בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה לאחרונה תביעת עובדת לתשלום פיצויים בשל אובדן דמי לידה, אובדן הכנסה, ופיצוי בשל נזק לא ממוני בעקבות פיטוריה כאשר היתה בהריון. התביעה הוגשה נגד מכון נור לאורתופדיה ומנהל המכון.
לטענת התובעת, המכון ומנהלו ידעו שהיא בהריון, ודבר זה היה המניע לפיטוריה.
רוצים לשאול שאלה בנושא זכויותיכם? היכנסו לפורום דיני עבודה
המכון ומנהלו טענו מנגד, כי לא ידעו כלל כי התובעת בהריון, לא בעת קבלתה לעבודה ולא בעת שהתקבלה ההחלטה לפטרה, וכי היא פוטרה בשל צמצומים עקב מיזוגה של המרפאה עם מרפאה נוספת.
השופטת שרה שדיאור דחתה את התביעה, וציינה כי בית הדין שוכנע, כי ההחלטה על סיום עבודתה של התובעת התקבלה משיקולים ענייניים שאינם קשורים להיות התובעת בהריון, שכן ההריון לא היה ידוע למכון ומנהלו.
זאת ועוד, נקבע כי : "בנסיבות המתוארות לא רק שלא עלה בידי התובעת להציג ראשית ראיה לכך שלא היה בהתנהלותה ובמעשיה כדי להביא לפיטוריה..., אלא ששוכנענו בצדקת נימוקי הפיטורים הענייניים והמבוססים".
בהקשר זה נקבע, כי לתובעת לא היה רשיון ישראלי בתוקף והסמכה ישראלית לאחות כדין,חרף מצג שהציגה. "בכך לא מילאה " תנאים וכישורים" שהציבה הנתבעת לכתחילה ועל כן לא הופלתה ע"פ לשון החוק", נכתב בפסק הדין .
בית הדין: גרסת התובעת שקרית!
נפסק, כי גרסתה של התובעת לכל האורך הייתה שקרית, וכי פיטוריה נעשו על רקע צמצומים עקב איחוד מרפאות ובתקופה בה היתה בתקופת נסיון. מדובר ששתי עובדות אוביקטיביות בלתי תלויות לחלוטין בהריונה .
"יודגש גם לו הועבר הנטל לכתפי הנתבעים הוכיחו אלה כי נסיבות חיצוניות של המיזוג עם המרפאה הנוספת, פיטורים של אחרים גם בשל כך ,וכן עקב היותה עדיין בתקופת ניסיון ובעיקר העדר הסמכה לאחות ורשיון ישראלי עמדו בבסיס פיטוריה ולא ההריון כך שהנתבעים הרימו את הנטל שהוטל על כתפיהם גם בעדויות וגם במסמכים.
הפיטורים נעשו מסיבות חיצוניות, ענייניות, ראויות ובתום לב ע"י הנתבעים", נכתב בפסק הדין.
המנהל והמכון ביקשו לחייב את התובעת בהוצאות. בית הדין נעתר לבקשה על אף שציין, כי בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, יש לנקוט מדיניות מרוסנת בכל הנוגע לפסיקת הוצאות. בית הדין ציין, כי מקרה זה הוא אחד מהמקרים החריגים המצדיקים פסיקת הוצאות נכבדות שיבטאו את מורת רוחו של בית הדין מהתנהלות התובעת והעדים מטעמה בהליך זה.
בית הדין ציין, כי פסיקת ההוצאות במקרה זה נעשתה בין היתר, מהנימוקים הבאים: - התובעת הציעה תשלום לעדיה מטעמה, והיא אף לא הכחישה זאת ובכך שיבשה הליכי משפט.
- התמונות אותן הציגה התובעת כראיה לפיה יכלו לדעת במכון כי היא בהריון בעת פיטוריה התבררו כתמונות שצולמו כשלושה חודשים לאחר פיטוריה.
-התובעת הצהירה בפני המכון ובתצהירה לבית הדין שיש לה רשיון של משרד הבריאות הישראלי לעסוק כאחות, אך התברר כי במועד תצהירה ובמועד הדיון בפנינו, לא דברה אמת בעניין זה ואין ברשותה רשיון כזה.
לאור האמור, בית הדין לעבודה הטיל על התובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקלים.
רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין
(עב 2902/07 ראנייה אשתייה נ' מכון נור לאורתופדיה)
