חיים משותפים- עובדת זרה
בהמשך לשאלותי מה- 3-.12.12. קיצור של המקרה: אבא שלי חי עם פיליפינית מזה 9 חודשים חיים משותפים. הם הגישו בקשה לועדה לשכתית במשרד הפנים, אך הועדה לא אישרה כיוון שלא מאמינים בכנות הקשר. הטענה שלהם היא שיש ביניהם 30 שנה הפרש בגיל, והם מאמינים שלפיליפינית יש מטרה אחת והיא להישאר בארץ בכל מחיר. בנוסף - הפיליפינית שנמצאת בארץ 14 שנים - מתוכם 7 שנים היתה ללא אשרה. ולפני שנה וחצי חייתה עם שותף ישראלי אך נפרדה ממנו כיוון שהם לא הסתדרו. כרגע במשרד הפנים אמרו שנערער ונגיש את העירעור לאותה פקידה שסירבה לנו עכשיו. אז מה ההיגיון, הרי אם כך אז ברור שהפקידה לא תשתכנע. פנינו לעו"ד שצריכה לבדוק את העיניין. מי קובע לאיזה ועדה צריכים להגיש את העירעור? האם במקרה הלא פשוט הזה יש טעם בעירעור? או שהמקרה נשמע אבוד? חשבנו לפנות אליך. הבעיה היא גאוגרפית. מודה מאוד
שלום רב, במשרד הפנים ישנו נוהל ערעורים וניתן לערער פעם אחת בלבד לדרגה אחת מעל למי שנתן את ההחלטה. לדוג׳ החלטת פקיד הערעור הוא למרכז אשרות, החלטה של מרכז אשרות הערכור למנהל הלשכה, החלטת מנהל הלשכה הערעור לראש הדסק וכו׳. לא ברור לי למה לדעתך המקרה ״אבוד״ אם מדובר בקשר אמיתי ויש הוכחות חיצוניות לקשר הזוגי ניתן להתנות את האשרה בהפקדת ערבות בנקאית או לתת אשרה ״מחוץ להליך״ אלו פתרונות יצירתיים שנעשו בעבר. השלב הבא בערעור הוא הגשת השגה לוועדת ההשגה לזרים בירושלים או תל אביב בהתאם למקום המגורים שלכם( זהו הליך חובה לפני פניה לבית המשפט) ואם גם וועדת ההשגה דוחה את ההשגה ניתן להגיש עתירה מנהלית. מבחינתנו בעיה גיאוגרפית אינה קיימת ואנו מייצגים מאילת בדרום ועד לצפת או עכו בצפון. בהצלחה
שאלות נפוצות:
מקס פרפורי
רוני איזנשטיין
פני ה הבר
אמיר נבו