הדין הישראלי מכיר בהורות על פי 4 יסודות: א. זיקה גנטית; ב. זיקה פיזיולוגית (למשל בפונדקאות); ג. אימוץ; ד. זיקה לזיקה - מתוקף קשר זוגיות עם בעל/ת הזיקה הגנטית, כאשר הפסיקה מתייחסת לעיתים לקשר הורות של בני אותו מין, על פי יסוד זיקה לזיקה.
בשנים האחרונות, יותר ויותר אנשים מחליטים להביא ילדים מחוץ למסגרת הנישואין, בהם חברי הקהילה הגאה, נשים שאינן מוצאות זוגיות ורוצות להימנע מתרומת זרע, נשים שמגיעות לסיום גיל הפוריות ורוצות ילד בלי רצון להקים תא משפחתי זוגי וכו'.
להבדיל ממערכת יחסים זוגית, שבה הזוגיות והבאת ילדים נטמעים אחד בשני, כאשר שני הורים מחליטים להביא ילד לעולם שלא במסגרת זוגית, החיבור ביניהם נעשה לצורך ההורות בלבד ועליהם להסדיר את מערכת היחסים לגבי אותו קטין ולעגן את החובות והזכויות של כל אחד מהם בהסכם - החזקה על הקטין, אצל מי יגדל, משמורת משותפת או הסדר ראיה, חלוקת כספים, מזונות, כללים לגבי הוצאת הקטין לחו"ל, קשר עם משפחה מורחבת וכו'.
מכיון שמדובר בהתנהלות שונה ולא במערכת זוגית, חשוב מאוד שהצדדים יסכמו את חלוקת התפקידים ההורית ואת ההחלטות שמחליטים ביחד, כאשר בהסכם ניתן להסתייג מהכתוב בחוק ולחלק את הדברים אחרת, בצורה שמקובלת על שני הצדדים
מהן חובות הצדדים על פי חוק?
מכוח חוק האפוטרופסות, חלה על שני ההורים החובה לדאוג לילד, לטפל בו ולהחליט את כל ההחלטות במשותף, גם כשהילד נולד במסגרת שונה מזו של המשפחה 'הקלאסית'.
יחד עם זאת, מכיון שמדובר בהתנהלות שונה ולא במערכת זוגית, חשוב מאוד שהצדדים יסכמו את חלוקת התפקידים ההורית ואת ההחלטות שמחליטים ביחד, כאשר בהסכם ניתן להסתייג מהכתוב בחוק ולחלק את הדברים אחרת, בצורה שמקובלת על שני הצדדים.
על האב חלה חובת מזונות, גם אם אין הסכם או הסכמות בעניין. סכום מזונות ילדים משקלל את הצרכים הבסיסיים שאינם צריכים הוכחה (כיום עומדים על סדר גודל של 1300-1400 ₪), עלויות מדור (30%) ואת עלויות הצרכים מעבר לכך, במידה שיש
כיצד תקבע חלוקת המזונות בהורות משותפת?
על האב חלה חובת מזונות, גם אם אין הסכם או הסכמות בעניין. סכום מזונות ילדים משקלל את הצרכים הבסיסיים שאינם צריכים הוכחה (כיום עומדים על סדר גודל של 1300-1400 ₪), עלויות מדור (30%) ואת עלויות הצרכים מעבר לכך, במידה שיש.
הצדדים יכולים להסכים על חלוקה אחרת ממה שנקבע בחוק, אך חשוב לקחת בחשבון שבית המשפט רואה לפניו בראש ובראשונה את טובת הקטין, ולכן אם ההסכם לא ישקף את טובת הקטין, בית המשפט לא יעניק להסכם תוקף של פסק דין, או יעשה בו שינויים.
מהו הדין לגבי רישום ההורים לאחר הלידה?
במידה שהילד נולד בבית החולים, יש לרשום את האב במשרד הפנים, תוך שנה מרגע הלידה. אם לא נעשה כך, על האב להגיש תביעת אבהות בבית המשפט (דבר שמצריך ביצוע בדיקת רקמות לאב, לאם ולילד).
מומלץ מאוד להגדיר מנגנון מוסכם למקרה של התגלעות סכסוכים, כגון: פנייה להליך של גישור, קביעת זהות מגשר/ או גורם מקצועי מוסכם שיכריע במקרה של מחלוקת, פנייה ליחידת הסיוע של בית המשפט, קבלת ליווי של מטפל משפחתי וכד'
מה חשוב לכלול בהסכם הורות?
מכיוון שהקשר מוגדר מראש לצורך מטרה ספציפית - לצורך הורות, ולא מדובר בקשר ספונטני, חשוב לתאם ציפיות ולכלול את כל הסוגיות המהותיות בנוגע לגידול הילד בהסכם הורות. הנושאים שחשוב שיופיעו בהסכם ההורות יתייחסו בין היתר לחלוקת תפקידים, מסגרת אחריות, השקפת העולם לגבי החינוך והמסגרת החינוכית שבה יגדל הילד, הסדרי ראייה/ משמורת משותפת, קשר עם המשפחה המורחבת, הוצאת הילד לחו"ל, הגדרת מסגרת מגורים, חוגים, שיעורים פרטיים וכו'.
בנוסף, מומלץ מאוד להגדיר מנגנון מוסכם למקרה של התגלעות סכסוכים, כגון: פנייה להליך של גישור, קביעת זהות מגשר/ או גורם מקצועי מוסכם שיכריע במקרה של מחלוקת, פנייה ליחידת הסיוע של בית המשפט, קבלת ליווי של מטפל משפחתי וכד'.
מכיוון שמדובר במערכת יחסים ובמערכת הורית מורכבת שיש בצידה חובות וזכויות רלוונטיות למשך שנים רבות, אשר יש להן השלכות רחבות היקף, לא מומלץ לקחת הסכם סטנדרטי מהרשת, אלא לערוך הסכם אינדיבידואלי אצל עורך דין שעוסק בתחום דיני המשפחה.
לאחר שנחתם הסכם ההורות ונולד הילד, ועל מנת ששני ההורים ירשמו בתעודת הזהות (בפרט כשמדובר בבני אותו מין) יש לפנות לבית המשפט בבקשה להוצאת צו הורות פסיקתי
מתי הסכם ההורות נכנס לתוקף?
לאחר שנחתם הסכם ההורות ונולד הילד, ועל מנת ששני ההורים ירשמו בתעודת הזהות (בפרט כשמדובר בבני אותו מין) יש לפנות לבית המשפט בבקשה להוצאת צו הורות פסיקתי.
צו פסיקתי להורות חשוב כדי להבטיח את מעמדם ההורי של ההורים כלפי הקטין וכדי להקנות לקטין ודאות נפשית, חברתית וכלכלית (בג"ץ 6569/11 טבק נ' משרד הפנים - ניתן ביום 28.1.14).
ישנה מחלוקת בבית המשפט האם צו הורות פסיקתי ינתן ממועד הגשת הבקשה לצו, או ממועד הלידה.
בתמ"ש (משפחה פ"ת) 8184/07/16 ד. ס.ג,ל. ס.ג נגד היועץ המשפטי לממשלה, דינים משפחה 2016 (207) 823 (18/12/2016), הקישה השופטת מחוק הסכמים לנשיאת עוברים, וקבעה כי צו ינתן ממועד חתימתו, על אף שבמקרה זה דובר בשתי נשים לסביות שהחליטו להביא ילד מתרומת זרע.
לעומת זאת, בפסק דין אמ"צ 27380-02-14 בפני כב' השופטת סיגלית אופק שניתן ביולי 2016, נקבע כי די בעובדה שהנשים מקיימות תא משפחתי זוגי עוד מלפני ההריון, ובכך שהן חתמו על הסכם הורות משותפת שמעגן את התחייבויותיהן ההוריות בהווה ובעתיד, שאושר וקיבל תוקף של פסק דין, כדי שינתן צו הורות פסיקתי החל ממועד הלידה ולא ממועד הגשת בקשה או ממועד החתימה על הפסיקתא.
בבג"ץ 566/11 ממט מגד נ' משרד הפנים עוגן מודל זיקה לזיקה, בהקשר של פונדקאות חו"ל, ומכאן ניתן להקישו לגבי זוגות חד מיניים. בבע"מ 4890/14 פלונית נ' פלונית שניתן ב-2.9.14 , ציין ביהמ"ש העליון שאין מניעה עקרונית לתת צו הורות פסיקתי "במקרים מתאימים", בענייניהם של בנות זוג מאותו מין שמביאות ילד מתרומת זרע. "צו הורות... מעגן את הקשר המשפטי בין הורים ממשפחות חד מיניות לבין ילדיהם, ויש בו כדי להקל ולקצר את הליך ההכרה בהורה הלא ביולוגי שלו נדרשים כיון זוגות חד מיניים" (אמצ (ת"א) 245-01-14 ס.א.א נ' היועמ"ש 04.9.14).
