זכויות נפגעי פעולות איבה - סקירה ערב יום הזכרון

במדינת ישראל מוגדרים אנשים שנפגעו באירועים בעלי אופי צבאי וביטחוני שקשור לסכסוך הערבי-ישראלי, (שפגיעתם אינה במסגרת שירותם בכוחות הביטחון), כנפגעי פעולות איבה, ומתוקף כך הם זכאים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תש"ל- 1970) לזכויות ייחודיות, הדומות מאוד במהותן לזכויות נכי צה"ל. 
הרצון של המדינה להיטיב עם נפגעי האיבה ולהביע הערכה להם, בא לידי ביטוי גם בהחלטת הממשלה מ-1998 להוסיף ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל גם את נפגעי האיבה. 

ההגדרה ל"נפגע פעולות איבה" רחבה למדי, וכוללת את כל מי שנפגע ישירות מפעילות צבאית כנגד ישראל, או מפיגוע טרור וכן מי שנפגע בשוגג במהלך אירוע איבה

מיהו נפגע איבה?

סוג הפגיעה - ההגדרה ל"נפגע פעולות איבה" רחבה למדי, וכוללת את כל מי שנפגע ישירות מפעילות צבאית כנגד ישראל, או מפיגוע טרור וכן מי שנפגע בשוגג במהלך אירוע איבה (למשל, כאשר אדם שעמד בסמוך למחבל, ונפגע כתוצאה מהירי על המחבל) ואפילו מי שנפגע בשוגג, כאשר כלל לא התרחש אירוע איבה, אך בנסיבות בהן היה חשש סביר, שאירוע כזה מתרחש.

ע"פ ההגדרות בחוק, נפגע איבה הוא גם מי שנפגע ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית היא פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי. בהתאם לכך, גם ערבי שהותקף על ידי יהודים, רק בשל היותו ערבי, עשוי להיות מוכר כנפגע טרור. 

מעמד הנפגע - ההגדרה אינה מתייחסת רק לתושבים ואזרחים ישראלים, אלא גם למי שאינו אזרח ואינו תושב, אך נכנס לישראל כדין (למשל תייר שנפגע בפיגוע, או עובד זר שנפגע מפצצת מרגמה בעת שעבד בשדות סמוך לרצועת עזה).

מקום הפגיעה - מעבר לכך, הפגיעה לא חייבת להתרחש רק בגבולות מדינת ישראל, והחוק מאפשר להכיר גם במי שנפגע בחו"ל, מפעולה של ארגון עוין שבוצעה כנגד ישראלים (למשל, ההתקפה כנגד תיירים ישראלים בקניה).

מטרת הפעולה - באפריל 2017 הוסף תיקון לחוק, לפיו ניתן להכיר באדם שנפגע מחוץ לישראל כנפגע איבה, גם אם מטרתה העיקרית או המשנית של פעולת האיבה, לא היתה פגיעה בישראל או בעם היהודי, ובלבד שנעשתה בידי ארגון שהצהיר שלפחות אחת ממטרותיו היא לפגוע בישראל, באזרחי ישראל או ביהודים. 

תיקון זה נועד לתת מענה לישראלים שנפגעו בחו"ל מפיגועים שלא כוונו כנגד מטרות ישראליות או יהודיות (כגון: ישראלים שנקלעו לפיגוע שביצעו תומכי דעא"ש באירופה). 

לאחר ההכרה באירוע כאירוע איבה, יש לקבוע כי התובע (הנפגע או הנספה, במקרה של תביעת משפחה שכולה), אכן נפגע בפגיעת האיבה, כנטען על ידו. הקושי מתעורר בעיקר לגבי נפגעים שלאא  פונו מייד ממקום האירוע לקבלת טיפול

ההכרה בנפגעי פעולות איבה

הטיפול בנפגעי פעולות איבה נעשה במסגרת המוסד לביטוח לאומי ותהליך ההכרה בפגיעת איבה מורכב למעשה משני שלבים:

הכרה באופי האירוע - ראשית, על משרד הביטחון לקבוע, כי אכן מדובר בפגיעת איבה. ישנם מקרים שבהם זיהוי האירוע כאירוע איבה אינו מוטל בספק, למשל כאשר מחבל תוקף אנשים, או כאשר טיל ששוגר מרצועת עזה נוחת, וגורם לנפגעים בגוף ובנפש. במקרים אחרים אופי האירוע דורש חקירה ובדיקה, למשל, כאשר נהג מונית יהודי מותקף ע"י נוסע ערבי (במקרה כזה יש לבדוק האם מדובר באירוע פלילי "רגיל" או שמא באירוע איבה).  
הכרה בפגיעה עצמה - לאחר ההכרה באירוע כאירוע איבה, יש לקבוע כי התובע (הנפגע או הנספה, במקרה של תביעת משפחה שכולה), אכן נפגע בפגיעת האיבה, כנטען על ידו. הקושי מתעורר בעיקר לגבי נפגעים שלא פונו מייד ממקום האירוע לקבלת טיפול, וצריכים להוכיח כי אכן היו במקום ונפגעו, ובולט בעיקר אצל מי שסובל מפגיעה נפשית, כאשר לעיתים הפניה לטיפול נעשית בשלב מאוחר יחסית. 

