אי מתן החלטה
שלום רב לאחרונה פניתי לועדת ערעורים , בנוגע לאי מתן החלטה בבקשה שהוגשה לקצין התגמולים לפני כ-10 חודשים . ועדת הערעורים דחתה את בקשתי מכיוון שאין בסמכותה לדון בהחלטות ע"פ חוק במקרים שאין בהם החלטה , עוד הוסיפה הועדה שאין בסמכותה להורות לקצין התגמולים להומיא החלטה. בעבר בפורום זה נתקלתי בשאלה מסוג זה בעניין של נכה שנתקל בסיפור כזה . ואז הוא הגיש בג"ץ להלן : בגץ 7698-12 ברוך צברי ושם נאמר בהחלטה " שאי מתן החלטה כמוהה כהחלטה " . טענתי את הטענה הזו בפני הועדה . ובהחלטתם הם לא התייחסו לכך אלא הפנו לרע"א 8823-10 פלוני נגד קת"ג ו- רע"א 2480-06 המאשר את קביעתם . למרות שלהבנתי ואינני משפטן בג"ץ צברי יותר מאוחר לפסיקה שצוטטה. עוד נאמר שאים כוונת המבקש להורות לקת"ג או להיזדרז במתן החלטה הם אינם הכתובת , ולצורך זה קיימים דרכים נוספות. ואני שואל ( ואני בטוח שהרבה נכים נתקלים בהתנהלות מעין זו ) .למי לפנות ומה לעשות ( למבקר המדינה , ליועץ המשפטי לממשלה , לבית משפט מינהלי , לחזור לבג"ץ ). אודה לבחינת הדברים והתייחסותך. בתודה מראש , ושנה טובה
ירון שלום לדעתי הצדק איתך מבחינה משפטית. לא רק שפס"ד צברי מאוחר לפסה"ד האחרים אלא שהוא עוסק בדיוק בשאלה שאתה מעלה, בעוד שפסה"ד האחרים עוסקים בסוגיות מעט שונות, ויש לפרש את מה שנפסק בהם לאור השאלות שהיו במחלוקת שם. אתה יכול לערער על פסה"ד של הועדה לביהמ"ש המחוזי. עם זאת, מבחינה ענינית, אני סבורה שאין זה המסלול היעיל והנכון. 10 חודשים אינם פרק זמן ארוך או יוצא דופן לברור תביעה במשהב"ט, וזאת לאור העומס והיקף הבדיקות הנדרש. יש תיקים מורכבים שמשך הזמן בטיפול בהם כפול ויותר. כאשר אתה מגיש ערעור, התיק בעצם יוצא מאגף השיקום לפרקליטות וכך הטיפול בו מתעכב עוד יותר. הדרך המעשית, לדעתי, להביא לזרוז הטיפול, היא לעמוד בקשר עם המוקד, ואף להפגש אישית עם מי שמטפל בתיק, בימי קבלת קהל. נסה לברר ענינית איזה תעוד או פרטים חסרים, ומה מעכב את הטיפול, ופעל כדי להשלים את החסר ובכך לקדם את הטיפול. מנסיוני, זו הדרך היעילה ביותר. בהצלחה.
תודה על התייחסותך המפורטת והכוונתך בעניין . שנה טובה ומבורכת , ופוריה בתחום עיסוקך למען ציבור הנכים
ערב טוב! האם יש תשובה לשאלתי. תודה רבה ושנה טובה
שאלות נפוצות:
אלי כהן