בימים אלו, קיבל האוצר רגליים קרות, והוא עומד לבטל תיקון לתקנות ההיוון של חישוב גמלאות הביטוח הלאומי, תיקון שהאוצר עצמו חוקק לפני כחודשיים, ואשר היה אמור להתחיל לחול ב- 1.9.16 בעקבות המלצותיה של ועדת וינוגרד שהוא עצמו הקים.
האוצר - דאגה לציבור המבוטחים. האמנם?
הסיבה לביטול התיקון לטענת האוצר היא: "דאגה לציבור המבוטחים שפרמיות הביטוח שהם משלמים לא יגדלו". בפועל, ביטול החקיקה יגרום לציבור המבוטחים נזק גדול פי כמה יותר מאשר העלאת פרמיות ביטוח תיאורטיות נטענות. איום חברות הביטוח בהעלאת פרמיות נועד לשכנע את שר האוצר לבטל את החקיקה שתגרום לפגיעה בכיסן של חברות הביטוח על חשבון ציבור המבוטחים.
חישוב הפיצויים - היוון לפי 3%
במה דברים אמורים? עד היום חושבו כל פיצויי העתיד שמגיעים למבוטחי רכב או תאונות עבודה או רשלנות כללית או רפואית או בכלל תגמולי ביטוח, לפי ההנחה שפיצוי עבור הפסדים עתידיים (כמו הפסדי שכר חודשיים למשל), המשולם מראש, כסכום חד פעמי, מופחת מתוך ההנחה שניתן "להשקיע" את הסכום הכולל בהשקעה חסרת סיכון שנושאת ריבית מובטחת בשיעור 3%.
זו הסיבה שבמקום לבצע הכפלה ישירה של סכום ההפסד החודשי במספר החודשים והשנים שנותרו לאותו מבוטח לחיות, ולשלם לו את הסכום המתקבל מאותה מכפלה, כסכום חד פעמי מראש, בוצעה בעצם הכפלה במקדם היוון של 3%. שיטה זו מפחיתה באחוזים גדולים את התוצאה המתקבלת. לדוגמא: הפסד חודשי של 8000 ש"ח x 12חודשים x 20 שנים = 1,920,000 ש"ח (זו התוצאה המקבלת מהכפלה ישירה). לעמת הפסד חודשי של 8000 ש"ח לפי מקדם היוון של 3% בהכפלה ל 20 שנים = 1,442,487 ש"ח (זו התוצאה המתקבלת מהכפלה "היוונית" לפי 3%). מדובר כאמור בהפרש של 477,513 ש"ח במקרה זה.
ככל ששנות ההפסד העתידי רבות יותר, כך ההפרש בין שתי שיטות החישוב גדול יותר. ברור שמלוא ההפרש נחסך מחברות הביטוח, אשר נהנות משיטת ההיוון המפחיתה את תגמולי הביטוח שאותם הן צריכות לשלם למבוטחים עבור הפסדים עתידיים במסגרת מקרי הביטוח השונים.
שיטת ההיוון לפי 3% והפחתות הפיצויים לפי השיטה האמורה התבצעה ע"י המערכת המשפטית והביטוחית ב-40 השנים האחרונות, למעשה משנות השבעים.
שיטה זו היתה מבוססת כאמור על ההנחה שהמבוטח המקבל לרשותו סכום חד פעמי גדול מראש יוכל להפיק ממנו "פירות" בצורת ריבית מובטחת מינימאלית של 3%.
בשיטה דומה גם חושבו תגמולי הביטוח הלאומי, שברוב המקרים הופחתו מהפיצויים.
הנחה זו נגוזה מהעולם כבר מזה 5 שנים לפחות, וגם בעתיד הנראה לעין, לא נראה שניתן יהיה לקבל במערכת הפיננסית הבטוחה 3% ריבית. כיום ניתן בקושי לשמור על ערך הכסף, שכן הריבית במשק היא אפסית וגם המדדים הופכים שליליים.
מטרת הקמת ועדת וינוגרד - הקטנת מקדם ההיוון
על רקע פיננסי זה הוקמה ועדת וינוגרד כדי לקבוע אם יש מקום, כיום, להקטין את מקדם ההיוון של גמלאות הביטוח הלאומי ולהפחיתו מ 3% למקדם נמוך יותר, אם בכלל. לאחר דיונים ממושכים הגיעה הוועדה למסקנה, שאכן בסביבת הריבית של היום נכון להפחית את מקדם ההיוון מ 3% ל 2%.
