ב-1 בינואר 2019 נכנס לתוקפו החוק לצמצום השימוש במזומן (התשע"ח-2018), שמטרתו לייעל את המלחמה בהון השחור (העלמות מס והלבנות הון) ובמימון פשע וטרור. מהי מהות החוק לצמצום השימוש במזומן? כאמור, החוק נחקק במסגרת המדיניות להיאבק בהלבנת הון ובמטרה להילחם בהון השחור והעלמות המס.
הרקע לחקיקתו בשנת 2018, הינו במסגרת המדיניות למאבק בהון השחור והעלמות המס, אשר החלה כבר לפני כעשור, כאשר ארה"ב הובילה מאבק בהון שחור שמקורו בפעולות כלכליות בלתי חוקיות: גניבה, סמים ו/או שוחד. ארה"ב החליטה, יחד עם מדינות נוספות באירופה, ליצור מסגרת חקיקתית שתגביל את השימוש במזומן ותגדיל את יכולת הפיקוח של הבנקים והפיקוח על הבנקים בידי רשויות נוספות.
בשנת 2000 הצטרפה ישראל למאבק וחוקקה את חוק איסור הלבנת הון (התש"ס-2000), חוק המחייב את הבנקים לדווח לרשויות המס (גם ללא ידיעת הלקוח) על כל פעולה חריגה בחשבון ו/או על כל פעולת מזומן (הפקדה או משיכה) של סכום העולה על 50 אלף שקלים.
חוק איסור הלבנת הון מסמן את תחילת הדרך, אך הסתמך רק על דיווח של הבנקים. החוק החדש לצמצום השימוש במזומן, המגביל את העסקאות שלגביהן ניתן לשלם במזומן ו/או בשקים, מהווה למעשה המשך והרחבה של המלחמה בהון השחור והעלמות המס, מאחר שהוא מחיל את החובה וההגבלות גם על הציבור הרחב ולא רק על הבנקים.
המחוקק מבדיל בין אמצעי התשלום (מזומן או שק) לבין סוגי העסקאות השונים (בתי עסק, אנשים פרטיים, תיירים וכו'). האיסור חל הן על המשלם והן על מקבל התשלום
מהם סעיפי החוק העיקריים?
בפרק ב' לחוק, מפורטות כל ההגבלות על שימוש במזומן ובשקים. המחוקק מבדיל בין אמצעי התשלום (מזומן או שק) לבין סוגי העסקאות השונים (בתי עסק, אנשים פרטיים, תיירים וכו'). האיסור חל הן על המשלם והן על מקבל התשלום.
הגבלות על שימוש במזומן - סעיפי החוק הראשונים (3-2) מתייחסים להגבלות החלות על קבלת מזומן או מתן תשלום במזומן.
עסקאות מול עוסק - ההגבלה העיקרית בחוק מתייחסת לעסקאות שנעשות "מול עוסק" - בית עסק שהוא עוסק מורשה או חברה בע"מ. הדגש הוא על עסקה במסגרת העיסוק של בית העסק. כך, למשל: תשלום לאדריכל על שירותי אדריכלות, תשלום לסוכנות רכב על רכישת רכב וכו'. בעסקאות מסוג זה, קובע החוק כי התשלום במזומן על העסקה (שווי התמורה כולל מע"מ) לא יעלה על 11,000 שקלים. סעיף 2(ו') מדגיש כי ההגבלה חלה גם על עורכי דין ורואי חשבון, סעיף שככל הנראה נועד להדגיש כי החוק תקף גם עבור בעלי מקצוע שנהנים מחסיון.
עסקאות של תייר מול עוסק - סעיף 2(ה') לחוק מתייחס לעסקאות שנעשות בין תיירים לבתי עסק וקובע כי בעסקאות מסוג זה התשלום במזומן לא יעלה על 40,000 שקלים.
עסקאות אקראיות - עסקה אקראית היא עסקה המתבצעת בין שני אנשים פרטיים, ללא קשר לתחום עיסוקם וללא קבלת חשבונית על העסקה (כגון: רכישת רכב או ריהוט מיד שנייה). בעסקאות מסוג זה, קובע החוק כי התשלום במזומן על העסקה (שווי התמורה כולל מע"מ) לא יעלה על 50,000 שקלים.
שכר עבודה, תרומה והלוואה - סעיף 2(ז') קובע כי אין לשלם או לקבל תשלום במזומן, בסכום העולה על 11,000 שקלים, גם אם התשלום הוא עבור שכר עבודה, תרומה ו/או הלוואה (למעט הלוואה שניתנת מגוף פיננסי מפוקח).
