פנסיה חובה
האם במסגרת פנסיה חובה עובד יכול לבחור בקופת פנסיה כללית ללא כיסוי אובדן כושר עבודה ומוות. העובד אינו מעוניין לחתום על הצהרת בריאות ומעוניין רק בחיסכון פנסיוני ללא כיסוי ביטוחי המעסיק טוען כי קופת פנסיה ללא כיסוי ביטוחי אינה עונה על דרישת החוק לגבי פנסיה חובה ולכן לא ניתן לבחור קופת פנסיה כזו. קופות הפנסיה עם כיסוי ביטוחי דורשות חתימה על הצהרת בריאות שהעובד לא מוכן לחתום עליה. לפי הבנתי העובד הוא זה שבוחר את הקופה. מה הפיתרון למצב כזה תודה על תשובתכם
שלום צו ההרחבה נוקט בלשון 'פנסיה מקיפה.. מבוטח". הינו חסכון לקצבה בקופ"ג לקצבה הכולל גם כיסוים ביטוחים לנכות ולפטירה ח"ו. המעסיק מצדו צודק. הצו הינו דבר חקיקה 'קוגנטי', כמשמעות המנוח בדיני הבטחון הסוציאלי. היינו, זכות שהמשפט אינו מכיר ביכולת וויתור של עובד ביחס לה. יתר על כן, ככלל המשפט רואה בוויתור על זכות קוגנטית - כלא תקף מעיקרו. מחייב גם את העובד וגם את המעסיק, ולעובד לא קיימת הזכות כאן לוותר על כיסויים ביטוחים אשר יכול ויחשפו את המעסיק בעתיד לטענות מצידו של העובד במקרה של ארוע נכות או של שאירי העובד במקרה של פטירה ח"ו, על אי קיום הוראות הצו. סעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל), התשס"ה-2005, קובע זכות לעובד לבחור בכל עת כל קופת גמל המיועדת למטרת קופת הגמל שנקבעה על פי דין או הסכם. הואיל וכאמור מטרת הקופה שנקבעה במקרה 'בדין' כלשון הסעיף (היינו, צו ההרחבה), הינה לפנסה מקיפה, הרי שלעובד לא קיימת הזכות כלל לשנות את מטרת הקופה לגופו של ענין מכיוון שמתואר כאן המניע לסירובו של העובד הינו הצהרת הבריאות ולא ברור מאיזה טעם, האם מטעם רצון העובד לשמור על חסיון רפואי מפני המעסיק (שיש לכך פתרון- בכך שמסמך זה ישמר בחסיון בין העובד לבין בעל הרשיון שיפעל לצירופו לקופה) או מפני כך שהוא חושש שהצהרת הבריאות תביא להטלת הגבלות חיתומיות, שגם אז - ממילא העובד יוכל להנות מכיסוי ביטוחי בגין אירועים אחרים של קשורים למצב הרפואי הקיים . כמו כן, יתכן ובקרנות פנסיה, במקרים מסוימים - כלל לא עורכים חיתום רפואי (כאשר מדובר ב'ברירת מחדל')- מומלץ להתיעץ עם משווק פנסיוני במקרה זה בכל מקרה מומלץ שלא לוותר כאן על קיום הוראות הצו כלשונו
,רב תודות על תשובתך. ברשותך שאלה נוספת. החוק קובע כי כל עובד שאין לו הסדר פנסיוני זכאי להיות מבוטח. העובד בעל הסדר אחר שבמסגרתו הוא אכן מבוטח באובן כושר ומוות. כמו כן החוק נוקט במילה זכאי (ולא חייב). מכך מבין העובד כי רק מי שלא מבוטח חייב לבחור בפנסיה מקיפה ומי שאכן מבוטח יכול לבחור רק בחיסכון פנסיוני. האם ניתן לפרש את החוק בצורה כזו? כמו כן החוק קובע כי במידה והעובר לא מודיע למעסיק על בחירתו לגבי קרן פנסיה , המעסיק יפתח לעובד קרן פנסיה מקיפה. אבל בקרנות הפנסיה מבקשים הצהרת בריאות כלומר איך המעסיק יפתח קרן פנסיה אם העובד אינו חותם על ההצהרה? האם תוכל להרחיב על קרנות הפנסיה שלא עורכים חיתום רפואי ומה זה ברירת מחדל ההקשר הזה. איפה אפשר למצוא קרן פנסיה כזה ובאלו מקרים ניתן לעשות זאת. מדובר במעסיק עם עובדים בודדים. כלומר המעסיק אינו בעל פטור חיתום. תודה על תשטבתך
צו ההרחבה פוטר חובת ביטוח פנסיוני בהתאם לקבוע בהוראותיו רק לגבי המקרים המנוים בסעיף 4 ('הסדר מיטיב'). את החובה לביטוח על פי הצו יש לבחון בהתאם להסדר הקיים לעובד (המקרים מפורטים בסעיף 4 הנ"ל), והצו במפורש קובע כי הסדר לפנסיה יסוד אינו מספיק ויש להפריד בנושף גם לכיסויים ביטוחים. ולכן לא נראה נכןו לפרש על פי פרשנות העובד כנ"ל בשאלתך. לגבי 'ברירת המחדל'- מדובר על פרטיקה שהתפתחה בקרב קרנות הפנסיה ובעלי הרשיון הפנסיוני לנוכח הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה, הקובע בסעיף 13 חובת עריכת ייעוץ פנסיוני ללקוח המבקש להצטרף למוצר פנסיוני. כאשר בהתאם לסעיף 20(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, קימת אפשרות לקביעת 'ברירת מחדל' בהסכם שחל על המעסיק והעובד. חוזר גופים מוסדיים 2008-9-18 קובע הבהרה בקשר לשתי הוראות חוק אלה וקובע לכאורה פטור מחובת יעוץ פניסוני במקרה של הצטרפות על בסיס 'ברירת מחדל' הנעשית על ידי המעסיק מול הגוף המוסדי או בהצטרפות ישירה של עובד כשהגוף המוסדי הינו פסיבי. לגבי ההחרבה המבוקשת ביחס לקרנות הפנסיה והצהרות הבריאות - מוצע להתייעץ ישירות מול קרנות הפנסיה או מול סכנות ביטוח / בעל רשיון משווק פנסיוני
שאלות נפוצות:
תומר סיון
