלת ההחלטה, וכל זאת בשקידה ובמאמץ סביר".
בסיכום, נקבע כי הוכח הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק, וקופת החולים חויבה לשלם לתובעים (בעלה וילדיה של המנוחה) סכום של 995,182.82 שקלים בניכוי תשלומי המוסד לביטוח לאומי. (ת"א 8155/06 צופיה אלפי נ' קופת חולים מאוחדת)
במקרה אחר, ביהמ"ש המחוזי בחיפה דן בשאלה האם רופאת המשפחה בקופת חולים כללית התרשלה בשל אי-ביצוע בדיקות שונות והפנייתה המיידית של התובעת לבית חולים, שהיו יכולות לאפשר את גילוי מחלת האנדוקרדיטיס שבה חלתה (דלקת מסתם הלב, שנגרמת בדר"כ ע"י חיידקים), ושגרמה לה לבסוף לשבץ מוחי ולשיתוק חלקי.
ס. הנשיאה השופטת גילאור קיבלה את התביעה באופן חלקי, וקבעה כי רופא משפחה נדרש להבנה בתחום רחב של מחלות, הוא הראשון בשרשרת המטפלים, והאבחון נעשה בשיטת האלימינציה - שלילת אבחנות שכיחות וידועות בשלב הראשון, ובדיקת קיומן של מחלות נדירות בשלב השני. "כל אלו", כך נקבע, "מעמידים בפני רופא המשפחה בקופת החולים רף מומחיות שונה מהסטנדרט הנדרש ממומחה בבית החולים, או במרפאת מומחים בנוגע למחלה בתחום מומחיותו".
השופט ציינה, כי רופא עשוי לטעות, ולא כל טעות מהווה רשלנות.
בפסק הדין נקבע, כי מטרתה של הרפואה הציבורית בקהילה בהענקת טיפול רפואי מקצועי ברמה גבוהה, עומדת לנגד עיני רופא המשפחה שתפקידו לבצע את האבחון הרפואי הראשוני, כולל הפנייה לרופא מומחה במסגרת המרפאה.
נפסק, כי מחלת האנדוקרדיטיס נדירה בתחום רפואת המשפחה ומעטים רופאי המשפחה אשר נתקלו בה במרפאה, במהלך עיסוקם כרופאי משפחה. עם זאת, היה על הרופאה לערוך בדיקות נוספות משלא היה הסבר לחום הגבוה ולסימפטומים הנוספים, ומשלא עשתה כן- היא התרשלה. על-כן, בנסיבות העניין, נקבע כי רשלנות הרופאה היא חלקית ועל קופת החולים לפצות את התובעת רק ב-30% מנזקיה. (א 959/00 אבילפזוב סמירה נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית)
סיכום
אם כן, לא כל טעות תהווה רשלנות, אך נדרש מרופא משפחה שיברר ויחקור בשקידה סבירה ובמאמץ סביר. אין מקום לפטור את החולה, אשר חוזר ומתלונן על בעיות, בלא כלום. במקרה שמוכח, כי רופא המשפחה התרשל בתפקידו, ולא פעל כמצופה ממנו, קופת החולים, במסגרתה פעל, תחויב לפצות את המטופל שנפגע. זאת, כמובן, לאחר שהוכח קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק.
עוד בנושא:
רשלנות רפואית בישראל: המדריך שלכם
רשלנות רפואית בקופות חולים – השיקולים שמאחורי הקלעים
שאלות גולשים ותשובות מפורום רשלנות רפואית
רשלנות רפואית: מתי זו טעות ולא רשלנות?
7 עו"ד מייעצים לכם רגע לפני תביעת רשלנות רפואית
עו"ד אורנית אבני גורטלר היא עורכת התוכן של אתר משפטי.