מתנה - סעיף 2(ח') קובע כי חל איסור לתת או לקבל תשלום מזומן שניתן כמתנה, בסכום העולה על 50,000 שקלים.
סעיף זה נועד למנוע הלבנת הון באחת מהדרכים השכיחות המוכרות למחוקק: תשלום במזומן שמוצהר כמתנה ולכן לא מדווח לרשויות המס (כגון: מתנות בסכום כספי גבוה למקורבים החוגגים אירועי חתונה או בר מצווה וכו').
החרגת קרובי משפחה - סעיף 3 מסייג את ההגבלות על מתן תשלום או קבלת תשלום במזומן; וקובע כי ההגבלות (פרט לשכר עבודה) לא יחולו על קרובי משפחה מדרגה ראשונה (בני זוג, הורים, ילדים, סבים, נכדים ובני זוגם).
חל איסור על קבלת שק שאינו נושא את שם המקבל בסכום העולה על 5,000 שקלים; איסור על מתן שק ללא שם (בכל סכום) לעוסק; ואיסור על מתן תשלום סכום העולה על 5,000 שקלים, בשק ללא שם לאדם אחר שאינו עוסק
מהן ההגבלות על שימוש בשקים?
סעיפים 5-4 מתייחסים להגבלות החלות על תשלום בשקים.
חובת כתיבת שם המקבל על השיק - סעיף 4 (א'-ד') קובע את התנאים שבהם חל איסור לקבל תשלום באמצעות שק (עסקה, שכר עבודה, הלוואה, תרומה ו/או מתנה), אם שם מקבל התשלום אינו כתוב על השיק, כנפרע או כנסב.
• על עוסק במסגרת עיסוקו - חל איסור על מתן או קבלת כל שק שאינו נושא את שם המקבל.
• על אדם שאינו עוסק - חל איסור על קבלת שק שאינו נושא את שם המקבל, בסכום העולה על 5,000 שקלים; איסור על מתן שק ללא שם (בכל סכום) לעוסק; ואיסור על מתן תשלום סכום העולה על 5,000 שקלים, בשק ללא שם לאדם אחר שאינו עוסק.
הסבת שק - סעיף 4 (ה') קובע כי חל איסור על הסבת שק או על קבלת שק מוסב, שאין עליו שם ומספר תעודת זהות של המסב.
הגבלת הבנקים על שימוש בשק לא תקין - סעיף 5 קובע כי על הבנקים חל איסור לפדות שק שהופרו לגביו אחת או יותר מההגבלות הבאות:
• שם הנפרע אינו נקוב בשק.
• שק מוסב בסכום העולה על 10,000 שקלים, שבו לא נקובים שמות המסב והנסב ומס' ת.ז של המסב, או כאשר מדובר בשק שהוסב יותר מפעם אחת.
בנוסף להגבלות החלות על השימוש במזומן ובשקים, כולל החוק גם סעיף על עסקאות מקרקעין: כל מי שרוכש זכויות במקרקעין יהיה מעתה חייב לצרף להצהרתו לחוק מיסוי מקרקעין, כדי לקבל אישור להעברת הנכס על שמו, גם דיווח על למקורות המימון שלו
חובת הצהרה על אמצעי תשלום בעסקאות מקרקעין
בנוסף להגבלות החלות על השימוש במזומן ובשקים, כולל החוק גם סעיף משמעותי הנוגע לעסקאות מקרקעין. סעיף 30 לחוק קובע כי כל מי שרוכש זכויות במקרקעין, יהיה מעתה חייב לצרף להצהרתו (הצהרה שיש להגיש לפי סעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין, כדי לקבל אישור להעברת הנכס על שמו) גם דיווח מגובה באסמכתאות באשר למקורות המימון שלו. סעיף 30 (ג') קובע כי אם הרוכש הצהיר שפרטי המימון אינם ידועים לו (למשל: במקרים שבהם הרוכש אינו יודע בעת מתן ההצהרה אם ישלם באמצעות הון עצמי או משכנתה), תחול עליו החובה לדווח למנהל על מקורות המימון תוך שישה חודשים מיום שקיבל את החזקה על הנכס.
הפרת אחד מסעיפי החוק מוגדרת כעבירה מנהלית שהעונש בגינה הוא, כאשר הקנס עבור אדם שאינו עוסק לא יעלה על 226,000 שקל
מהו העונש בגין עבירה על החוק?
