שכירת דירה בקיבוץ ללא חוזה ושינוי בתנאים

איילת שלום, סעיף 3 לחוק השכירות והשאילה תשל"א-1971 קובע כי "פרטים של חוזה שכירות שלא נקבעו בהסכם בין הצדדים יהיו לפי הנוהג שהצדדים להסכם ראו אותו כמקובל עליהם בעסקאות קודמות שביניהם, ובאין נוהג כזה — לפי הנוהג שצדדים סבירים רואים אותו כחל בעסקאות מאותו סוג". לכן, תשובה לשאלתך בדבר תנאי השכירות תלויה בשאלת הנוהג ביניכם לבין הקיבוץ, ובאין נוהג, בשאלת סבירות התנאים. עוד יש לציין כי סעיף 2(ג) לחוק קובע כי הורואות החוק "יחולו כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון ובאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם בין הצדדים". בעניין זה יצוין כי סעיף 13(ב) לחוק קובע כי אם "לא הוסכם על שיעור דמי שכירות או על דרך קביעתם, ישולמו דמי שכירות שהיו ראויים להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה". לפיכך, ניתן לטעון כי באין הסכם בין הצדדים, בכתב, בעל פה או במשתמע, בדבר האפשרות של הקיבוץ להעלות את דמי השכירות (והדבר לא נהוג בין הצדדים), אזי הקיבוץ אינו רשאי לעשות כן. הדבר כמובן תלוי בנסיבות העניין.