החלום של כל לוחם בצה"ל על הטיול הגדול של אחרי צבא עלול להסתיים בצורה לא צפויה ואף מאיימת: חיילי צה"ל עלולים להיעצר במדינות זרות, בעקבות פעילות ארגונים פרו-פלסטיניים המקדמים הגשת כתבי אישום בגין פשעי מלחמה.
מומחים מזהירים כי העלאת תיעודים "מרשיעים" למדיה החברתית בזמן השירות הצבאי יכולה להוות ראיה פוטנציאלית עבור אותם ארגונים, המגייסים את מערכות המשפט הבינלאומיות לנקיטת צעדים נגד חיילים ומפקדים.
בדיון בכנסת שכינס שר החוץ גדעון סער בעקבות מילוט חייל צה"ל לאחרונה מברזיל, התברר כי מאז השבעה באוקטובר אירעו 12 מקרים של רדיפה משפטית של חיילי צה"ל ברחבי העולם. המדינות המסוכנות ביותר הן: אירלנד, ברזיל, ספרד, בלגיה ודרום אפריקה, כאשר הליכים נפתחו גם במרוקו, נורבגיה, קפריסין, סרי לנקה, הולנד, תאילנד, סרביה וצרפת.
קרן "הינד רג'אב", שהוקמה בבריסל, בלגיה, מובילה את המאבק המשפטי נגד חיילי צה"ל וטוענת שהעבירה לבית הדין בהאג פרטים על כאלף חיילים. בדיון הוחלט על הקמת "קו חם" לפניות חיילים, גיבוש נהלי עבודה למקרים דומים והנחיה לחיילים להימנע מפרסום תיעודים מבצעיים ברשתות החברתיות.
פרופ' איתמר מן, מומחה למשפט בינלאומי, אוניברסיטת חיפה. צילום: ברט הרטמן
האם מדובר במהלכים משפטיים בודדים, או שמא בתהליך גלובלי רחב שמציב את ישראל ואת לוחמיה תחת אור הזרקורים הביקורתי?
פרופ' איתמר מן, מומחה למשפט בינלאומי מאוניברסיטת חיפה, מנתח את הגורמים שהובילו להחמרת המצב: העלייה באנטישמיות, השפעת הקרנות הפרו-פלסטיניות והיעדר פעולה משמעותית מצד מערכת המשפט הישראלית – כל אלה מציירים מציאות מורכבת ומאיימת עבור חיילי צה"ל בזירה הבינלאומית.
מציאות זו, הוא מציין, מחייבת שינוי מהותי בגישת ההכשרה וההכוונה לחיילים, לצד פעילות משפטית אסטרטגית בתוך ישראל – צעד שעשוי להגן לא רק על חיילי צה"ל אלא גם על התדמית הישראלית בזירה העולמית.
פרופ' מן, באילו מדינות חיילי צה"ל עלולים להיחשף לסיכון למעצר?
"המדינות שבהן חיילי צה"ל נחשפים לסיכון למעצר, כפי שפורסם לאחרונה בישראל, כוללות את מרוקו, ברזיל, צרפת, בלגיה, תאילנד, נורבגיה, קפריסין, אירלנד, סרי לנקה, סרביה, הולנד ודרום אפריקה. עם זאת, חשוב להדגיש כי הנטייה הכללית של ישראלים להניח שמדינות שתומכות פוליטית בישראל הן בטוחות יותר, בעוד שמדינות המתנגדות למדיניות הישראלית הן מסוכנות יותר, היא לעתים קרובות פשטנית.
"יש לזכור כי במדינות עם מערכות משפט קונטיננטליות (שבהן המשפט מבוסס על עקרונות של המשפט האזרחי האירופאי) יש עצמאות רבה לתובעים. זאת, בניגוד למערכות משפט המבוססות על המשפט המקובל, בפרט ארה"ב, שבה התובעים נתונים להשפעות פוליטיות רבות יותר. דוגמה לכך היא איטליה, מדינה ידידותית לישראל במישור הפוליטי, אך יחד עם זאת יש בה עצמאות רבה לתובעים, שיכולה להוביל לפתיחה בהליכים משפטיים נגד חיילים ישראלים. מדובר בעצמאות שיכולה להתבטא גם כאשר הדרג הפוליטי מעדיף לא לפעול".
