תביעות בדיני עבודה לרוב לא מוגשות על סכומים גבוהים במיוחד, העולים על כמה עשרות או מאות אלפי שקלים. הסיבה לכך היא שהתביעות בבית הדין לעבודה מבוססות בדרך כלל על מיצוי זכויות הנובעות משכר העבודה, שלרוב נע בין 5,000 - 15,000 ₪ ואיננו מסתכם במיליוני שקלים.
בדיוק מסיבה זו, ובשל הפיצויים המוגבלים באופן יחסי שנוהגים בתי הדין לעבודה לפסוק לתובעים, חשוב להיות מודעים לעלויות הכרוכות בהגשת תביעות מסוג זה, לפני שיוצאים לדרך.
כדי להעריך מהי העלות של הגשת תביעה בדיני עבודה, פנינו לעו"ד הדר פלד-טל, העוסקת בדיני עבודה, כדי שתפרט מניסיונה, מהם הרכיבים שצפויים להיכלל בעלות של ניהול תביעה בדיני עבודה.
לדבריה של עו"ד פלד-טל, פירוט העלויות נגזר, בראש ובראשונה, מהאבחנה בין תביעות הנוגעות לזכויות קוגנטיות שאינן ניתנות להתניה (היינו: זכויות הנוגעות לחקיקת המגן בדיני עבודה) לבין תביעות הנוגעות לזכויות אחרות
לדבריה של עו"ד פלד-טל, פירוט העלויות נגזר, בראש ובראשונה, מהאבחנה בין תביעות הנוגעות לזכויות קוגנטיות שאינן ניתנות להתניה (היינו: זכויות הנוגעות לחקיקת המגן בדיני עבודה) לבין תביעות הנוגעות לזכויות אחרות.
אבחנה נוספת שתמיד תהיה נכונה - כמו לכל מוצר או שירות - נוגעת, כמובן, לניסיונו וליוקרתו של המשרד המטפל. כמו בכל כוחות השוק, מדובר בהיצע וביקוש, וכשם שישנם משרדים שגובים יותר, ישנם כאלה שגובים פחות.
כל הנתונים שלהלן מהווים את הממוצע של מה שנהוג ומקובל מבחינת תעריפי שכר טרחה בדיני עבודה.
בתביעות הנוגעות לזכויות מגן של עובדים, כמו שכר עבודה, פיצויי פיטורים, דמי חופשה, דמי הבראה, דמי מחלה, דמי חגים, שעות נוספות, פנסיה ושאר הרכיבים המכונים "קוגנטיים", נהוג לגבות מקדמה נמוכה של כמה אלפי שקלים שיכולה לעמוד בממוצע על 5000-6000 ₪ + מע"מ ובנוסף, 20% ומע"מ מסך הפיצוי שישולם בתיק
שכר טרחת עורך דין: המקדמה נגזרת מהסיכון
העלות העיקרית בתביעה בדיני עבודה נוגעת לשכר טרחת עורך הדין. עלות זו עשויה להשתנות, ותלויה בראש ובראשונה בטיב התביעה. "יש לערוך אבחנה בין זכויות קוגנטיות ששיעורן קבוע בחוק והן ניתנות לחישוב אריתמטי פשוט, לבין זכויות אחרות שנתונות לשיקול דעת שיפוטי, ולעיתים הן קצת בגדר נעלם", אומרת עו"ד פלד-טל.
לדבריה, בעוד שהזכויות מן הסוג הראשון נחשבות לוודאיות יותר עבור התובע (היות שלרוב לא תהיה מחלוקת לגבי שאלת גובה הסכום הפיצוי המגיע, אלא רק לגבי עצם הזכות - למשל - האם העובד פוטר או לא פוטר, והאם מגיעים לו או לא מגיעים לו פיצויי פיטורים), הזכויות מן הסוג השני - זכויות שבשיקול דעת -הן ודאיות פחות, מכיון שאין נוסחה בחוק לגבי גובה הפיצוי שייפסק, ולמעשה גובה הפיצוי נמצא בשיקול דעתו של השופט שדן בתיק.
