מהפכת הגלובליזציה
בניגוד למציאות העסקית, הכלכלית והמשפטית המוכרת למרביתנו מאז קום המדינה ולפני ההתפתחויות הטכנולוגיות והתקשורתיות של השנים האחרונות, אז פעילות עסקית של עסקים קטנים ובינונים היתה מוגבלת על פי רוב למדינה שלהם, ומדינות שיתפו פעולה כלכלית ומשפטית והחליפו מידע ביניהן בצורה מוגבלת, הרי שכיום אנו חווים מהפיכות טכנולוגיות ומידעיות עצומות.
אנו חיים בעולם גלובלי, שהגבולות בו – הפיזיים והדיגיטליים – פתוחים מתמיד, אנו יכולים להעתיק את המגורים למדינה אחרת בקלות רבה, לנהל עסקים חובקי עולם, לפתוח חשבונות בנק בארצות אחרות ולסחור במניות בשווקים הבינלאומיים. כך, ללא מעט מהעסקים הקטנים והבינוניים בישראל וגם לאנשים פרטיים, יש נוכחות עסקית במדינות נוספות, והם מחזיקים בהן נכסים ופעילויות עסקיות רבות ומגוונות ואף חשבונות בנק. שינוי זה מלווה בשינוי משפטי משמעותי.
מדינות משתפות מידע וקובעות סטנדרטים בינלאומיים כדי למנוע הלבנת הון, להילחם יחד בטרור, לדאוג לעצור הפרת אמברגו על מדינות, למנוע הברחת נכסים ממדינה למדינה ולהתמודד עם חשודים בפשע מלמצוא מקלט במדינה
הגלובליזציה של המשפט האזרחי
עולם המשפט עובר גם הוא מהפכה והופך להיות יותר ויותר בינלאומי בכל הקשור להגדרת שיתופי הפעולה החוקיים בין המדינות והעברה הדדית של מידע כלכלי, משפטי ועסקי על אזרחיהן הפועלים במדינות אחרות.
שיתוף הפעולה המשפטי הבינלאומי הוא מתבקש בעקבות התפשטותו של הפשע הפלילי והאזרחי. כך מדינות משתפות מידע וקובעות סטנדרטים בינלאומיים כדי למנוע הלבנת הון, להילחם יחד בטרור, לדאוג לעצור הפרת אמברגו על מדינות, למנוע הברחת נכסים ממדינה למדינה ולהתמודד עם חשודים בפשע מלמצוא מקלט במדינה זרה ואף כנגד תופעת הסחר בסמים מסוכנים.
לעתים קרובות, שיתוף הפעולה כולל חיפוש משותף אחר מידע וראיות. כך, קורה יותר ויותר שהראיות שמדינה צריכה בהליך משפטי שהיא מנהלת מצויות במדינות אחרות, כגון: מסמכים, חפצים, עדים ועוד.
כל אלה מובילים להיווצרות נורמות משפטיות בינלאומיות חדשות, ואנשים פרטיים ועסקים מוצאים עצמם חשופים הן לרשויות החוק במדינות הזרות בהן הם פועלים והן לידן הארוכה של רשויות החוק הישראליות.
ישראל והחוק הבינלאומי
בישראל חוקים ותקנות המסדירים את האופן שבו ישראל משתפת פעולה עם בקשות של מדינות אחרות - מה מותר ואסור לעשות, איזה מידע היא מתחייבת להעביר וזכאית לקבל, כיצד היא אוספת ראיות לפי בקשת מדינות זרות, כיצד מזמנים עדים, מהם חוקי ההסגרה ההדדיים, כיצד נשמרת הסודיות המולטי-לטרלית, כיצד אוספים ראיות, איך מזמנים עדים, איזה רכוש ניתן לתפוס וכיצד ואיך שומרים על סודיות ופרטיות מבלי לפגוע באפשרות של המדינות לקיים את שלטון החוק בגבולותיהן ולשמור על ריבונותן.