הפחתת מקדם ההיוון ל- 2%
על רקע זה עדכן האוצר את תקנות הביטוח הלאומי - היוון, והפחית את ההיוון מ 3% ל 2%. דבר אחד לא נלקח ע"י האוצר בחשבון, והוא שבצד ההגדלה של חישוב שווי גמלאות הביטוח הלאומי תבוא גם הגדלה בפיצויי נזיקין ותגמולי ביטוח, דבר שיפגע גם בכיסן של חברות הביטוח.
נחזור לדוגמא המספרית שהובאה קודם: כאמור, הפסד חודשי של 8000 ש"ח למשך 20 שנה: לפי היוון של 3% = 1,442,487 ש"ח ואילו לפי היוון של 2% = 1,581,392 ש"ח. כלומר הפרש של 138,905 ש"ח . סכום "נוסף" ומוצדק זה שבו אמורים היו הפיצויים לגדול , אמור היה לצאת, כמובן, מכיסן של חברות הביטוח.
השוואת מקדם ההיוון של גמלאות הביטוח הלאומי
לאחר התיקון בתקנות והפחתת ההיוון מ- 3% ל 2% כאמור, הבין האוצר שלאור פסיקת בית המשפט העליון בנושא זה, יש להשוות בין מקדם ההיוון של גמלאות הביטוח הלאומי למקדם ההיוון לפיו משולמים פיצויי נזיקין וגמלאות הביטוח.
כחלון וכץ בטלו את התיקון
או אז נפל למר כחלון ולמר לחיים כץ האסימון, ומושפעים ומבוהלים מהלובי החזק של חברות הביטוח שהילכו אימים באיומי העלאות פרמיות הביטוח, החליטו לבטל את התיקון בתקנות שהם בעצמם אישרו בצדק לפני כחודשיים. הם אצו רצו לבטל את המלצות ועדת וינוגרד, והותירו בעינו את העיוות האדיר שבחישוב פיצויי נזיקין עתידיים ותגמולי ביטוח עתידיים, שאותם יש לשלם מראש, לפי ההנחה המעוותת שיש להשתמש בהיוון של 3%.
הביטול נועד להנציח את המצב המעוות הקיים ולהותיר אלפי נפגעי תאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנויות מכל מין וסוג עם אותה הפחתה לא מוסרית, לא מוצדקת ועצומה מהפיצויים, עקב ההנחה השגויה שניתן לקבל "תשואה" של 3% על הכסף כיום
התוצאה: הנצחת העיוות
התירוץ העיקרי שבו הם משתמשים להצדקת הביטול בדמות "הצלת הציבור מתשלום תוספת פרמיות ביטוח" הינו עיוות לשמו. הביטול נועד להנציח את המצב המעוות הקיים ולהותיר אלפי נפגעי תאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנויות מכל מין וסוג עם אותה הפחתה לא מוסרית, לא מוצדקת ועצומה מהפיצויים, עקב ההנחה השגויה שניתן לקבל "תשואה" של 3% על הכסף כיום. גם העלאה מסויימת בפרמיות הביטוח (הרחוקה בשעורה מזרח ממערב מאיומי חברות הביטוח) אינו מצדיק עוול כזה.
הריבית כיום בארץ ובעולם נעלמה וגם ריבית מופחתת של 2% הינה חלום רחוק שכנראה לא יתגשם משך שנים רבות. העדר כל ריבית על פקדונות משך יותר מ-5 שנים בעבר, וחוסר כל סיכוי לשמור על ערך הכסף בהשקעה נטולת סיכון בעתיד, היה מחייב לחשב פיצויי עתיד לפי 0% ריבית, כלומר: ללא היוון בכלל.
לא ייתכן שהאוצר שהנהיג אווירת 0% ריבית יאפשר לחברות הביטוח להמשיך ולהנות מההפחתה העצומה בפיצויים ובתגמולי הביטוח עקב שיטת היוון לא נכונה של 3% תוך ביטול התיקון המוצדק בתקנות שגם הוא יצא מתוך הנחה אופטימית ושגויה שניתן "להרוויח" 2% בהשקעה סולידית ובטוחה.
הנחת ייסוד בדיני הנזיקין היא שיש להשיב את המצב לקדמותו, וזכות יסוד של ניזוק היא להיפרע מהמזיק במלוא הנזק. ההפחתה ההיוונית הלא מוצקת כאמור פוגעת קשות בזכות יסוד זו, וזאת על חשבון ציבור המבוטחים הנפגעים בתאונות, ופועלת לטובת חברות הביטוח בלבד.
