המל"ל שלל תושבות בני זוג. בית הדין קבע אחרת

המוסד לביטוח לאומי החליט לשלול מעמד של תושבי ישראל לזוג יהודים שנסעו בשליחות של האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת לסנט פטרסבורג למשך שש שנים.

התובעים עלו לארץ עם בתם והורי האשה ב-1992, וקבלו מעמד של עולים ואזרחות ישראלית מכח חוק השבות. לאחר כ-17 שנים, בספטמבר 2009, התובעת שלמדה לימודי רבנות בישראל, נשלחה עם בעלה לשמש כרבה בקהילה של יהדות מתקדמת  בסנט פטרסבורג ברוסיה. לאחר 6 שנות שליחות בחו"ל, במהלך דצמבר 2015, כאשר בקרו בארץ, בני הזוג גילו כי מ14.11.2014 הם לא נחשבים עוד  כתושבי ישראל לצרכי חוק הביטוח הלאומי, ולכן הם לא מבוטחים במסגרת ביטוח הבריאות.

התובעים בקשו מהמוסד לביטוח לאומי לעיין מחדש במעמדם, אבל ב- 17.2.2016, המוסד לביטוח לאומי דחה את בקשתם, וקבע כי אין לראותם עוד כתושבים.
על כן, הגישו בני הזוג תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע, במסגרתה הם עותרים כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי בנוגע לשלילת תושבותם בישראל.

התובעים הוסיפו, כי מרכז חייהם הוא בישראל - אמה של התובעת וחבריהם הקרובים, ביתם ונכסיהם נמצאים בארץ. הם משלמים מסים למדינת ישראל, כולל מס הכנסה וביטוח לאומי באופן סדיר

התובעים: לא העתקנו את מרכז חיינו לחו"ל

התובעים טענו בתביעתם, בין היתר, כי על אף שהותם הממושכת בחו"ל, הם לא העתיקו את מרכז חייהם לחו"ל, וזיקתם לארץ, גם הפיזית וגם הרוחנית, לא נותקה, שכן עבודתה של התובעת היא זמנית.
עוד טענו התובעים, כי אופיו המיוחד של תפקידה של התובעת כרבה של קהילה יהודית, הוא גורם מקרב את הקהילה היהודית ומעודד עלייה ופעילות למען האינטרסים של ישראל.

התובעים הוסיפו, כי מרכז חייהם הוא בישראל - אמה של התובעת וחבריהם הקרובים, ביתם ונכסיהם נמצאים בארץ. הם משלמים מסים למדינת ישראל, כולל מס הכנסה וביטוח לאומי באופן סדיר. הם מעולם לא השכירו את ביתם, ותמיד חזרו אליו בכל ביקור בארץ.
התובעים ציינו, כי זיקתם למקום מגוריהם בסנט פטרסבורג היא זמנית בלבד, ומקורה בעבודתה של התובעת בלבד. אין להם בני משפחה בסנט פטרסבורג וגם לא נכסים.
ע"פ טענות התובעים, עיקר עבודתה של התובעת היא לעודד את עלייתם של חברי הקהילה לארץ, שהיא מרכז חייהם, ולשכנע את חברי הקהילה בסנט פטרסבורג שדם הם יראו בישראל את מרכז חייהם ויעברו להתגורר בה.

המוסד לביטוח לאומי טען מנגד, כי התובעים אינם תושבי ישראל מה-14.11.2014, שכן מרכז חייהם אינו בישראל

המוסד לביטוח לאומי: לאחר 5 שנים בחו"ל, התושבות נשללה כדין

המוסד לביטוח לאומי טען מנגד, כי התובעים אינם תושבי ישראל מה-14.11.2014, שכן מרכז חייהם אינו בישראל. לטענת המוסד לביטוח לאומי, לאחר 5 שנים של שהייה בחו"ל, נשללה כדין תושבותם בארץ.

 " שוכנעתי כי יציאתם  של התובעים היתה אך ורק לצורך כך, וכי זו היתה ונועדה להיות עבודה זמנית", כתב השופט

בית הדין לעבודה: יש להמשיך לראות התובעים כתושבי המדינה

השופט צבי פרנקל מבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע קבל את התביעה (ב"ל 51264-08-16 מיום 22.5.17), וקבע כי החלטות המוסד לביטוח לאומי לפיהן התובעים פסקו מלהיות תושבי ישראל - מבוטלות. "יש להמשיך ולראות בתובעים כתושבי המדינה לצורך חוק הביטוח הלאומי", קבע השופט בפסק הדין.
בפסק דינו, בחן השופט פרנקל היכן מרכז החיים של התובעים ומהן מירב הזיקות שלהם.

השופט קבע, כי התובעים יצאו מהארץ לצורך עבודתה של התובעת כרבה בקהילה היהודית בסנט פטרסבורג. "אין המדובר בעבודה רגילה כי אם המדובר במעין שליחות", כתב השופט: " שוכנעתי כי יציאתם  של התובעים היתה אך ורק לצורך כך, וכי זו היתה ונועדה להיות עבודה זמנית".
השופט הדגיש, כי אי אפשר להתעלם מהעובדה שהתובעים יצאו מהארץ לצורך עבודתה של התובעת כרבה של הקהילה היהודית בסנט פטרסבורג, שמטרתה בין היתר ובעיקר, עידוד ותמיכה לחברים בקהילה היהודית שם לעלות ארצה.

בסעיף 12 לפסק הדין קבע השופט צבי פרנקל : "העלייה היהודית לישראל וקיבוץ הגלויות הן מהמטרות העילאיות והחשובות, המוצאת את ביטוין כבר בהכרזת העצמאות. גם הקונגרס הציוני בשנת 2015 חזר על הצורך בקידום העלייה כאחת המטרות היסודיות של הציונות".

השופט קבע, כי אם אין לישראלי מרכז חיים מחוץ לישראל, התוצאה היא שמרכז חייו הוא בישראל

מרכז חייהם של בני הזוג נותר בישראל

בסיכום, בית הדין קבע, שבני הזוג לא עזבו את ישראל אלא נסעו לשליחות, כאשר הוכח שמרכז חייהם נותר בישראל. השופט קבע, כי אם אין לישראלי מרכז חיים מחוץ לישראל, התוצאה היא שמרכז חייו הוא בישראל.
נציג המעסיק העיד שתפקיד התובעת היה שליחה כמו שליח של הסוכנות היהודית, כאשר מדובר בשליחות לתקופה מוגבלת של מספר שנים, מה גם שהאיגוד ליהדות מתקדמת הוא גוף שמתוקצב על ידי משרד החינוך קרן קיימת לישראל והסוכנות היהודית.

בסופו של דבר קבע בית הדין, כי התובעת שהועסקה אצל מעסיק ישראלי, עסקה בקידום עליה, שהתה תקופה מוגבלת בחו"ל לצורך השליחות ומירב הזיקות מצביעות, כי מרכז חיי בני הזוג בישראל ולכן אין מקום לשלול את התושבות.
לפיכך, נקבע כי יש להמשיך לראות בתובעים כתושבי המדינה לצורך חוק הביטוח הלאומי.
המוסד לביטוח לאומי חויב לשאת בהוצאות התובעים ובשכ"ט עו"ד בסכום של 2500 ₪.