מי שהוכר כנפגע איבה יעמוד בפני הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, שתקבע את דרגת נכותו, וזכויותיו יקבעו בראש ובראשונה על פי שיעור נכותו. גובה התגמול הוא כשל נכי צה"ל, ללא קשר לדרגת השתכרותו של הנפגע לפני הפציעה

זכויות נפגעי פעולות איבה

מי שהוכר כנפגע איבה יעמוד בפני הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, שתקבע את דרגת נכותו, וזכויותיו יקבעו בראש ובראשונה על פי שיעור נכותו. גובה התגמול הוא כשל נכי צה"ל, ללא קשר לדרגת השתכרותו של הנפגע לפני הפציעה: 

נפגעי איבה שנכותם נמוכה מ-10%, לא זכאים לכל תגמול או מענק.

נפגעי איבה שנכותם היא 10%-19%, זכאים למענק חד פעמי.

נפגעי איבה שנכותם בשיעור של 20% ומעלה, זכאים לקצבת נכות חודשית.

ככלל, ככל שהנכות הרפואית גבוהה יותר, כך יוכל הנפגע לקבל סיוע נרחב יותר הן מבחינת טיפול רפואי ורכב רפואי, והן מבחינת תוספות שונות לתגמול (עזרת הזולת, הבראה ועוד). במקרים שבהם עקב הפציעה, נפגע כושרו של האדם להשתכר, הוא יוכל לקבל תגמול מחיה מוגדל, כאשר בנסיבות מסוימות ילקח בחשבון כושר ההשתכרות טרם הפציעה (תגמול טיפול רפואי).

בחלק מהמקרים פגיעת האיבה היא גם פגיעה בעבודה (לדוגמא כאשר נהג אוטובוס נפגע מפיצוץ מטען באוטובוס). במקרה כזה על הנפגע לעבור את שני המסלולים בביטוח הלאומי - המסלול של נפגע איבה, או המסלול של נפגע עבודה ולבחור באחד משניהם

פגיעת איבה שהיא גם פגיעת עבודה

בחלק מהמקרים פגיעת האיבה היא גם פגיעה בעבודה (לדוגמא כאשר נהג אוטובוס נפגע מפיצוץ מטען באוטובוס). 
במקרה כזה על הנפגע לעבור את שני המסלולים בביטוח הלאומי - המסלול של נפגע איבה, או המסלול של נפגע עבודה ולבחור באחד משניהם. לכל מסלול יתרונות וחסרונות, והבחירה ביניהם צריכה להיעשות תוך שקלול של מכלול גורמים, ובעיקר של דרגת הנכות וגובה ההשתכרות טרם הפציעה. 

בכל הנוגע לזכויותיהם של נפגעי פעולות איבה, עולות לא פעם בעיות הנובעות מההסדר המיוחד שנקבע לגבי נפגעי פעולות איבה, ולעיתים נפגעי איבה לא מודעים למלוא זכויותיהם, לא נחשפים למידע מתאים, ולא מקבלים את כל מה שמגיע להם בהתאם למצבם.

 מחד, כל הטיפול בנפגעי פעולות איבה נעשה במסגרת המוסד לביטוח לאומי (למעט עצם מתן האישור העקרוני מטעם משרד הביטחון שאכן מדובר באירוע איבה). 

מאידך, הזכויות ברוב התחומים נקבעות לפי זכויות נכי צה"ל, כפי שהן מוסדרות בחוק הנכים, בתקנות ובנהלים הפנימיים של משרד הביטחון. אפילו קביעת הנכות, שמתבצעת בוועדות רפואיות, במוסד לביטוח לאומי, נעשית לפי תקנות הנכים, הייחודיות לנכי צה"ל, ולא לפי תקנות הביטוח הלאומי. כך, שבכדי להבין ולהתמצא בכל הזכויות, צריך להכיר היטב הן את המערכת של המוסד לביטוח לאומי, והן את החוקים, התקנות והנהלים בנושא זכויות נכי צה"ל. 

 

* הכותבת היא עורכת דין ‏ שותפה במשרד עו"ד צדקוני - סיון, המתמחה בתביעות נכי צה"ל ונפגעי איבה.

 

** השתתפה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי