הכרה כניצול שואה תביעה לפיצויים
שלום רב, אבי יליד 1936 ברלין גרמניה,בגיל שנתיים סבתי (אימו) שמה אותו ואת אחיו בבית יתומים אשר שלח את הילדים לשוודיה , בשנת 1939 הגיע אבי לשוודיה עם דרכון פליט ושהה שם 7 שנים, ב-1946 עלו אבי ואחיו לארץ, אבי מעולם לא תבע פיצויים מגרמניה וקיבל סכום מסויים על אי יכולת ללמוד. לפני מספר חודשים הגשתי תביעה לתגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים אשר נדחתה לפי סעיף 4 לחוק הפיצויים הפדראלי, שאלתי הינה כזו, מאחר ואבי מעולם לא תבע,מדוע אינו יכול לתבוע? שהרי את כספי הפיצויים המדינה קיבלה מגרמניה. כמו כן מאחר ואבי עונה על כל הקריטריונים וחווה את השואה על בשרו מדוע לא ניתן לקבל אותו (ואת אחיו) כניצול שואה,האם אינו זכאי לזכויות ניצולי שואה? אשמח לתשובה מהירה מיקי
מיקי שלום, מהנתונים שפירטת אני מסיק כי החוק הגרמני,הסכם השילומים והפסיקה בתחום, מחריגים את אביך מהגרדת חוק נכי רדיפות הנאצים התשי"ז-1957. ניצולי שואה אשר יש להם נתינות גרמנית היו זכאים לקבל פיצויים מכוח ס' 4 לחוק הפיצויים הגרמני, כל מי שהייתה לו נתינות גרמנית לרבות העיר דנציג היה זכאי להגיש תביעתו לגרמניה עד שנת 1970. מרגע ש"ויתר" על זכותו לעשות כן, למעשה נסגרה בפניו הדלת לקבל פיצוי. החוק הישראלי מופנה אך ורק לאנשים שהחוק הגרמני אינו חל עליהם. לצערי המקרה של אביך לא עומד בהגדרתו של החוק הישראלי וזו הסיבה שהוא נדחה על ידי הרשות לזכויות ניצולי השואה. כולי תקוה שהפסיקה בעתיד תשנה מצב זה, ותוכל לסייע לאביך ולאנשים נוספים הנמצאים במצב דומה לשלו.
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?
