קנס על מגורי קבע של בת משפחה במבנה המוגדר כצימרים במשק חקלאי

בבעלותה של אמא שלי משק חקלאי בהחכרה לטווח ארוך מהמנהל (רשום ע"ש הורי, אבי נפטר לפני כשבע שנים) ובתוכו קיימים צימרים שהיא כבר שנים לא מפעילה (זהו, הזדקנה כבר ולא בנויה לזה...). אני אם חד הורית, עובדת במשה מלאה ומתפרנסת בשכר שלא יכול להכיל גם שכ"ד וגם הוצאות מחייה של משפחה במציאות של היום, ולכן אמי אפשרה לי להתגורר עם ילדי בצימרים שבמשק בשש השנים האחרונות (לא הבית האידיאלי למשפחה אבל מסתדרים עם מה שיש). כמובן שבמגורים ליד אמי היה גם השיקול של עזרת אמי בטיפול בילדי, לאור העובדה שאני חייבת לעבוד במשרה מלאה ואבי ילדי לא מקיים הסדרי ראייה עמם ולא עוזר כלל בגידולם (עוד צרה מרשימת הצרות שלי, אבל לא קשורה לכאן) כיום מתבצע מהלך של לגליזציה של כל המשקים במושב שלנו (כמובן שיש עוד הרבה נושאים עקומים והזויים בדרישות המנהל בתהליך זה, אבל קצרה היריעה מלהכילם, ולא זה המקום לפרטם), כחלק מהתהליך העו"ד המייעץ לבעלי המשקים אמר לאמא שלי שכחלק מהתהליך צפוי להגיע למשק בקרוב פקח של המנהל ולבדוק את כל המבנים בנחלה כולל כניסה לתוך מבנים, וכאשר יבחין הפקח שהמבנה המוגדר כצימרים, בו אני וילדי מתגוררים, משמש למגורים, יטיל מנהל מקרקעי ישראל על אמא שלי קנס של עשרות אלפי שקלים, סכום שאף אחד מאיתנו לא חלם שיהיה לו, ולכן הודיעה לי אמי בלב כבד מאד שעלי להתפנות מהצימרים עם ילדי, ע"מ שלא תקנס בסכומים שידרדרו גם אותה לחרפת רעב. לצערי המציאות בארץ לא נהיית קלה יותר, נהפוכו, ומשנה לשנה הסיכוי שאוכל לשכור בית מתרחק ממני יותר ויותר. המושג להתפרנס בכבוד גם הוא משנה לשנה מתרחק ממני, כאשר הדגש הוא על המילה כבוד שהחיבור למילה פרנסה מתרחק ממנה... שאלתי היא, האם אין איזה שהיא נקודת אור בחוקים הדרקוניים של מנהל מקרקעי ישראל המאפשר לאם להלין את בתה וילדיה במבנים ששימשו בעבר כצימרים וכיום יעמדו ריקים כי אין מי שיפעיל אותם כצימרים? ואם החוקים עיוורים ויבשים כמו אלה שכתבו אותם, האם יש אפשרות לדרוש להקטין קנסות מפלצתיים וסחטניים שכאלה לסכומים שאנשים שמרווחים פחות מ-10,000 ש"ח בחודש יוכלו גם לשלם עליהם בלי להביא אותם לחרפת רעב? או במילים אחרות, סכומים ריאליים לא רק לעשירון העליון? התחושה היא מאד קשה, זה הבית שלי, הבית שבו גדלתי מאז שאני זוכרת את עצמי, אני כבר בת 45 ועוד מעט אמצא את עצמי ברחוב, עייפה ומותשת מניסיונות ההישרדות במדינה הזו, אתבונן בביתי שעומד ריק (במדינה שאין בה בעיית דיור בכלל...) ואיאלץ לישון עם ילדי הבוגרים כבר, באוהל או משהו בסגנון כזה כי זה או שכ"ד או שאר הוצאות המחייה, רק כי מנהל מקרקעי ישראל עומד לסחוט סכומי עתק מאמי הפושעת" שנתנה לי ולילדי קורת גג הגונה ואנושית. ממש מרגישה שהמנהל סוחט כספים סתם כי הוא יכול להתעשר על חשבון מי שאין לו כסף וקולו לא יכול להשמע