חובת צירוף חוות דעת של מומחה רפואי
ע"פ החוק, כאשר מגישים תביעה נזיקית, במסגרתה נטען כי נגרמה לתובע נכות רפואית, חובה לצרף חוות דעת רפואית של מומחה רפואי בתחום הרלוונטי לפגיעה. כך למשל, אם הטענה היא, כי נגרמו לתובע אחוזי נכות בשל פגיעה בשמיעה, עליו לצרף חוות דעת של רופאה מומחה לאף, אוזן, גרון. במקרה אחר, אדם שעורו נכווה ומעוניין להגיש תביעה, המומחה המתאים הוא רופא עור.
אם כן, לכל תביעה בשל נזקי גוף (מלבד בנושא של תאונת דרכים, כפי שיפורט להלן), למשל: תאונת עבודה, פגיעה בשל מפגע בדרך, רשלנות רפואית וכד', יש לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית, אשר תשמש תנאי לבחינת חומרת הנכות.
התובע ישא במימון חוות הדעת, ובמידה שיזכה בתביעתו, יוכל לקבל החזרים לסכומים ששילם עבור חוות הדעת הרפואית מחברת הביטוח. אם התובע לא יצרף לתביעתו חוות דעת רפואית, הוא לא יוכל לטעון לקיומה של נכות, אלא במקרים חריגים בלבד, ובאישורו של בית המשפט. מכך יגזר גם סכום הפיצוי שיפסק לו, אשר יהיה נמוך בהרבה מתביעה שמבוססת על נכות רפואית ונתמכת בחוות דעת מומחה.
אין לצרף חוות דעת בתביעה בשל תאונת דרכים
חשוב לציין, שהכלל הנ"ל בדבר צירף חוות הדעת הרפואית, לא חל בתביעות של תאונת דרכים, כלומר: בתביעות המוגשות בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שכן בתביעות אלו בית המשפט ממנה מומחה רפואי מטעמו, לפי בקשת התובע ובהתאם לשיקול דעת בית המשפט.
הרעיון מאחורי הדברים הוא, המטרה להקל על הניזוק בתאונת דרכים אשר תובע פיצוי. בשל ריבוי תאונות הדרכים בארץ, וכתוצאה מהן התביעות לפיצויים בשל נזקי גוף, המחוקק מצא לנכון לחוקק הסדרים מיוחדים, אשר יקלו על הניזוק ולא יפגעו בכיסו.
כאמור, מומחה מטעם בית המשפט, הוא שיעריך את הנזק שנגרם לתובע, ובנוסף, נקבע בחוק כי חברת הביטוח היא זו שתשלם אתל שכר המומחה.
חוות דעת רפואית, אשר מצורפת לתביעות בשל נזקי גוף, אינה עניין זול ופעוט ערך. עלות חוות דעת כזו עומדת בממוצע על כמה אלפי שקלים, ולפעמים אף מעבר לכך - הכל בהתאם לחומרת הפגיעה, להיקף חוות הדעת, לעומקה ולמומחה אשר עורך אותה
עלויות חוות הדעת
חוות דעת רפואית, אשר מצורפת לתביעות בשל נזקי גוף, אינה עניין זול ופעוט ערך. עלות חוות דעת כזו עומדת בממוצע על כמה אלפי שקלים, ולפעמים אף מעבר לכך - הכל בהתאם לחומרת הפגיעה, להיקף חוות הדעת, לעומקה ולמומחה אשר עורך אותה. לעומת חוות דעת רפואית, אישור רפואי או הערכה של מומחים, אשר כוללים הערכת אחוזי נכות, הם זולים יותר ועלותם עומדת על כמה מאות - אלף שקלים.
טיפ לתובעים: אם אתם מגישים תביעה בשל נזקי גוף, וודאו כי אתם פונים לעורכי דין נזיקין מומחים בתחום, אשר נמצאים בקשרי עבודה עם רופאים בכירים, אשר יוכלו לספק לכם חוות דעת רפואית מהימנה ויסודית, וייסיעו לכם למצות את הזכויות שמגיעות לכם כתוצאה מפגיעתכם.
כמו-כן, ישנם משרדי עורכי דין שיסכימו לשאת בעלות חוות הדעת (כדי שעלותה לא תהווה מכשול להגשת התביעה לניזוק שהפרוטה אינה מצויה בכיסו) עד למתן פסק הדין, ולאחר מכן יקזזו את עלותה מגובה הפיצויים שיפסקו.
פסילת חוות דעת מומחה
ע"פ ההלכה הפסוקה, לא בנקל יורה בית המשפט על פסילת חוות דעת מומחה. עם זאת, ישנם מקרים חריגים המצדיקים פסילת חוות דעתו של מומחה. למשל, במקום בו יש חשש ממשי שנפלה שגגה מלפני מומחה בית המשפט ולתובע אכן נכות גבוהה באופן משמעותי מזו שנקבעה על ידו.
לאחרונה (19.9.2016) ביהמ"ש המחוזי-מרכז לוד דן בבקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בנתניה במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת, שירביט חברה לביטוח בע"מ, לפסילת חוות דעת המומחה הראומטולוגי שמונה על ידי בית המשפט ולחלופין למינוי מומחה נוסף לצדו.
לטענת שירביט, יש לפסול את חוות דעתו של המומחה שכן קביעתו באשר לנכות המשיבה נעשתה שלא ע"פ התקנות ושלא ע"פ מבחנים מדעיים, על פי מדד תפקודי לא ברור, ותוך הפעלת שיטת קיזוז לא ברורה של נכות המשיבה.
השופט צבי ויצמן דחה את הבקשה, וקבע כי, השגה על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית מקומה, ככלל, בערעור על פסק הדין. התערבות ערכאת הערעור בהחלטת ביניים תיעשה באופן חריג.
עוד קבע השופט, כי הובהר לא אחת ע"י בית המשפט כי התערבות בהחלטות הנוגעות למינוי מומחים או פסילתם הן בגדר החלטות בינים וככאלו תטה ערכאת הערעור שלא להתערב בעניינן.
" ואולם גם לגופם של דברים לא מצאתי עילה לפסול את חוות דעתו של פר' מדר ו/או להורות על מינוי מומחה נוסף לבחינת נכות המשיבה בתחום הראומטולוגי. בכל הקשור לפסילת מומחה הובהר בפסיקה כי עניין זה יעשה במשורה, במקרים חריגים בלבד ומטעמים כבדי משקל..", כתב השופט בפסק הדין.
במקרה הנדון נקבע, כי יש לדחות את הבקשה (רע"א 35118-09-16 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית).
עוד בנושא:
