אפליית ניצולים על רקע שנת עליה
אמי ילידת רומניה 1928.ניצולת שואה(מלחמה עונש 1). שהתה תחת עוצר(עונש 2) ואף "עבדה" שלא מרצונה(עונש 3). המשטר הכריח אותה לעבוד, למרות היותה נערה צעירה בזמן המלחמה. עם הכיבוש הסובייטי, לאחר המלחמה, אימי לא הורשתה לעזוב את גבולות רומניה, ונאלצה להשאר (עם אחותה)למרות שהוריה, עלו לארץ כבר ב-48'(עונש 4). רק בשנת 1958 אמי קיבלה היתר לעלות לארץ. האם עליה "להענש"(עונש נוסף???) בגין שנת עלייתה לארץ, ולא להיות מתוגמלת על תקופת הסבל, איבוד הנעורים ואיבוד השכלה עקב המלחמה? מקוה לקבל תשובה מהירה, מכל גורם מוסמך שהוא, כי הזמן קצר!!! בתודה, חנה
חנה שלום, אכן, זהו המצב המשפטי. לשנת העלייה ישנה משמעות מבחינת זכויות הניצול והגופים מהן הוא יכול לקבל הכרה ותגמולים. אציין כי מדינת ישראל עשתה כברת דרך רבה למען ניצולי השואה שעלו לאחר 1953, וזאת באמצעות חוק ההטבות אשר הוסיף למעגל הזכאים לתגמול גם את ניצולי השואה שעלו לאחר המועד הקובע ושהו בגטו, מחנה ריכוז או מחנה עבודות פרך. קיימת הצעת חוק של ח"כ ביילסקי לשינוי מסויים במועד וכולי תקווה כי היא תתקבל. אציין כי לאמך אפשרות לפנות גם אל קרן סעיף 2 של ועידת התביעות וייתכן שאף היא זכאית לקבלת תגמול מאת הביטוח הלאומי (סוציאלי) של ממשלת גרמניה. מצורף חומר בנושא מאתר האינטרנט של משרדי: http://yadidlaw.com/home/index.php/article_3/ בברכה, עו"ד ידיד
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?