פרופ' מן מביא כדוגמה לכך את כתב האישום שהוגש נגד מתאו סלוויני, סגן ראש ממשלת איטליה, שלפי הנטען היה מעורב בעבירות פליליות כלפי מהגרים ופליטים שניסו להיכנס למדינה. "סלביני נמצא בסופו של דבר לא אשם, אך מדובר היה בהליך ארוך ומורכב שהשפיע באופן משמעותי על סלביני ומטבע הדברים יש להליך כזה גם עלויות. דוגמה כזו מלמדת כי במדינות מסוימות, גם כאשר יש תמיכה פוליטית במדינה כלפי ישראל, המערכת המשפטית יכולה לפעול באופן עצמאי לחלוטין ולהוביל להליכים משפטיים, כך שבטווח הקצר לא תמיד ניתן להסתמך על קריטריונים פוליטיים בלבד כדי להעריך את הסיכון המשפטי בחו"ל".
מה הם הגורמים שהובילו להחמרה בסיכון למעצר חיילי צה"ל בחו"ל?
"הגורמים שהובילו להחמרה בסיכון למעצר חיילי צה"ל בחו"ל הם ברורים. באופן אישי, הזהרתי והתרעתי כבר מהחודשים הראשונים למלחמה שמסתמן כי מדינת ישראל מבצעת פשעי מלחמה, ופשעי המלחמה הללו פורסמו ברשתות החברתיות.
"אמנם איני מכריע בשאלת האחריות האינדיבידואלית, אך יש ראיות לכאורה, זמינות לכל, שמצביעות על כיוונים בעייתיים בלשון המעטה. ככל שהזמן חלף, המגמה הזו לא נבלמה. יתרה מזאת, התביעה בישראל, לרבות התביעה הצבאית והפרקליטות, לא הגישה כתבי אישום בפרקי זמן סבירים.
"דוגמאות לכך ניתן לראות במקרים שבהם ניסו לקדם תהליכים משפטיים, כמו המקרה סביב שדה תימן. במקרים רבים אחרים נאמר לנו שיש בדיקות מקדמיות, אך אילו אינן מבשילות לכתבי אישום, ובאופן כללי ההליכים נמשכים זמן רב תוך גרירת רגליים ומבלי מחויבות אמיתית לעקרונות שעומדים מאחוריהם.
"העיכוב הזה יוצר רוח גבית לנסיונות להגיש תביעות פליליות נגד חיילי צה"ל בחו"ל, וזאת לאור עיקרון המשלימות. לפי עיקרון זה, ככל שמדינה נוקטת צעדים להעמיד לדין חשודים בפשעי מלחמה בתוך גבולותיה, כך נשללת סמכותן של מדינות אחרות להפעיל הליכים משפטיים נגד אותם חשודים. אולם, כאשר מדינה אינה פועלת, הסמכות הזו חוזרת למדינות אחרות. מצב זה תרם באופן משמעותי להחמרת התהליך ולהעלאת הסיכון למעצר חיילי צה"ל בחו"ל".
מהי השפעת ארגונים פרו-פלסטיניים, כמו קרן "הינד רג'אב" (שבראשה עומדים שני תומכי חמאס וחיזבאללה), על הסיכון למעצר חיילי צה"ל במדינות זרות?
"אני לא מכיר מקרוב את ארגון הינד רג'אב ואיני יודע להעריך את ההשפעה שלו ספציפית. אני יכול להגיד שיש ארגונים רבים עם נטיות פוליטיות מסוגים שונים, שפועלים על מנת להביא למעצר של חיילי צה״ל במדינות זרות. זה כאמור היה צפוי לחלוטין ואפשר היה להבין שזה יקרה כבר לפני חודשים רבים. וכן, יש לארגונים האלה השפעה ותמשיך להיות להם השפעה ככל שהמדיניות בעזה תמשיך להיות בעייתית, הן במישור של גרימת נזק אגבי מוגזם לחפים מפשע וגם במישור ההומניטרי של הרעבה של אוכלוסיה. כל הדברים האלה בהחלט ימשיכו לגרום להסתבכות משפטית".