"בתביעות הנוגעות לזכויות מגן של עובדים, כמו שכר עבודה, פיצויי פיטורים, דמי חופשה, דמי הבראה, דמי מחלה, דמי חגים, שעות נוספות, פנסיה ושאר הרכיבים המכונים "קוגנטיים", נהוג לגבות מקדמה נמוכה של כמה אלפי שקלים שיכולה לעמוד בממוצע על 5000-6000 ₪ + מע"מ ובנוסף, 20% ומע"מ מסך הפיצוי שישולם בתיק", אומרת עו"ד פלד-טל.
"מנגד, בתביעות אחרות שהפיצוי עליהן הוא פרי שיקול דעת שיפוטי, למשל פיצוי על פיטורים שלא כדין, פיצוי על אפליה בעבודה, על עגמת נפש או על הטרדה מינית למשל, אין נוסחה אריתמטית בחוק כיצד לחשב את הפיצוי ויש לא מעט חוסר ודאות", אומרת עו"ד פלד-טל.
"בתיקים אלה", מסבירה עו"ד פלד-טל, "מה שמשחק תפקיד חשוב הוא הניסיון של עורך הדין בטיפול בתיקים מסוג זה, שמאפשר לו להעריך בצורה טובה יותר מהו הפיצוי הריאלי שאפשר להשיג בתיק וכפועל יוצא, מהו שכר הטרחה הריאלי עבורו. "עורך דין מיומן יודע להעריך את סיכויי התביעה ולקבוע את עלות שכר הטרחה ללקוח בהתאם לכך".
לדברי עו"ד פלד-טל, קיימת פרקטיקה של גביית שכר טרחה באחוזים בלבד בדיני עבודה, אולם היא לא נכונה מיסודה שכן היא פוגעת הן בלקוח והן בעורך הדין
הסיכון הטמון בתביעות על אפליה, על הטרדה מינית או על פיטורין שלא כדין יגולם במקדמה גבוהה יותר. "בתביעה על הטרדה מינית במקום העבודה למשל, שהיא לרוב תביעה של "מילה כנגד מילה", ומטבע הדברים קשה יותר להוכחה, עורכי דין נוהגים לקחת בממוצע, מקדמה של בין 15 ל- 25 אלף ש"ח, ולבקש 20% מהפיצוי הסופי, וגם זה כמובן עשוי להשתנות בהתאם לניסיונו ויוקרתו של משרד עוה"ד המטפל".
לדברי עו"ד פלד-טל, קיימת פרקטיקה של גביית שכר טרחה באחוזים בלבד בדיני עבודה, אולם היא לא נכונה מיסודה שכן היא פוגעת הן בלקוח והן בעורך הדין. "בפרקטיקה זו, עורך הדין צפוי לדרוש שיעור גבוה מסכום הזכייה", אומרת עו"ד פלד-טל. "עורך דין ששכרו מבוסס על אחוזים בלבד צפוי לבקש שיעור גבוה מהפיצוי, שנע בין 35%-30% לפני מע"מ, בשל הסיכון הגבוה הטמון בניהול תביעה על בסיס אחוזים בלבד, והסיכון שהתביעה תידחה בסופו של דבר".
"חלק מעורכי הדין עובדים על פי שיטה של מחיר קבוע מראש, 'פיקס-פרייס", אומרת עו"ד פלד-טל. לדעתה, התיק הכי פשוט צריך להיות מתומחר ב-15,000 שקל לפחות.
אם הגישור מתנהל בבית לעבודה בפני נציגי ציבור או בפני גורם אחר שמונה ע"י ביה"ד הוא ייעשה בחינם, אבל אם הוא מתבצע אצל מגשר חיצוני, העלות שלו יכולה לעמוד על 750-600 שקל לשעה לפני מע"מ מכל צד, למגשר במעמד של שופט בדימוס למשל
הליך גישור: עלות שיכולה להגיע לכמה אלפי שקלים
הוצאה נוספת שיש לקחת בחשבון הינה הוצאה על הליך גישור. עוד לפני ניהול ההליך בבית הדין לעבודה, עשוי ביה"ד להפנות את הצדדים להליך גישור. ההליך עשוי להתנהל בפני נציגי ציבור של בית הדין לעבודה או בפני מגשר חיצוני פרטי.