כך למשל קיים חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח - 1998 והוראותיו ותקנות עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ט - 1999 והוראותיהן וכן מספר אמנות ומזכרי הבנות שנחתמו בין מדינת ישראל למדינות אחרות.
רוב המדינות ישתפו כיום פעולה עם הליכים שמדינה אחרת נקטה. באיחוד האירופי, למשל, כל מוסדותיו נוקטים מדיניות של שקיפות חוצת גבולות
המצב בעולם - על העברת מידע ושיתוף פעולה
במדינות אחרות מערכת חקיקה שונה בתחום זה, וקיימים הבדלים (לעתים מינוריים אך לא אחת תהומיים) בין מדינה למדינה. ישנן למשל מדינות שאינן משתפות פעולה עם מדינות אחרות כלל, והן משמשות מקלטי מס, כמו גם מקום אליו יכולים להמלט אנשים שביצעו עבירות במדינתם.
מדינות אחרות שומרות רק על חלק מן המידע חסוי, כך למשל בהקשר של סודיות בנקאית.
לעומת זאת, מדינות רבות פתוחות לסיוע הדדי והעברת מידע חוצה גבולות בעניינים ספציפיים. ביניהן יש מי שההליכים אצלן שקופים והן מעמידות גם לנתינים זרים זכות עמידה להתגונן בהליך אזרחי, ויש כאלה שבהן הליכי המידע והעברתו נסתרים ונתונים לשיקול המדינה באופן בלעדי, ואין זכות עמידה לאזרח או לחברה הרלוונטית.
רוב המדינות ישתפו כיום פעולה עם הליכים שמדינה אחרת נקטה. באיחוד האירופי, למשל, כל מוסדותיו נוקטים מדיניות של שקיפות חוצת גבולות. בלא מעט מן המדינות החברות באיחוד, יש גם רשויות מס חזקות, אגרסיביות, אקטיביות ויעילות. רשויות אלה פועלות בכל רחבי העולם ולא רק בתחומי המדינה שלהן. גם בישראל רשות המיסים פעילה ביותר מחוץ לגבולות ישראל.
ייעוץ משפטי בינלאומי - מומחיות המאה ה-21
בכל הקשור לרשויות המס, לדוגמה, לעתים אותה פעולה תחשב כחוקית במדינה אחת וכעבירת מס במדינה אחרת, ועל פי רוב, עבירות מס מעין אלו הן עבירות שבוצעו ע"י אנשים מן היישוב שפעלו בתמימות ונקלעו למערבולת משפטית משום שלא ידעו שיש צורך לבצע פעולה כזו או אחרת, לעתים מכיון שהנורמה במדינה שלהם שונה מזו בה הם פעלו, לחלוטין בתום לב וללא כל כוונת זדון או רצון לעוול.
הדבר נכון במיוחד במקרים של הגירה. אנשים שמהגרים לישראל או ממנה - יש משמעות עמוקה למה שעשו או לא עשו במדינת המקור או היעד ועשויות להיווצר גם השלכות חמורות לכך גם בפן הפלילי. למשל, ישראלים המהגרים לארצות הברית והופכים לאזרחים שם, מבצעים מבלי דעת עבירות מס ופעולות המובילות אותם לעתים גם לאובדן זכויות סוציאליות או לכפל מיסוי מיותר או "תאונות מס", ומכניסות אותם למערבולות משפטיות שלא יכלו לצפות כלל.
בשל כל האמור לעיל, אנשי עסקים ישראלים המבקשים לפעול מתחום למדינה, חשוב שילוו בייעוץ משפטי, ע"י עו"ד העוסק בתחום, אשר מכיר את התקנות והחוקים הבינלאומיים, וחשוב לא פחות, אם לא יותר, את ההבדלים בהתייחסות המדינות השונות להעברת מידע בינן למדינות אחרות.