אילו צעדים ננקטים על ידי מדינת ישראל במקרה של חייל צה"ל שמסתכן במעצר במדינה זרה?
"הרבה מהדברים נעשים מאחורי מסך ולא באופן גלוי לציבור. אני מניח שמדינת ישראל יוצרת קשר עם הרשויות הדיפלומטיות הרלוונטיות ומבקשת לעשות את הנדרש כדי להפסיק את ההליכים הללו ולאפשר לאנשים לעזוב את המדינה. אני לא חשוף לאינפורמציה מספקת כדי לדעת עד כמה זה יעיל או לא".
כיצד נראית הסכנה המשפטית לחיילי צה"ל שמחזיקים באזרחות כפולה?
"במדינות שבהן חיילי צה"ל מחזיקים באזרחות כפולה, כמו הולנד, צרפת או מדינות אירופאיות אחרות, הסיכון עבורם עולה משום שבמקרים כאלה אין צורך להפעיל את דוקטרינת הסמכות האוניברסלית, שהיא עיקרון המאפשר למדינה להעמיד לדין חשודים על פשעים חמורים, ללא קשר לאזרחותם. במקום זאת, ניתן להפעיל דוקטרינה מקובלת וזהירה יותר, המכונה 'האישיות המשפטית הפעילה' (Active Personality).
"על פי דוקטרינה זו, מדינה שבה לאדם יש אזרחות יכולה להעמידו לדין באופן פשוט יחסית ובמסגרת המקובל בהליכים הפליליים, גם אם העבירה בוצעה מחוץ לגבולות המדינה. לדוגמה, אם לחייל צה"ל יש אזרחות צרפתית, צרפת יכולה להגיש כתבי אישום נגדו על בסיס היותו אזרח צרפתי, וזאת בלי שיידרש מהלך חריג או יוצא דופן מבחינת הדין המקומי".
מה הם הצעדים שצה"ל יכול לנקוט כדי לצמצם את הסיכון שחייליו ייפגעו מבחינה משפטית במדינות זרות?
"הצעדים שצה"ל יכול לנקוט כדי לצמצם את הסיכון המשפטי לחייליו במדינות זרות כוללים בראש ובראשונה ייעוץ משפטי מוקפד לפני כל תקיפה. בנוסף, יש צורך בהערכה משפטית כללית יותר של כל המערכה, לרבות היבטים הקשורים להרעבת אוכלוסיה אזרחית ולסוגיות הומניטריות אחרות. נושאים אלה הפכו למרכזיים. למשל, בתביעה שהוגשה על ידי דרום אפריקה בפני בית הדין הבינלאומי לצדק.
"עם זאת, הנושא אינו נמצא רק בידיו של צה"ל. לדעתי, האחריות המרכזית נופלת על הדרג הפוליטי. כאשר שר האוצר של מדינת ישראל מתבטא בצורה קיצונית, קורא לרצח עם בפומבי, המדיניות המתבצעת בפועל, גם אם היא לעת עתה לא מממשת את כל הפרטים מרחיקי הלכת שהוא עצמו היה מעדיף, נתפסת בזירה הבינלאומית באור שלילי מאוד. לכן, לצד האחריות של צה"ל והייעוץ המשפטי שהוא מקבל, יש חשיבות עצומה להתנהלות הממשלה ולמישור הפוליטי.
"לצערי, המישור הפוליטי הוא שמסכן כיום את חיילי צה"ל יותר מכל. אם נבחן חיילים ששירתו ברצועת עזה אך לא תיעדו את עצמם מבצעים פשעי מלחמה או לא ביצעו מעשים חריגים במסגרת המלחמה, עדיין ייתכן שהם יהיו בסכנה. הסיבה לכך היא שהזרוע הפוליטית, כלומר הממשלה, חושפת אותם לסכנות משפטיות חמורות. התבטאויות חמורות מצד גורמים בממשלה, שמשדרות תמיכה בפגיעה בחפים מפשע, מפקירות את החיילים ומגבירות את הסיכון המשפטי שהם עלולים לעמוד בפניו בזירה הבינלאומית".
