דו"ח מקיף שפורסם במהלך השנה החולפת על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצביע על פער מגדרי עמוק ומטריד בצמרת שירות המדינה. בעוד נשים מהוות רוב מובהק (63%) בקרב כלל עובדי המדינה, הן מהוות מיעוט זעום בתפקידי ההנהגה הבכירים ביותר.
הדו"ח, שהוכן לבקשת יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ פנינה תמנו שטה, מגלה כי רק 14 נשים, מתוך 101 נושאי תפקידים בכירים, מכהנות כמנכ"ליות, משנות למנכ"ל או בתפקידים מקבילי מנכ"ל. תמונת מצב זו מעלה שאלות נוקבות על אפקטיביות המדיניות הממשלתית לקידום שוויון מגדרי, במיוחד לקראת יום האישה הבינלאומי 2025, כאשר רבים מהמינויים הבכירים בוצעו בממשלה הנוכחית.
החקיקה קיימת, היישום חסר
חובת הייצוג ההולם לנשים בשירות המדינה מעוגנת היטב בחקיקה הישראלית. חוק שוויון זכויות האישה, התשי"א-1951, קובע באופן מפורש כי בגופים ציבוריים יינתן ביטוי הולם לייצוג נשים "בסוגי המשרות ובדירוגים השונים בקרב העובדים, ההנהלה, הדירקטוריון והמועצה". גם חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, מחייב ייצוג הולם לבני שני המינים בכל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידת סמך.
אולם, כפי שהדו"ח חושף, קיים פער עצום בין הוראות החוק והמדיניות המוצהרת לבין המציאות בשטח. בשנת 2014, הממשלה אימצה את המלצות "ועדת שטאובר" לקידום נשים בשירות המדינה וקבעה יעד של 50% ייצוג נשי בתפקידים בכירים. עשור לאחר מכן, הממצאים מלמדים שהדרך להשגת היעד עדיין ארוכה מאוד.
הדרג הבכיר ביותר - רק 7% נשים
הנתון המטריד ביותר שעולה מהדו"ח נוגע לתפקידי מנכ"ל - התפקיד הבכיר ביותר במשרד ממשלתי שאינו נבחר ציבור. מבין 29 מנכ"לים במשרדי הממשלה, רק שתי נשים מכהנות בתפקיד זה - מספר המהווה שיעור זעום של 7% בלבד. מדובר במנכ"לית משרד התקשורת ובמנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, המשמשת גם כממלאת מקום מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה.
נתון חשוב שעולה מהדו"ח הוא שרוב המנכ"לים המכהנים כיום מונו במהלך כהונת הממשלה הנוכחית, כלומר היתה הזדמנות לשנות את התמונה ולמנות יותר נשים לתפקידי מפתח אלה, אך למרות זאת, המגמה של מינוי גברים לתפקידים הבכירים נמשכה כמעט ללא שינוי.
תפקידי משנה למנכ"ל - מצב מעט טוב יותר
בתפקידי משנה למנכ"ל, התמונה משתפרת במעט אך עדיין רחוקה מהיעד שנקבע. על פי הדו"ח, נשים מכהנות בתפקיד משנה למנכ"ל בארבעה משרדי ממשלה מתוך 16 שבהם תפקיד זה מאויש, שיעור של 25%. המשרדים בהם מכהנות נשים בתפקיד זה הם משרד החינוך, משרד המשפטים, משרד ראש הממשלה והמשרד לביטחון לאומי.
נקודה מעניינת נוספת היא שכל המינויים לתפקיד משנה למנכ"ל בוצעו במהלך כהונת הממשלה הנוכחית, כאשר שתיים מבין הנשים (במשרד ראש הממשלה ובמשרד לביטחון לאומי) מונו לתפקיד רק בסוף יוני 2024, סמוך למועד כתיבת הדו"ח.
מוקבלי מנכ"ל - תמונה דומה
בקטגוריה השלישית של מוקבלי מנכ"ל, הדו"ח מציג תמונה דומה של תת ייצוג נשי. מתוך 57 תפקידים מאוישים של מוקבלי מנכ"ל, רק תשע נשים מכהנות בתפקידים אלה, המהוות 16% מהכלל. מעניין לציין שמתוך התשע, שש נשים מועסקות כמנהלות בתי חולים, והשלוש האחרות מכהנות כמנהלת מערך הדיגיטל הלאומי, מנהלת רשות התחרות ומנהלת הרשות לקידום מעמד האישה.
