כללי אצבע לחקירה במשטרה
אם זומנתם לחקירה במשטרה, כדאי שתכירו כמה כללים ועצות, כדי להיערך בהתאם.
אם זומנתם לחקירת משטרה, בררו מהי מהות הזימון לחקירה ומהם החשדות המיוחסים לכם. לאחר שהוקראה לכם העבירות בביצוען אתן נחשדים, עמדו על זכותכם להיוועץ בעו"ד
עו"ד שולה רוזנברג מסבירה, כי כל אדם שמזומן לחקירה, יכול לקבוע את הזמן הנוח לו להגיע לחקירה, וזכאי להיוועץ בעורך דין.
לכן, אם זומנתם לחקירת משטרה, בררו מהי מהות הזימון לחקירה ומהם החשדות המיוחסים לכם. לאחר שהוקראה לכם העבירות בביצוען אתן נחשדים, עמדו על זכותכם להיוועץ בעו"ד, ובסיום החקירה, קראו בקפידה כל מילה שנאמרה מפיכם והקשרה במשפט הכתוב.
זכות ההיוועצות עם עורך דין, כשמה כן היא - זכות. להבדיל משימוש בזכות השתיקה, שיכולה לחזק את הראיות כנגד החשוד, למימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין אין שום השלכות פוגעניות
חשיבות ההיוועצות בעורך דין פלילי לפני החקירה
גם עו"ד גיא פלנטר שם דגש על חשיבות ההיערכות לפני חקירה במשטרה, וההיוועצות בעורך-דין.
אם אתם מזומנים למשטרה לחקירה, מסירת עדות, "שיחה", "תשאול", "בדיקה", "רק כמה שאלות"?, חשוב שתיוועצו בעורך דין פלילי לפני המפגש עם השוטרים. זכרו, המשטרה עוסקת בחקירת עבירות פליליות ולא בשיחות חולין עם אזרחים.
במעמד הזימון, השוטרים לא נוהגים למסור לאדם שמזומן לתחנה, שהוא למעשה חשוד ושהוא מוזמן לחקירה באזהרה. על פי רוב, גם אם האדם המוזמן ינסה לברר במה מדובר, השוטר יתחמק מלמסור לו פרטים ולעיתים אף יטעה אותו, ביודעין. הטעמים לכך פשוטים: החוקרים לא מעוניינים שהמוזמן יערך לחקירתו, ובוודאי שהם לא מעוניינים שיתאם גרסאות, יעלים או יבדה ראיות, ישבש את החקירה או אפילו יתחמק מהחקירה או יברח.
לכן, ברגע שזומנתם למשטרה (ולא משנה באיזה ניסוח השתמש השוטר), משמע ששמכם עלה בחקירה פלילית, ומאחר שזה מצב הדברים, אתם חייבים להתייעץ עם עו"ד פלילי שיסביר לכם את זכויותיכם, ינחה אתכם בנוגע לכללי התנהגות בחקירה, ויצייד אתכם בכלים להתמודדות. אחת הטעויות הגדולות ביותר שנחקרים עושים, היא לשאול את השוטר שהזמין אותם או את החוקר שחוקר אותם, האם לדעתו הם צריכים להתייעץ עם עורך דין. זכרו תמיד, השוטר לא חבר שלכם ואין לו שום עניין לעזור לכם להתגונן בפני החשדות שהוא מנסה להוכיח. אם זומנתם לחקירה אתם צריכים לצידכם עו"ד מנוסה, שידאג לאינטרסים שלכם, ויוכל להנחות אתכם כיצד להגיע לחוף מבטחים.
טעות נפוצה נוספת; הנחקר הולך לחקירה ללא ייעוץ משפטי, "לראות במה מדובר" ומוותר על הזכות להתייעץ עם עורך דין מתוך מחשבה שבמידת הצורך, בהמשך, יוכל להסתייע בייעוץ משפטי. חשוב להבין, שהדברים לא עובדים כך.
מרבית החוקרים סבורים, כי אם לא התייעצתם לפני החקירה או בתחילתה, במעמד מתן האזהרה והענקת הזכות להתייעץ, לא מגיע לכם להתייעץ עם עו"ד במהלך החקירה עצמה. רוב החוקרים לא יעצרו את החקירה על מנת לאפשר לכם להתייעץ, מה גם שבשלב זה כנראה כבר נגרם לכם נזק.
הדברים יפים לא רק למי שיש לו מה להסתיר אלא במיוחד לחפים מכל פשע, שלא נתקלו בסיטואציה כזו מעולם, אשר חדרי החקירות זרים להם, והם ממש לא מכירים את העולם הזה. המחשבה לפיה המוזמן פשוט יבוא למשטרה ויסביר מה קרה "והכל יהיה בסדר", תמימה ואינה עולה בקנה אחד עם המציאות.