כיצד משפיע ניהול המדיה החברתית של חיילי צה"ל על הסיכון להיתקל בבעיות משפטיות במדינות עוינות לישראל?
"ניהול המדיה החברתית הפך לפקטור מכריע במערכה המשפטית נגד חיילי צה"ל. כמי שחשוף למדיה הזו מדי יום, אני רואה שחיילים ממשיכים במשך חודשים רבים להעלות סרטונים שיש בהם ראיות, חזקות או חלשות, לביצוע פשעי מלחמה נגד אזרחים שאינם מעורבים בלחימה. לעתים קרובות, הסרטונים הללו מלווים גם בדברי רהב וביטויי גאווה על הפגיעה באותם לא מעורבים.
"האנשים שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר הם אלה שהעלו לרשת סרטונים המתעדים מעשים מסוימים ולאחר מכן התייחסו אליהם בצורה שמייחסת את המעשים לעצמם. בהתבסס על מה שאני רואה מרחוק, אני סבור שהיה ראוי שצה"ל ישקיע מאמצים רבים יותר בחינוך לחיילים, יסביר להם מה נחשב לפשע מלחמה, יעמיד לדין מי שחשוד בעבירות ויעודד להימנע מהעלאת סרטונים מסוג זה לרשת. אני לא בטוח אם צה"ל כיום מספק הכשרה מספקת בתחום הזה.
"אני חייב לציין שאני חושב שיש חיילים רבים, וגם אנשים בדרג הפוליטי, שאשמים ככל הנראה בפשעי מלחמה בשלב הזה, אפילו פשעים חמורים ביותר, אבל אני בהחלט לא חושב שזה נוגע לכולם, ולצערי, גם מי שהיה בעזה וניסה לבצע את תפקידו כמיטב יכולתו במסגרת הגנתית רגילה, גם הוא יכול להיות חשוף היום לסיכונים.
"הייתי רוצה שייתנו לאנשים מספיק מידע בנושא הזה, מספיק הכשרה ושגם ייתנו לאנשים ייעוץ שיאפשר להם לא להיות חשופים לסיכונים כאלה. ליבי יוצא אל חיילים שניסו לעשות כמיטב יכולתם כדי להגן על המדינה ועכשיו עומדים בפני הדילמות הללו".
איך משפיעה העלייה בתקריות האנטישמיות על הסיכון לחיילי צה"ל במדינות כמו אירלנד ודרום אפריקה?
"אין ספק שישנה עלייה באנטישמיות ברחבי העולם. כיום אנו עדים גם לאנטישמיות המופנית כנגד יהודים באשר הם וגם לאנטי-ישראליות המכוונת נגד אזרחי ישראל היהודים. לתופעות אלו יש השפעה ברורה גם על ההיבט המשפטי. מצד אחד, במקומות מסוימים בעולם קיימת מודעות לכך שהאווירה נגד יהודים מחמירה, מה שמוביל לצורך להישמר. מצד שני, יכולה להתגבש תפיסה שלפיה דווקא אחריות משפטית היא הכרחית בשלב הזה, מתוך חשש שאם לא תהיה כזו, הדברים עלולים לצאת מכלל שליטה.
"בהקשר זה, עולה הצורך לארגן את הנושא במסגרת משפטית ברורה ומוסדרת, כזו שמאפשרת בחינה מדוקדקת של ראיות, הערכת מהימנותן ונקיטת צעדי ענישה משמעותיים נגד מי שאשמים בפשעי מלחמה חמורים. פעולה כזו יכולה להעניק מידה מסוימת של ביטחון לרוב האנשים שאינם אשמים בדברים כאלה ולתרום לשינוי בתפיסה הגורפת הקיימת לצערי כיום, לפיה ישראל וישראלים תמיד מנסים להתחמק מאימת הדין.
