על פני הדברים, במבט ראשוני ושטחי, החברה הישראלית שוויונית ונותנת הזדמנויות שוות לכולם. עם זאת, לאחר שצוללים לעומק הנתונים, ניתן לגלות כי רק 19% ממקבלי קצבת נכות כללית מועסקים בשוק העבודה, רובם במשרות חלקיות בשכר נמוך, פחות מ-3,000 שקלים בחודש.
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998, מנסה להתמודד עם העוולה הזו. החוק מהווה נקודת ציון במשפט הישראלי, בנוגע להכרה בזכויות נכים. למעשה, החוק "נולד" במטרה להעמיק את שילוב הנכים בכל תחומי החיים, תוך ביצוע העדפה מתקנת לטובתם.
על פי סעיף 2 לחוק, מטרתו להגן על כבודו של כל אדם עם מוגבלות ולעגן את זכותו להשתתפות בכל תחומי החיים. החוק מבקש לתת מענה לצרכים הייחודיים של בעלי מוגבלויות, ולאפשר להם למצות את יכולותיהם, תוך חיים בעצמאות, פרטיות וכבוד.
מהי מטרת החוק?
על פי סעיף 2 לחוק, מטרתו להגן על כבודו של כל אדם עם מוגבלות ולעגן את זכותו להשתתפות בכל תחומי החיים. החוק מבקש לתת מענה לצרכים הייחודיים של בעלי מוגבלויות, ולאפשר להם למצות את יכולותיהם, תוך חיים בעצמאות, פרטיות וכבוד.
מהי חשיבות החוק?
החוק משמעותי מאוד, מאחר שהוא לא רק מעגן את הזכות של אנשים בעלי מוגבלות לנגישות בכל תחומי החיים, אלא מבקש לתקן את האפליה הקיימת, תוך נקיטת צעדים אקטיביים על ידי המדינה ומעסיקים פרטיים, דרישה לביצוע התאמות, ייצוג הולם ועוד.
מהם עיקרי החוק?
החוק קובע מספר עקרונות יסוד, שעניינם קידום שוויון ומניעת אפליה של אנשים עם מוגבלות, ועידוד ההשתלבות הפעילה של אותם אנשים, בכל תחומי החיים בחברה.
איסור הפליה בתעסוקה
סעיף 8 (א) לחוק קובע כי אסור להפלות אנשים בעלי מוגבלות בעבודה, לעומת עובדים רגילים. בין היתר, האיסור חל על קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה מקצועית, פיטורין מהעבודה ומתן הטבות. על פי סעיף 8 (ב), רואים כאפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין.
יצוין כי לפי סעיף 8 (ד) לחוק, איסור האפליה לא חל רק על בעל המוגבלות עצמו, אלא גם על בני משפחתו (ובכלל זה על בן זוג, הורה ובן זוגו, ילד ובן זוגו, אח, אחות ועוד).
חובה לבצע התאמות בעבודה
סעיף 8 (ה) לחוק, אחד הסעיפים המשמעותיים, מחיל על מעסיקים חובה לבצע את ההתאמות הדרושות מחמת צרכיו המיוחדים של האדם בעל המוגבלות.
על פי סעיף זה, אי ביצוע ההתאמות ייחשב כבלתי מפלה רק אם הוא מטיל על המעסיק נטל כבד מדי, בין היתר בהתחשב בעלות הכספית של ביצוע ההתאמה, גודל העסק, מספר העובדים וכו'.
על פי סעיף 9 לחוק, מקום עבודה המעסיק יותר מ-25 עובדים מחויב לפעול לקידום ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות. זאת, למשל, באמצעות העדפת קבלה שלהם לעבודה על חשבון מועמדים רגילים או קידומם.
ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות
על פי סעיף 9 לחוק, מקום עבודה המעסיק יותר מ-25 עובדים מחויב לפעול לקידום ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות. זאת, למשל, באמצעות העדפת קבלה שלהם לעבודה על חשבון מועמדים רגילים או קידומם.
מודעות בדבר הצעת עבודה
על פי סעיף 11 לחוק, מעסיק או מי שזקוק לעובד, לא יפרסם מודעה בדבר הצעת עבודה או הפניה להכשרה מקצועית, שיש בה משום הפליה לפי הוראות סעיף 8.
חובה להנגיש מבנים לבעלי מוגבלויות
סעיף 19א לחוק קובע חובה לבצע הנגשה של מבנים, תשתיות ושירותים לאנשים בעלי מוגבלות, כך שיוכלו להשתמש בהם באופן חופשי. החוק מונה רשימה של מקומות ציבוריים ושירותים ציבוריים שאותם יש להנגיש.