"אם הגישור מתנהל בבית לעבודה בפני נציגי ציבור או בפני גורם אחר שמונה ע"י ביה"ד הוא ייעשה בחינם, אבל אם הוא מתבצע אצל מגשר חיצוני, העלות שלו יכולה לעמוד על 750-600 שקל לשעה לפני מע"מ מכל צד, למגשר במעמד של שופט בדימוס למשל", אומרת עו"ד פלד-טל. "מגשר מוסמך אחר שממונה ע"י ביה"ד לעבודה לרוב ידרוש שכר נמוך יותר, של 400 ₪ ומע"מ לשעה מכל צד; זו הוצאה שצריך לקחת בחשבון, והיא יכולה להסתכם בכמה אלפי שקלים, שכן גישור יכול לארוך גם כמה שעות טובות ואף עשוי להתקיים על פני יותר ממפגש אחד. אמנם זו הוצאה לא מבוטלת לכיסו הפרטי של התובע, אבל היתרון של הליך הגישור על פני ניהול המשפט בבית הדין לעבודה הוא ברור - ההליך קצר ומהיר יותר והתוצאה ידועה ומוסכמת על שני הצדדים".
בבתי הדין לעבודה האגרה היא בגובה של 1% מסכום התביעה (ולא 2.5% מסכום התביעה כמו בבתי המשפט האזרחיים הרגילים)
אגרת משפט: רכיבים שנחשבים לשכר עבודה פטורים
האגרה המשולמת על תביעות בדיני עבודה שונה מזו המשולמת בתביעות אזרחיות רגילות. בבתי הדין לעבודה האגרה היא בגובה של 1% מסכום התביעה (ולא 2.5% מסכום התביעה כמו בבתי המשפט האזרחיים הרגילים). זאת ועוד, חלק מרכיבי התביעה פטורים לחלוטין מתשלום אגרה, או שייגבה בגינם סכום המינימום של 143 ₪ בלבד.
"על כל זכות כספית שהיא בגדר שכר עבודה או נחשבת לשכר עבודה, למשל דמי הבראה, דמי הודעה מוקדמת, דמי חופשה, שעות נוספות, דמי נסיעות וכד', וכן על זכויות שאינן כספיות אלא הצהרתיות, לא חלה אגרה", מסבירה עו"ד פלד-טל. "אם התביעה מסתכמת ברכיבים כאלו בלבד, אזי תיגבה בגינם אגרת מינימום של 143 שקלים. על רכיבים אחרים שאינם בגדר שכר עבודה (פיצויי פיטורים, פיצויים על פיטורים שלא כדין, פיצוי על אפליה ועוד) יש לשלם אגרה של 1% מן הסכום הנתבע".
בנוסף לאגרת המשפט, עשויות להיות הוצאות נוספות כמו עלות מסירת כתב התביעה לנתבע, עלות הוצאת שליח וכד'. עלויות אלה צפויות להסתכם בכמה מאות שקלים. עלות נוספת שעשויה לחול על התובע הינה עלות של תמלולי הקלטות ע"י חברת תמלול, במידה שיש ראיות כאלו בידיו. גם עלות זו יכולה להסתכם בכמה מאות שקלים, תלוי בהיקף ההקלטות.
בחלק מהתביעות צריך להיעזר במומחה חיצוני כדי לבצע חישובים מורכבים, למשל חישובים אקטוארים ביחס לזכויות הפנסיוניות העתידיות של התובע. "חוות דעת של אקטואר יכולה לעלות 5,000-4,000 שקל בצירוף מע"מ", מעריכה עו"ד פלד-טל
חוות דעת מומחה: חישובים מורכבים עולים ביוקר
בחלק מהתביעות צריך להיעזר במומחה חיצוני כדי לבצע חישובים מורכבים, למשל חישובים אקטוארים ביחס לזכויות הפנסיוניות העתידיות של התובע. "חוות דעת של אקטואר יכולה לעלות 5,000-4,000 שקל בצירוף מע"מ", מעריכה עו"ד פלד-טל.