"לגבי ההמלצות לחיילי צה"ל, אני יכול להמליץ להם על דברים מסוימים, אך ראשית אני סבור שהפרקליטות הצבאית חייבת לפעול ביתר שאת כנגד חיילים ומפקדים שיש ראיות נגדם לביצוע פשעי מלחמה. במסגרת עיקרון המשלימות, פעולה כזו יכולה לבלום במידה מסוימת את הסחף בקהילות המשפטיות בחו"ל. ההעמדה לדין אינה יכולה להיות על מנת להגן על חיילי צה"ל. היא חייבת להיות מתוך תפיסה רחבה יותר שבאמצעותה נעשה צדק כלפי כל הנוגעים לדבר.
"יחד עם זאת, במצב כזה, יכולות להיות לה גם תוצאות חיוביות מבחינה הגנה על חיילים ויצירת ודאות משפטית עבורם. אם תיווצר תחושה שהפרקליטות בישראל פועלת ברצינות ובנחישות נגד מי שפגעו בכוונה באזרחים, הדבר עשוי לשפר את המצב.
"למרבה הצער, במציאות הנוכחית לא נראה לי סביר שזה יקרה. איני רואה את הפרקליטות נוקטת בצעדים משמעותיים בכיוון זה. גם הפרקליטות נמצאת תחת לחצים מצד הזרוע הפוליטית, אשר מלבה את המגמה לכיוון של פשעי מלחמה. כתוצאה מכך, האופטימיות שלי בנושא זה היא נמוכה, אך אני עדיין מאמין שזהו הכיוון שיכול לעזור ביותר בהתמודדות עם המצב".
מה הן ההמלצות לחיילי צה"ל לפני יציאתם לחו"ל כדי להימנע מהסתבכות משפטית?
"אני חושב שכדאי לחשוב לאן נוסעים, ואם רוצים לנסוע ליעדים מסוימים שעלולים להיות מסוכנים או בעייתיים מבחינה משפטית, צריך לשקול היטב ולברר מראש האם התבצעו הליכים נגד חיילים באותם היעדים ולהיערך לאפשרות שהם עלולים להיעצר בשדה תעופה ולהישאל שאלות מסוימות.
"עיכוב בשדה תעופה לצורך תשאול הוא לא דבר חריג באופן כללי, אפשר להתכונן אליו ולא כל פעם שמישהו מעוכב לתשאול, זה אומר שיגישו נגדו כתב אישום או שיבקשו לעצור אותו. אבל צריך לחשוב מה אומרים וצריך לחשוב כיצד מתייחסים גם לשאלות שיכולות להיות לגבי אנשים אחרים, כי החקירות האלו יכולות להמשיך, וכשאדם מעוכב ומתושאל, זה לא תמיד כחשוד אלא גם לפעמים כעד. צריך להתכונן גם לזה.
"בשורה התחתונה ובאופן כללי, יש כרגע בעולם מצב מעניין. המגמה הפוליטית במדינות רבות פונה ימינה וימינה חזק, וכשהיא פונה ימינה וימינה חזק במציאות הנוכחית, היא גם הופכת להיות יותר פרו -ישראלית ויותר אנטי -פלסטינית. במקביל. קהילות משפטיות, בכל המדינות, גם בהרבה מהמדינות שפונות ימינה חזק, נותרות מחויבות לא רק לעקרונות של שלטון החוק במובן הפורמלי אלא גם לעקרונות של הגנות על זכויות אדם, והמשפט הפלילי בשלושים שנה האחרונות נחשב לאחד מהכלים שבהם ניתן להגן על זכויות אדם.
"לכן, הרעיון שבגלל שניתן 'לסמוך' על הזרוע הפוליטית, בגלל שהם פונים ימינה והם אוהבים אותנו, הוא לא נכון לגבי הקהילה המשפטית בהכרח. יש עניין של הפרדת רשויות וצריך לחשוב מה קורה בזירה המשפטית בעיניים משפטיות גם בלי קשר לסחף הפוליטי הכללי יותר. זה נכון בעיקר כשמנסים להגן על עצמנו, על חברים וקרובי משפחה, כלומר על אינדיבידואלים שאולי בעצמם חוו חוויות קשות, רוצים לקחת פסק זמן בחו"ל, ולאו דווקא רוצים להסתבך בכל השאלות הערכיות והפוליטיות הגדולות, שבמישור שלהן התמונה היא כעת מאוד בעייתית וחמורה".
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