הפרת אחד מסעיפי החוק מוגדרת כעבירה מנהלית שהעונש בגינה הוא עיצום כספי (קנס). יחד עם זאת, יש לשים לב לסעיף 19, שבו המחוקק שומר לעצמו את האפשרות להטיל על המפר אחריות פלילית, שהעונש בגינה הוא עד 3 שנות מאסר. זאת, בכפוף לכך שלאחר מתן הקנס התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
גובה הקנס
לפי סעיף 6 לחוק, גובה הקנס ייגזר מהסכום שהתקבל במזומן או בשק:
• אם התשלום או השק עד 25,000 שקלים - קנס בשיעור 15%.
• אם התשלום או השק מעל 25,000 שקלים ועד 50,000 שקלים - קנס בשיעור 20%.
• אם התשלום או השק מעל 50,000 שקלים - קנס בשיעור 30%.
סעיף 20 לחוק מגביל את גובה הקנס עבור אדם שאינו עוסק וקובע כי גובה הקנס לא יעלה על 226,000 שקלים.
גובה הקנס על עבירה שנייה - סעיף 10 קובע כי במקרה שנעברה עבירה חוזרת, בטווח שנתיים מיום העבירה הראשונה, יינתן קנס כפול.
אם המנהל החליט שלא לבטל את הקנס, על המפר לשלם את הקנס תוך 30 ימים מיום קבלת התשובה. אם המפר לא הגיש את טענותיו במועד, תיחשב מסירת ההודעה כדרישת תשלום
זכות טיעון וערעור
סעיף 7 קובע כי בכל מקרה שבו המנהל החליט להטיל קנס, עליו לשלוח על כך הודעה בכתב למפר, הכוללת את פירוט המעשה שמהווה הפרת חוק, את סכום הקנס ואת מועד התשלום. בנוסף, יש לציין את זכות המפר לטעון את טענותיו בנושא ואת סמכות המנהל להטיל קנס כפול במקרה הפרה חוזרת. מקבל ההודעה (המפר) רשאי להגיב בכתב על הטענות תוך 45 ימים מקבלת ההודעה. המנהל רשאי להאריך את התקופה ל-45 ימים נוספים. לאחר קבלת כתב הטענות, יבחן המנהל את הדברים וישלח בכתב את תשובתו למפר. אם המנהל החליט שלא לבטל את הקנס, על המפר לשלם את הקנס תוך 30 ימים מיום קבלת התשובה. אם המפר לא הגיש את טענותיו במועד, תיחשב מסירת ההודעה כדרישת תשלום.
פרסום מפרי החוק - סעיף 18 קובע כי אם המנהל החליט להטיל קנס על המפר, עליו לפרסם זאת באתר האינטרנט של רשות המיסים. המטרה היא למנוע שחיתות מצד המנהלים ולהבטיח שקיפות בנוגע להפעלת שיקול הדעת.
הגשת ערעור - לאחר קבלת ההחלטה הסופית של המנהל, רשאי המפר להגיש ערעור לבית משפט השלום, בתוך 30 יום מקבלת ההחלטה. סעיף 17 (ב') מדגיש כי עצם הגשת הערעור אינה דוחה את מועד התשלום שנקבע.
החוק עלול להשפיע באופן שלילי על ביצוע עסקאות בשוק החופשי ולגרום לתופעות משנה בלתי רצויות, כגון: דרישת ערבויות גבוהות כנגד מנגנוני תשלום שאינם מזומן
החזרת קנס ששולם
לפי סעיף 17 (ג') וסעיף 19 (ג') אם ביהמ"ש קיבל את הערעור או אם הוחלט להגיש כתב אישום פלילי נגד המפר, לאחר שכבר שילם את הקנס, יוחזר לו הסכום ששילם בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, מיום התשלום ועד ליום החזרתו.
לסיכום: אין ספק כי מטרת החוק לצמצום השימוש במזומן היא מטרה חיובית וכי מיגור ההון השחור ייטיב עם כלל האזרחים. עם זאת, החוק עלול להשפיע באופן שלילי על ביצוע עסקאות בשוק החופשי ולגרום לתופעות משנה בלתי רצויות (כגון: דרישת ערבויות גבוהות כנגד מנגנוני תשלום שאינם מזומן).
* עו"ד ניר יוסף כליף הוא בעל משרד העוסק במתן ייצוג משפטי לעסקים, נדל"ן ומשפחה, בעל ניסיון של 6 שנים, מלווה אנשים פרטיים וגופים עסקיים, בייצוג בתיקים סבוכים ובניהול מו"מ. עבר השתלמויות רבות בתחום המסחרי ובדיני מקרקעין ודיני משפחה.
** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי.
