מימון בחירות מקומיות

המגבלות העיקריות על גיוס תרומות למועמד בבחירות מוכתבות על ידי חוק המפלגות, התשנ"ב-1992, המפרט גם מגבלות ודרישות לגבי בחירות מקדמיות. גם המונח "מועמד" נגזר מאותו דין - כאשר המדובר במועמד לאחד מתוך רשימה ארוכה מאוד של תפקידים, כולל גם ראש ראשות מקומית. בענייננו אין המדובר במפלגה ואין המדובר בבחירות מוקדמות - שאותן ניתן לקיים רק בתוך מפלגה - אשר על כן צריך היה לחול הכלל הדמוקרטי לפיו במשטר חופשי כל מה שאיננו אסור - מותר הוא. מקרה זה יוצא מן הכלל. מגבלות נוספות מוטלות בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993, שהגדרותיו הגורפות יוצרות מצב לפיו גם מועמד בודד ועצמאי עלול ליפול לגדר ההגדרה "רשימה", אשר על כן יחולו עליו מגבלות, כפי שהן מוטלות בפועל על ידי האגף לבחירות במשרד מבקר המדינה - שהוא המפקח על כל מערכות הבחירות בישראל. מבקר המדינה מחיל על מועמד בבחירות לרשויות המקומיות את הוראות סעיף 24 לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992, ואת הוראות חוק מימון הבחירות הנ"ל, ולפיהן: המועמד יידרש, רטרואקטיבית, להראות כי ניהל את חשבונותיו בצורה מסודרת ובאמצעות חשבון בנק נפרד, כי קיבל תרומות אלה רק מתושב ישראל, יחיד, בגיר, שאינו פסול דין, ולא יותר מ-5,000 ש"ח מבית אב (ולמרות שבחוק כבר נאמר 10,000 ש"ח). אפילו אם אין המדובר במפלגה, ואפילו אם אין המדובר בבחירות מקדמיות בתוך מפלגה ואפילו אם אין המדובר "ברשימה" אלא סתם באדם יחיד - עדיין המנגנון כאמור ידרוש לאחר מעשה עמידה בכל הדרישות הנ"ל. מבחינת הזמן הרטרואקטיבי - לשון הדין באשר למי שהחוקים הנ"ל חלים עליו מדברת על רטרואקטיביות בלתי מוגבלת. למרות זאת מנגנון מבקר המדינה, בדרך כלל, איננו מחיל הוראות אלה רטרואקטיבית אלא החל מלאחר תום הבחירות הקודמות - אך כאמור, מחיל אותן על כל מועמד גם אם הוא יחיד.