הליך גילוי מרצון שנעשה בישראל אינו בעל תוקף כלפי הרשויות בארצות הברית, ולהיפך
גילוי מרצון - עשה ואל תעשה
ניקח לדוגמה, אדם המחזיק באזרחות של ישראל וארצות הברית בו זמנית, יש לו הכנסה ממדינה שלישית והוא מזרים אותה לחשבון בנק במקלט מס (טריטוריה רביעית), ואינו מדווח עליה לא בישראל ולא בארצות הברית. למעשה, מעורבות כאן 4 מדינות שונות עם מדיניות מס שונה.
רשות המסים בישראל ביצעה בשנים האחרונות מספר מבצעים של "גילוי מרצון", כלומר: מתן פטור מהשלכות פליליות של העלמת מס לאלו שמתוודים על ביצועה ומשלמים (הגם שבדיעבד) את מס האמת. בעלי עסקים ואנשים פרטיים עושים זאת כדי לתקן טעויות עבר ולפתוח דף חדש מול רשויות המס. וכך, אדם שעשה זאת בישראל, ייתכן שיבקש (או יתבקש) לעשות זאת גם בטריטוריות אחרות.
על אותו אדם לקחת בחשבון שבהקשרים משפטיים שונים אותה פעולה תהיה בעלת תוצאות שונות לחלוטין ולעתים שכרו יצא בהפסדו. כך, למשל, הליך גילוי מרצון שנעשה בישראל אינו בעל תוקף כלפי הרשויות בארצות הברית, ולהיפך. במקרים אחרים, אדם יבצע הליך גילוי מרצון לגבי הכנסותיו בישראל, אך יסתיר חשבון בנק שנמצא במדינה זרה. אדם כזה יהיה חשוף לסכנה במידה שאותה מדינה מקיימת שיתוף פעולה ומעבירה מידע בנקאי לרשויות הישראליות, וכמובן שאחת מאבני היסוד של גילוי מרצון היא חשיפה מלאה ולא חלילה שאדם יהיה במצב בו הוא "מגלה טפח ומסתיר טפחיים".
עוד יש לקחת בחשבון, שאזרחים ישראלים בעלי אזרחות כפולה, המתגוררים ומשלמים מס בישראל, נדרשים לעתים בכל זאת לדווח לרשויות המס במדינה הזרה.
במה יכול לסייע הסיוע המשפטי המתמחה בדיני מס בינלאומיים?
אותו אדם בעל האזרחות הכפולה היה יכול, לפני הכל, להימנע מבראשית מעצם ביצוע עבירות המס אילו היה יודע שעליו לבצע דיווח כפול. במידה שהגיע כבר למצב (חלילה) של ביצוע עבירה וברצונו לתקן את טעותו ולנקוט הליך של גילוי מרצון, גם זאת יש לעשות בצורה מתוכננת ושקולה ובהתאם לחוקים, לתקנות ולנורמות המקובלות בכל מדינה בנפרד. ייעוץ משפטי יסייע לו לפעול בשיקול דעת - לדעת למה יהיה חשוף והיכן, מה נכון לעשות והיכן כדאי להתחיל ואף האם כדאי לפעול בו-זמנית במספר טריטוריות.
לסיכום - במציאות של היום, הרבה מאוד מושגים שפעם היו נראים לאדם מן היישוב כ-"קדושים", כמו סודיות בנקאית, כמו גם חוסר היכולת של המדינות בעבר לקבל בקלות גישה למידע, אנשים, מסמכים או רכוש במדינות זרות, אינם רלבנטיים עוד, ובמרבית הטריטוריות עומדים לרשות מדינות ופרטים שלל כלים, שקיפות ושיתוף פעולה (הדדי) כמעט מלא, וחשוב שאנשי עסקים הפועלים בזירה הבינ"ל יקחו זאת בחשבון בתכנון פעילויותיהם העסקיות.
* סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב זאפ משפטי
