דיור ציבורי הוא מונח המתייחס לדירות שבבעלות המדינה ומוסדות ללא כוונת רווח, המיועדות להשכרה לאוכלוסיות חלשות שאינן יכולות לרכוש דירה בכוחות עצמן בשל מצב כלכלי-חברתי קשה. זהו כלי מדיניות חשוב במטרה לספק קורת גג ראויה לאזרחים נזקקים ולהבטיח להם בכך רמת חיים טובה ככל הניתן.
בישראל, תחום הדיור הציבורי מוסדר באמצעות חוק הדיור הציבורי- התשנ"ט- 1998. מה עוד צריך לדעת על זכויות דיור ציבורי בישראל? בשורות הבאות:
בדיקת זכאות ודרישות מרכזיות
הזכאים לדיור ציבורי הם משפחות וקבוצות מיוחדות המצויות במצב סוציואקונומי קשה. בין הזכאים נמנים משפחות מרובות ילדים, משפחות חד-הוריות, קשישים החיים על קצבאות קיום, עולים חדשים, נכים וחולים הזקוקים לדיור מותאם, ומשפחות הסובלות מצפיפות דיור.
על מנת לממש את הזכאות, יש להנפיק תעודת זכאות, להגיש בקשה לדיור ציבורי, להיכלל בתור ההמתנה ולבסוף לקבל אכלוס בדירה ציבורית. התנאים המדויקים עשויים להשתנות מעת לעת, לכן חשוב לעקוב אחרי ההנחיות העדכניות של משרד הבינוי והשיכון.
המטרה העיקרית של תכנית הדיור הציבורי היא להבטיח קורת גג ראויה לאוכלוסיות מוחלשות שאינן יכולות לרכוש או לשכור דירה בשוק החופשי. הדירות הציבוריות מוקצות לזכאים על בסיס קריטריונים של מצב כלכלי, רקע משפחתי, מוגבלויות ומצבים רפואיים מיוחדים. הדירות מסובסדות באופן משמעותי על ידי הממשלה ודמי השכירות נקבעים בהתאם ליכולת הכלכלית של הדיירים.
מטרה נוספת של הדיור הציבורי היא לשלב את הדיירים בקהילות מעורבות ולספק להם גישה לשירותים חברתיים ותמיכה במטרה לסייע בשיקומם ובשילובם החברתי והכלכלי. חשוב לציין כי מועמדים שאינם עומדים בקריטריונים חייבים להיפסל על הסף מרשימת המועמדים לדיור ציבורי.
רכישת דיור ציבורי - שלב אחרי שלב
על מנת להגיש בקשה לדיור ציבורי, יש לפנות לאחת מחברות ההרשמה המוכרות לסיוע בדיור וממשרד הבינוי והשיכון. שלב ראשון הוא מילוי טופס בקשה מפורט, בצירוף תשלום של 30 שקל עבור הליך ההרשמה והנפקת תעודת זכאות.
לטופס הבקשה יש לצרף מסמכים מזהים כגון תעודות זהות ותעודות נישואין/ גירושין/ פטירה של כל בני המשפחה המעורבים, מסמכים המעידים על מצב משפחתי מיוחד כגון חד-הוריות או היות חייל בודד, ומסמכים רלוונטיים נוספים כגון תעודת עולה, אישורים רפואיים על נכויות ומחלות, תלושי משכורת ואישורים על קבלת קצבאות וגמלאות למיניהן מהמוסד לביטוח לאומי או גורמים אחרים.
במקרים מסוימים, נדרשים גם מסמכים נוספים כגון אישורים על שירות צבאי/ לאומי, על בעלות קודמת על דירה, חוזי שכירות של דירה נוכחית ועוד. מומלץ לצרף כל מסמך רלוונטי התומך בבקשה.
לאחר הגשת הבקשה והמסמכים הנלווים, משרד הבינוי והשיכון יבדוק את העמידה בתנאי הזכאות השונים בתוך 30 ימים ויודיע למבקש על ההחלטה. אם הבקשה אושרה, תונפק תעודת זכאות לדיור ציבורי לתקופה של אררבע שנים.
בתקופה זו, על המבקש לדווח באופן שוטף לחברה המאכלסת על כל שינוי במצב האישי, המשפחתי, הכלכלי או התעסוקתי העשוי להשפיע על זכאותו. לקראת סיום תקופת הזכאות, יש להגיש בקשה חדשה לחידוש הדיור הציבורי, ולצרף את כל המסמכים הנדרשים המעידים על המשך העמידה בתנאי הסף.
האם חוק הדיור הציבורי יבוטל?
תוקפו של חוק הדיור עומד לפוג, מה שעלול להשאיר אנשים רבים החיים מתחת לקו העוני ללא אפשרות לדירה. הקואליציה הנוכחית הבטיחה לקדם את חוק הדיור הציבורי, המאפשר לדיירים ותיקים לרכוש במחיר מוזל את דירתם. אולם, מאז הדיון בוועדת הפנים לפני כחודש, בו הוגשו הצעות חוק מטעם כמה חברי כנסת לחידוש החוק שבוטל, לא קרה דבר וקידום הנושא נעצר. חרף ההבטחות, הקואליציה לא פעלה להציל את הדיירים הוותיקים שהמתינו ברצון לרכוש את דירתם ונותרו תלויים באוויר.
בישראל קיימות כיום כ-49 אלף דירות בדיור ציבורי. בעבר, בין השנים 2013-2023, נמכרו לזכאים כ-15 אלף דירות כאלו במסגרת חוק המכר שתוקפו פג. חוק זה סייע רבות למשפחות רבות מהמעמד הבינוני-נמוך לשפר את מצבן הכלכלי ולהגשים את חלומן לבעלות על דירה. עם ביטולו, נדחקו מאות משפחות חזרה למצב של חוסרו ודאות וחרדה לעתידן.
חשוב לציין כי מאות אלפי משפחות לא עומדות בקריטריונים המחמירים לדיור ציבורי או לסיוע בשכר דירה. משפחות אלו נאלצות להסתפק בדיור צפוף או לחלופין להוציא חלק ניכר מהכנסתן על שכר דירה גבוה, תוך ויתור על צרכים בסיסיים אחרים.
(צילום: שאטרסטוק)