גם כאן עולה נקודה מביכה: מתוך 18 מוקבלי מנכ"ל שמונו במהלך כהונת הממשלה הנוכחית, 17 הם גברים ורק אישה אחת. נתון זה מצביע על מגמה מדאיגה וחוסר מחויבות אמיתית לשינוי התמונה המגדרית.
הסימפטום של בעיה רחבה יותר - תקרת הזכוכית
הנתונים שעולים מהדו"ח משקפים תופעה מוכרת ורחבה יותר הידועה כ"תקרת הזכוכית" - מחסום בלתי נראה המונע מנשים להתקדם לתפקידי ניהול בכירים. בעוד שנשים מהוות רוב (63%) בקרב עובדי המדינה, ככל שעולים בסולם הדרגות, שיעורן הולך ויורד. הדו"ח מציין כי בקרב עובדי הדרג הבכיר נשים מהוות 45.5% (נתון משנת 2023), אך ברמת הבכירות הגבוהה ביותר שיעורן יורד ל-34% בלבד.
תופעה זו קיימת למרות שהחקיקה מחייבת ייצוג הולם של נשים בכל הדרגות והתפקידים, ולמרות קביעת יעד ממשלתי של 50% נשים בתפקידים בכירים. הדבר מעיד על פער בין המדיניות המוצהרת לבין היישום בפועל, ועל הצורך בצעדים אקטיביים יותר לשבירת תקרת הזכוכית.
ההבדל בין משרות מכרז למשרות אמון
הדו"ח מדגיש הבחנה חשובה בין משרות המאוישות באמצעות מכרז לבין משרות אמון ומשרות הפטורות ממכרז, בעוד שחובת הייצוג ההולם חלה על כל סוגי המשרות. לפי הנחיית נציב שירות המדינה משנת 2021, ניתן לייעד משרות לנשים ביחידות שאינן עומדות ברף המזערי לייצוג נשי, אך ייעוד זה אינו יכול לכלול משרות אמון ומשרות הפטורות ממכרז.
כיוון שמשרות המנכ"ל והמשנה למנכ"ל הן משרות אמון שאינן מחויבות במכרז, הכלי של ייעוד משרות לנשים אינו רלוונטי להן. דבר זה מקשה על קידום נשים לתפקידי הצמרת אם אין מחויבות אמיתית של הדרג הפוליטי הממנה.
האם יש סיכוי לשינוי?
האם יש סיכוי לשינוי משמעותי בעתיד הקרוב? החלטת ממשלה מאוקטובר 2020 קבעה צעדים להשגת היעד של לפחות 50% ייצוג נשי בתפקידים בכירים, אך חמש שנים מאוחר יותר הנתונים מראים שהדרך עודנה ארוכה. ללא התערבות משמעותית ומחויבות אמיתית מצד הממשלה והדרג הפוליטי, קשה לראות כיצד המצב ישתנה באופן דרמטי.
ללא נתונים היסטוריים
חשוב לציין כי הדו"ח מתמקד בתמונת המצב העדכנית בלבד ואינו כולל נתונים היסטוריים שיכולים ללמד על מגמות לאורך זמן. מרכז המחקר והמידע של הכנסת ביקש גם נתונים על המכהנים בתפקידי סמנכ"ל וכן נתוני עבר לעשור האחרון, אך נציבות שירות המדינה טענה כי שליפת נתונים אלה כרוכה בעבודה מרובה שלא התאפשרה במסגרת הזמנים. היעדר נתונים אלה מקשה על ביצוע ניתוח מעמיק יותר של מגמות ושינויים בייצוג נשים לאורך זמן ומציב שאלות לגבי מידת השקיפות והנגישות של מידע כה חיוני לציבור ולמקבלי ההחלטות.
יום האישה 2025 - האם יש תקווה?
על רקע ציון יום האישה הבינלאומי 2025, דו"ח זה מהווה תזכורת כואבת לפער העצום שעדיין קיים בייצוג נשי בצמרת שירות המדינה. בעוד שהחקיקה והמדיניות המוצהרת תומכות בשוויון מגדרי, הנתונים בשטח חושפים תמונה עגומה של תת ייצוג נשי בולט. אולי פרסומו של דו"ח זה והדיון הציבורי סביבו יהוו זרז לשינוי אמיתי, אך ללא נקיטת צעדים משמעותיים ואקטיביים יותר, וללא מחויבות אמיתית של הדרג הפוליטי ומקבלי ההחלטות, יש חשש שגם בשנים הבאות נמשיך לראות נתונים דומים.
