הצדק המאחה הוא תפיסת עולם המציעה תגובה חברתית, כוללנית ורב מימדית לפשיעה. תפיסה זו מיושמת באמצעות תהליכים מובנים ורצוניים ששיאם במפגש המכנס יחד את מי שנפגע והושפעו באופן ממשי מן המעשה הפלילי - נפגע העבירה, מבצע העבירה, ובמקרים המתאימים, תומכיהם (בני המשפחה, חברים ואחרים) וחברי קהילה נוספים - כדי שישתתפו באופן פעיל בשיח גלוי וכן על המעשה הפלילי, תוצאותיו, סיבותיו והדרכים לאיחוי הפגיעות שגרם (להלן - מפגש צדק מאחה).
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום עבריינות נוער
רעיון הגישור או "צדק מאחה", הינו מפגש פנים מול פנים מרצון בין נפגע העבירה והפוגע במטרה להגיע להסכם פיוס והשכנת שלום. להליך הגישור בפלילים, ערך חינוכי ככלל, אך בפרט כאשר מדובר בפוגע קטין, אשר בשל חסר בשלותו, פועל לעיתים קרובות מתוך חוסר שיקול דעת וחוסר מודעות להשלכות מעשיו על הנפגע.
צדק מאחה כאמצעי טיפולי
במקרים רבים, עושה שירות המבחן לנוער שימוש בהליך "גישור" או צדק מאחה, כאמצעי טיפולי.
כמדיניות, שירות המבחן לנוער עושה שימוש בהליך הגישור רק לאחר הגשת כתב אישום, ורק לאחר שהקטין או הקטינה הודו בכתב האישום. בשירות המבחן לנוער סבורים, כי רק קבלת אחריות בפני בית המשפט בכתב האישום כלשונו, מוכיח קבלת אחריות מלאה, באופן שיאפשר הליך גישור בין הפוגע לנפגע.
למרבה הצער, מדיניות זו פוגעת באפשרות של קיום הליך גישור בחסות שירות המבחן, כהליך אלטרנטיבי לעצם ההעמדה לדין. תוצאה נוספת של מדיניות זו, הינה שהליך הגישור אם וכאשר מתבצע, נעשה רק בהסכמתו של בית המשפט ובשלב מאוחר יחסית של ההליך המשפטי, לאחר ששיני הזמן הקהו את חוויית ומשמעות האירוע על הצדדים.
מירב נוסבוים- אלי בניה, עורכי דין
