אי קיום הסכם בעניין מעבר דירה

היי דגנית, ֿאם ישנו הסכם אשר שניכם עשיתם וחתמתם עליו מרצון - חזקה כי זהו היה רצונכם ויש להתחקות אחר רצון זה. היה ראוי כי עניין זה יקבל ביטוי בהסכם ואולם לא עשיתם כן אבל זהו לא מצב נורא. ביהמ״ש לרוב אינו מגביל את חופש התנועה של מי מהצדדים, משמע ביהמ״ש לא נוטה לאשר תנייה בה נאסר על מי מהצדדים להתרחק לדוגמא מעבר לגוש דן. במדינת ישראל ישנם חוקי יסוד, וביניהם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. חירותו של אדם באה לידי ביטוי בחופש התנועה שלו ולא ניתן למנוע זאת ממנו. לעניינינו, יש כאן הסכם ובו רשום התחייבות הבעל בכל נושא הסדרי הראייה. אני מאמין כי מספר שנים שניכם פועלים עפ״י ההסדר וזה דבר שהילדה הורגלה לכך. טובת הילדה כי שגרת חייה לא תיפגע בשל מעבר האב. האב, הוא זה אשר בחר לעבור לגור בצפון, עליו לפתור את העניין ועדיין לקיים את הסדרי הראייה. פתרון בו הילדה לא תלך למסגרת החינוכית קרי בי״ס ביום שישי - לא מתקבל על הדעת!!! הדבר לא מתיישב עם טובתה. יהיה הכי נכון כי תנסו להגיע להבנות ביניכם ולפתור את הבעיה מחוץ לכותלי ביהמ״ש ואולם, יש הסכם והוא חייב לעמוד בהסכם כל עוד את לא מוכנה לשנותו... שיהיה בהצלחה.