הרשימה כוללת גם מקומות ציבוריים, המופעלים על ידי המדינה (ובכלל זה: משרדים ממשלתיים, בתי חולים, בתי משפט ובתי ספר), אך גם מקומות פרטיים שהציבור פוקד (כגון: מסעדות, בתי מלון, חניונים ועוד).
איסור אפליה בשירות ציבורי
סעיף 19ו לחוק קובע כי חל איסור להפלות אדם הסובל ממוגבלות כלשהי, במתן גישה למקום ציבורי או באספקת שירות ציבורי כלשהו. בנוסף, קובע החוק כי אסור לספק לאדם עם מוגבלות שירות ציבורי, בתנאים הנופלים מאלה שבהם ניתן אותו שירות בדרך כלל.
החוק מפרט רשימה ארוכה של שירותים, שאותם הוא מגדיר כ"שירות ציבורי", וקובע בסעיף 19יא כי יש לדאוג לכך שכל אחד משירותים אלה יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות.
עוד קובע החוק, כי כל מי שאחראי להספקת שירות ציבורי מחויב בביצוע ההתאמות הדרושות, כך שאותו שירות יהיה נגיש לבעלי מוגבלויות.
איסור אפליה במשכנתא
לפי סעיף 19סט, שהתווסף לחוק במסגרת תיקון שהועבר בשנת 2018, גופים פיננסיים אינם רשאים לסרב להעניק משכנתאות לבעלי מוגבלות מקצרת חיים. במקביל, קובע סעיף 19ע לחוק כי חל איסור על חברות ביטוח המוכרות ביטוחי חיים לסרב למכור פוליסה לאדם הסובל ממגבלה מקצרת חיים.
סעיפים אלה מבקשים לפתור בעיה קשה, ממנה סבלו בעלי מוגבלויות מסוג זה, שלא יכלו ליטול משכנתאות, בין היתר על רקע סירוב חברות הביטוח למכור להם ביטוחי חיים.
סנקציות אזרחיות ופליליות
סעיף 19מח לחוק קובע כי הפרות של סעיפים שונים במסגרתו (ובכלל זה, הסעיף האוסר על אפליה במתן שירות ציבורי, או הסעיף האוסר על יחס שונה במכירת ביטוח) ייחשבו לעבירות פליליות.
המשמעות של סנקציה זו עלולה להיות הטלת קנס בסך 150 אלף שקלים, לצד שלילת הרישיון של העסק המפלה. באופן דומה, מטיל החוק קנס גבוה על מי שמפר צו נגישות המוצא מכוח החוק. במקביל, מוטלת חובה על נושאי המשרה בעסקים הרלוונטיים, למנוע הפרת צו כזה.
בדומה לסנקציות הפליליות המנויות בחוק, מופיעות במסגרתו סנקציות אזרחיות במסגרת סעיף 19 נא לחוק. הסעיף מאפשר להגיש תביעה אזרחית בגין הפרת הוראות שונות בחוק, ולקבל פיצוי אף ללא הוכחת נזק של עד 50 אלף שקל.
סעיף 19נב לחוק מתייחס לאחריות נושאי משרה בתאגיד להפרת הוראות החוק. על פי הסעיף, ניתן להגיש תביעה אזרחית גם נגד מנכ"ל או בכיר אחר בתאגיד הקשור לעוולה שבוצעה. זאת, אלא אם אותו אדם הוכיח שהפעולה נעשתה שלא בידיעתו או שנקט באמצעים סבירים בנסיבות העניין כדי למנוע אותה.
נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
סעיף 22 לחוק קובע כי על הממשלה למנות נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בין היתר, הנציב אחראי על פי סעיף 21 לחוק על קידום שוויון ומניעת אפליה של אנשים עם מוגבלות, ועל עידוד השתתפותם הפעילה בחברה.
לסיכום: חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות היווה נקודת ציון משמעותית במשפט הישראלי, וחייב לראשונה את המדינה, כמו גם גופים פרטיים, לפעול לשילוב בעלי מוגבלויות בכל תחומי החיים באופן אקטיבי: ממתן הזדמנויות תעסוקה, דרך ייצוג הולם ועד מתן נגישות למוסדות ציבור.
משרד עו"ד עמיר אושפיז עוסק בפשיטת רגל, הוצאה לפועל ודיני עבודה