חלק מעורכי הדין נעזרים ברואה חשבון או בחשב שכר לצורך ביצוע חישובים מורכבים. "יכול להיות למשל מקרה שבו צריך לחשב רכיבים רבים על פני הרבה שנים, וצריך יהיה להיעזר בחשב חיצוני. עלות של חשב כזה יכולה לנוע בין 5,000-3,000 שקל+מע"מ", אומרת עו"ד פלד-טל.
יש לקחת בחשבון, כי אם יידרשו אותם מומחים להגיע לבית הדין לעבודה כדי להיחקר על חוות דעתם, יידרש התובע לשאת בעלות שכרם שיכולה להגיע לכמה מאות ואלפי שקלים ליום עבודה. "שכר עדים רגילים, שאינם מומחים, זול יותר ויכול להסתכם בכמה מאות שקלים", אומרת עו"ד פלד-טל.
"שכר הטרחה של עורך הדין משתנה ותלוי בגובה התביעה נגד המעסיק ובמידת המופרכות או לחילופין מידת המוצקות שלה", אומרת עו"ד פלד-טל. "הוא יכול להיות 5% מהסכום שנחסך, אבל גם 10% ו-20%"
מה לגבי המעסיקים? התעריף שלהם בנוי אחרת
לדברי עו"ד פלד-טל, מעסיקים הנזקקים לשירות של עורך דין כדי להתגונן מפני תביעות של עובדים, עשויים לשלם לפי שעת עבודה. "זו שיטה שמקובלת יותר בתמחור של תיקים שבהם עוה"ד מייצג את המעסיק. לרוב שיטה זו פחות משתלמת לציבור ולכן היא לא מייצגת את הכלל אלא את היוצא מן הכלל".
זאת ועוד, בשונה מתביעות של עובדים, שבהן נהוג לתמחר את שיעור שכר הטרחה כאחוז מהפיצוי, כשמדברים על מעסיקים, נהוג לתמחר את שכר הטרחה כאחוז מהסכום שנחסך למעסיק. אם, למשל, העובד תבע ממעסיקו 80 אלף שקל והתביעה נדחית, זה הסכום שחסך עורך הדין למעסיק ומסכום זה נהוג 'לגזור' את שכר הטרחה באחוזים.
"שכר הטרחה של עורך הדין משתנה ותלוי בגובה התביעה נגד המעסיק ובמידת המופרכות או לחילופין מידת המוצקות שלה", אומרת עו"ד פלד-טל. "הוא יכול להיות 5% מהסכום שנחסך, אבל גם 10% ו-20%. אם למשל התביעה הוגשה על 5 מיליון שקל, והיא מופרכת על פניה, עורך הדין לא יגבה 20%, אלא אולי 1% או 2% או 5%, תלוי כמובן ביוקרתו ובניסיונו של המשרד המטפל ובמורכבות התיק".
גם מהמעסיק נהוג לגבות מקדמה על חשבון שכר הטרחה הסופי. "הסכום המינימאלי שלהערכתי ייגבה ממעסיק כמקדמה יהיה 5,000 שקל לפני מע"מ. זה יהיה על תביעה קטנה בהיקפה", אומרת עו"ד פלד-טל.
חשבון בבקשה
אגרת משפט - 1% מהתביעה ולא פחות מ- 143 שקלים (על רכיבים שנחשבים לשכר עבודה)
הוצאות (שליחויות, צילומים וכו') - כמה מאות שקלים
שכר טרחת עורך דין - 20% מסכום הפיצוי הסופי בתוספת מקדמה של 6,000-5,000 שקל+ מע"מ בתביעה על זכויות קוגנטיות*
או 25,000-10,000 שקל+ מע"מ בתביעה על זכויות שאינן קוגנטיות**
חוות דעת מומחה - 5,000-4,000 שקל+מע"מ (אקטואר), 5,000-3,000 שקל+מע"מ (חשב)***
גישור - בחינם (עם מגשר מטעם בית הדין לעבודה), 400-750 שקל לשעה (עם מגשר חיצוני).
* שכר עבודה, פיצויי פיטורים, ימי חופשה ומחלה, דמי הבראה ופנסיה
** למשל, פיצויים על הטרדה מינית, אפליה, ופיטורין שלא כדין
*** לא כולל שכר טרחה למומחה, ככל שמגיע להיחקר בבית הדין
