א' ו-ד' חיים ביחד כבני זוג לכל דבר כבר 6 שנים. הם מנהלים משק בית משותף, מנהלים חשבון בנק אחד, מטפלים בכלב לברדור, נוסעים מפעם לפעם לחופשות בחו"ל, מחזיקים במשרות מכובדות, ומגדלים ביחד את בנו המאומץ של א'. יותר מהכל הם רוצים שהמדינה תכיר גם ב-ד' כאביו של הילד שהם מגדלים. האם ד' יוכל להירשם כאבי הילד? האם המדינה מערימה קשיים על זוגות חד-מיניים בעניין זה?
בשנים האחרונות, יותר יותר זוגות חד-מיניים "יוצאים מהארון", ומעוניינים לגדל ילדים בתא המשפחתי שהם יצרו, ולקבל הכרה מהמדינה. בהתאם לכך, נדרש ביהמ"ש העליון לשאלה, האם ע"פ חוק האימוץ (אשר מסדיר את הנושא של אימוץ ילדים) אדם יכול לאמץ את הילד הקטין של בן זוגו לחיים, כאשר הוא וההורה של הילד הם בני אותו מין.
ביהמ"ש קבע, כי ע"פ פרשנות של הוראות חוק האימוץ, אם מתקיימות נסיבות מיוחדות שהן לטובת הקטין, הדבר אפשרי. " טובת המאומץ אינה רק טובתו החומרית, אלא זוהי טובתו על כל היבטיה – החומריים, הרוחניים, החברתיים, האתיים והמוסריים. עניין לנו בטובת המאומץ במשפחה בה הוא יחיה ובחברה בה הוא יגדל", נכתב בפסק הדין. (ד"ר טל ירוס-חקק נ' היועץ המשפטי לממשלה).
ביהמ"ש: בן הזוג של האב ירשם כהורה
בהתאם לגישה זו, כמה שנים לאחר מכן, קבע ביהמ"ש לענייני משפחה בת"א, כי בן זוג של אב מאמץ ירשם גם הוא כאבי הילד. השופטת עליסה מילר דנה בבקשה לתת צו אימוץ לגבי קטין שאומץ בגאורגיה דרך עמותה בארץ ע"י בן זוגו של המבקש. השופטת בחנה את טובת הקטין בהתאם לתסקיר שנערך ע"י פקידת הסעד, וקבעה כי מהתסקיר עולה, שמדובר בילד מלא שמחת חיים, אהוב ומאושר שחי במסגרת משפחתית שעונה על צרכיו.
בנוסף נכתב בתסקיר, כי הילד רואה בשני הגברים דמויות הוריות. התסקיר המליץ על אימוץ הקטין ע"י המבקש, בן זוגו של האב המאמץ. בהתאם לכך, הורתה השופטת למשרד הפנים לרשום את המבקש כאביו המאמץ של הקטין.( גיורא שביט שדיב נ' היועץ המשפטי לממשלה).
אימוץ ילדו של בן הזוג השני בקרב זוגות חד-מיניים - עמדת הפסיקה
ע"פ הפסיקה, במקרים בהם יוכח כי האימוץ הוא למען טובת הילד, יתאפשר לבן/ בת הזוג החד מיניים לאמץ את ילדו/ילדיו של בן הזוג השני. עוד נפסק, כי העובדה שמדובר בבני זוג מאותו המין לא תשמש שיקול נגד האימוץ.
כל הליך אימוץ הוא הליך משפטי רציני מאוד, בעל משמעות ופנים רבים. בית המשפט יבחן את מכלול הנסיבות של המשפחה העומדת בפניו. כאמור, כאשר מדובר במשפחה חד-מינית, עצם העניין יהווה שיקול מבין מכלול השיקולים שילקחו בחשבון
הכרה בזכותם של זוגות חד-מיניים לאמץ
זכותם של בני-זוג חד מיניים לאימוץ ילד הוכרה בשנת 2008 ע"י היועץ המשפטי לממשלה. בהתאם להכרה זו, בני זוג חד-מיניים יכולים להגיש בקשה לאימוץ ילד זר, ועובדת היותם בני אותו מין לא תשמש שיקול נגד התרת האימוץ. עם זאת, חשוב לציין, כי העובדה שהילד אמור לגדול במשפחה חד-מינית תהווה שיקול מהשיקולים הנבחנים כחלק מטובת הילד במסגרת הליך אישור האימוץ.
האם הסיכוי לקבל צו אימוץ במשפחה חד מינית הוא גבוה?
כל הליך אימוץ הוא הליך משפטי רציני מאוד, בעל משמעות ופנים רבים. בית המשפט יבחן את מכלול הנסיבות של המשפחה העומדת בפניו. כאמור, כאשר מדובר במשפחה חד-מינית, עצם העניין יהווה שיקול מבין מכלול השיקולים שילקחו בחשבון. יש לדעת, כי עדיין מדובר בהליך יחסית חריג וחדש.
בית המשפט, נציגי משרד הרווחה ונציגי השירות למען הילד יבדקו את הדברים, וייתכן כי ההתייחסות תהיה חשדנית וקשה מהרגיל. המשפחה המועמדת לאימוץ תצטרך להתגבר על ההתנגדויות והמכשולים, אם יהיו כאלו, מצד הגורמים הבוחנים.
עם זאת, הסיכוי לקבלת צו אימוץ תלוי בסופו של דבר בשאלה האם האימוץ ישרת את טובת הילד.
עוד בנושא:
הסכם ממון לזוגות חד מיניים - מה חשיבותו?
חוק אימוץ ילדים התשמ"א 1981 - על החוק וההסדרים העיקריים בו