למימוש זכות ההיוועצות אין השלכות שליליות
זכרו: זכות ההיוועצות עם עורך דין, כשמה כן היא - זכות. להבדיל משימוש בזכות השתיקה, שיכולה לחזק את הראיות כנגד החשוד, למימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין אין שום השלכות פוגעניות (ולא משנה מה אחרים יגידו לכם בנושא). בפועל, גם למישור הנראות (איך זה נראה שהתייעצת עם עורך דין אם לא עשית כלום?) אין שום משמעות. ויודגש, לא ניתן לזקוף לחובתו של נחקר את העובדה שהתייעץ עם עורך דין. מנגד - במידה שהחוקרים שוללים מהנחקר את הזכות להתייעץ - הדבר עשוי להוביל לזיכוי.
רבים מהנחקרים סבורים שהם "בסדר" ויכולים לספר לחוקר המשטרתי את גרסתם לאירוע ורבים מהם גם נמנעים מלהיוועץ בעו"ד, בשל העלות הכספית
מה אסור לומר בחקירה?
הדיון בנושא חקירה במשטרה לא יהיה שלם מבלי להתייחס לדברים שאסור לומר בחקירה. עו"ד שי גלעד מציין, כי כל חוקר משטרה חייב להקריא לחשוד את זכויותיו ובהן הזכות להיוועץ בעו"ד. רבים מהנחקרים סבורים שהם "בסדר" ויכולים לספר לחוקר המשטרתי את גרסתם לאירוע ורבים מהם גם נמנעים מלהיוועץ בעו"ד, בשל העלות הכספית. אלא שהחשודים הללו אינם "חשודים מקצועיים" ואינם יודעים את כל הדקויות המצויות בחקירת השוטר.
היוועצות בעו"ד בטרם חקירה חשובה לעיתים יותר מהייצוג של עורך הדין לאחר מכן. ברבים מהתיקים מושגת הרשעה על סמן הודאתו של הנאשם בעת החקירה ורבים מהתיקים בהם נועץ החשוד בעו"ד טרם חקירתו, נסגרו. לכן חשוב שנחקר ידע להעיד בחקירתו על מה שקלטו חושיו, ולא להתפתות אחר פרזומפציות המועלות בפניו והעלולות להוביל אותו לאמר דברים שישמשו כנגדו לאחר מכן.
אם שוטר מבקש לבצע חיפוש על החשוד ומסביר לו שזכותו לסרב לחיפוש והדבר לא ישמש כנגדו, מומלץ לסרב לביצוע החיפוש
זכות הסירוב לחיפוש
נושא חשוב הוא חיפוש על החשוד. האם מותר לשוטר לחפש ראיות מפלילות על גופו של החשוד? עו"ד חזי כהן מתייחס לנושא זה, ואומר כי אם שוטר מבקש לבצע חיפוש על החשוד ומסביר לו שזכותו לסרב לחיפוש והדבר לא ישמש כנגדו, מומלץ לסרב לביצוע החיפוש.
מכוח החוק, מסביר עו"ד חזי כהן, במקרה שבו יש חשד סביר לביצוע עבירה, לשוטר אין צורך בהסכמה והוא רשאי לערוך את החיפוש. כך שאם השוטר מסביר לחשוד את הזכות לסרב, הרי שככל הנראה אין לו חשד סביר ואז אין טעם לאפשר לו לערוך חיפוש, שעלול לגרום להפללה ולהזיק לנו.
צריך לזכור, שעבירות מהסוג הזה הינן עבירות אשר במקרים רבים, ניתן לתת להן מספר פרשנויות לאותם מעשים בדיוק, ולכן יש חשיבות קריטית להיזהר ולשקול כל גרסה שנותנים במשטרה
הלבנת הון - עבירות כלכליות
התחום הפלילי כולל גם עבירות צווארון לבן. בעניין זה, עו"ד משה אלון מציין את התיקון החדש למניעת הלבנות הון (סעיף 2 בחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000), אשר למעשה מכניס את עבירות המס כעבירות מקור, שמשמעותן היא מאסר ממושך, חילוטי רכוש נרחבים, כולל של רכוש לגיטימי ועוד.
לכן, אומר עו"ד משה אלון, דווקא בעבירות מסוג זה יש חשיבות גדולה מאוד לשקול מה אומרים, איך אומרים ומתי ולא לצאת מתוך הנחה ששיתוף פעולה, או מסירת כל המידע ישמש בהכרח לטובתנו. צריך לזכור, שעבירות מהסוג הזה הינן עבירות אשר במקרים רבים, ניתן לתת להן מספר פרשנויות לאותם מעשים בדיוק, ולכן יש חשיבות קריטית להיזהר ולשקול כל גרסה שנותנים במשטרה. לעיתים, כדאי דווקא לשמור על זכות השתיקה ובמקרים רבים, גם אם יוגש כתב אישום, הרי שהוא יהיה קל הרבה יותר מזה שהיה מוגש, לו החשוד היה מדבר ומנסה להסביר את מעשיו.
